אחרי מס' מערכות יחסים שהשפילו אותי , הבטיחו לי שאני זקנה ולא יכולה להביא ילדים ( הייתי אז בת 27 ) . וכמובן כל הזמן רציתי להתחתן ןלהביא ילדים במשפחה רגילה עשיתי שינוי במחשבה . והפכתי להיות יחידנית , והיום יש לי ילדה טפו טפו טפו . שכל היום אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואני יפה . מה רצית שאני אוותר על זה ?
ועדיין אני מחפשת זוגיות .

אשה מבוססת כלכלית - הילדים לא יגדלו לעוני

מצב כלכלי יכול להסתדר גם מאוחר יותר בחיים. אבל אין אפשרות להכנס להריון אחרי גיל מסויים.

אני חושבת שזאת זכות של כל אישה להביא ילד לעולם ולחוות אמהות. המשמעות שזה ממלא בחיים של כל אדם היא עולם ומלואו.

אני מקווה שמישהי לא תגלה זאת כשזה מאוחר מדי.

נכון שזה מאוד קשה, ובלי עזרה קשה שבעתיים, אבל אם זה באמת חשוב לך, ואת באמת רוצה, עשי זאת, כי אח''כ תתחרטי. מעבר לזה, צריך לזכור שהאינטנסיביות הגדולה היא בשנים הראשונות. זה עובר ואח''כ הם צריכים אותך פחות. צריך ראיה קצת יותר ארוכת טווח. ועזרה אפשר לקבל גם מחברות, חד הוריות או לא. כל אמא תמיד שמחה לקבל עזרה וצריכה לתת בתמורה.
שיהיה לך הרבה מזל טוב.

אפשר לנסות לחשוב על דרכים אחרות, לא יחידניות, שבהן העול של הגידול מתחלק בין שניים: זוגיות שיש בה פשרה, הבאת ילד עם הומוסקסואל ועוד. בכל החלטה יש גם ויתור.

אני אגיד לך מה פשוט ... זה פשוט מזעזע שבמילניום השלישי, נשים שמות את הצורך הפרימיטיבי שלהן להביא ילדים לעולם בכל מחיר מעל כל שאר הדברים.
זה מזעזע. פשוט מזעזע.
קראתי פה את התגובות המבחילות של ... יאללה ... קדימה ... לכי תעשי כי אח''כ תצטערי. מצב כלכלי יכול להסתדר וכו'...
איזה גיבוב של שטויות אגואיסטיות! העומס הכלכלי והמנטלי על אם חד-הורית הוא אדיר! על אחת כמה וכמה אם חד-הורית שאין לה סביבה תומכת. מה ששכחו להגיד לך כאן חלק מהאמזונות זה שיש סיכוי שהמצב הכלכלי לא ישתפר ואת תאבקי להחזיק את הראש מעל המים. הזוגיות, הדייטים ושאר ההנאות הקטנות של החיים שהאמזונות המטקבקות נוטות לזלזל בהם יעלמו מחייך.
את עלולה להפוך להיות אישה קשת יום וממורמרת שמקרינה את התסכול מהחיים על ילדייך במקרה הרע, או אם אובססיבית ש''חונקת'' את ילדיה כי אין לה דבר בחיים מלבדם.
ואפילו אם את אישה משכילה בעל מקצוע מכניס, הרי מי שיגדל את ילדייך תהיה איזו אופר. את תזכי להיות איתם במקלחת לפני השינה ובסופי שבוע. האם המטרה מקדשת את האמצעים?
למרות שדבריי הבאים אינם תקינים פוליטית - אני מבקש להביאם - לא כל אחד גורלו להיות הורה. כל אדם צריך לשחק עם הקלפים שהגורל חילק לו. זו המציאות. אפשר גם לנסות ולשנות - ואפילו רצוי - אבל לא על חשבון נפשות תמימות שאין להן זכות בחירה.

אני בדיוק במצב שלך, הורי נפטרו ואין לי משפחה תומכת, אני הולכת על זה ובגדול, לא רוצה להגיע לגיל 50 ולהתחרט, גם אני כמעט בת 40. אל תחכי...מוצאים כוחות בסופו של דבר

וכלכלי הולדתי בת ואחרי 5 שנים עוד אחת. נכון שזה קשה מאד וצריך לוותר על המון דברים אבל מצד שני אנחנו משפחה לכל דבר. ואם מביאים ילד לבד לעולם,כדאי לעשות מאמצים להביא ילד שני. השנים הקשות הן בהתחלה אבל עם הזמן זה משתפר.

אמא שלך חשבה על האושר שלה כשהיא הביאה ילדים. אין מחשבה לא אגואיסטית בללדת ילדים. חוץ מזה כמה ילדים יש בלי אבא-שעזב,שנפטר,וכו?לכמה ילדים יש אבא אלים פיזית ומילולית,או שפשוט לא משתתף בגידול הילד? מסקנה-מספיק הורה אחד טוב.זה גם ככה המצב למאות מיליוני ילדים ברחבי העולם.

ילד צריך משפחה טובה בלי קשר לכמות ההורים/אחים/דודים/סבתות.

שיהיו גם אינטיליגנטים, יפים, מוכשרים, מדהימים, הורים מצויינים ואם אפשר גם עשירים.
או בקיצור - ילד צריך שני הורים מושלמים. אם כבר, אז כבר.