שלום.
שמי רוברט ,אני ומשפחתי זכינו בגרין קארד ובסוף שנה לועזית אנחנו רוצים להגיע לחיות בקרבת סיאטל . יש לנו שלושה בנות בגילאי 10,9,ושישה חודשים . אשתי מיצבת עוגות מבצק סוכר ואופה עוגות , אני חשמלאי מוסמך ואיש קירור ומיזוג בעל תעודות ותק 23 שנה. אני בן 45 אשתי בת 37 . בעלי רישיון נהיגה אני ואשתי, גרים אנו בעיר כרמיאל.
אודה לכם אם תוכלו לעזור לנו במשהו .
rfk2@inbox.lv

כי אני כבר שנה וחצי מחפשת ולא מוצאת.

רק הגענו וזה קרה לנו מילה במילה
לפעמים ממש נישארנו פעורי פה מול ים הכוונות הטובות, העצות וההזמנות לאירועים, מאנשים שאתה ביכלל לא מכיר ויש להם את הטלפון שלך.
נעים מצד אחד אך יכול להלחיץ במינונים גדולים מדי.
נכון, כולנו ישראלים ואחים ואחיות אבל זה עדיין מוזר שאדם שפגשת לפני חצי שעה מזמין אותך לארבעה אירועים שונים שהוא מארגן.
מידתיות היא דבר חשוב, במיוחד אם אתה מלא כוונות טובות.

אנחנו עדר...

אפשר לטייל חודשים בדרום אמריקה ובהודו ולא להיתקל בישראלי אחד אפילו אבל בסיפורים מהארץ אתה שומע על ישראלים מתחת לכל אבן ופינה בכל עיר, עיירה ומחוז, ובכלל שולטים בכל העולם...

ישראלים זה כמו עדר שהולכים אחד אחרי השני ובמאסות חסרות כל היגיון...

אתה מסוגל ללכת לעיירה בדרום אמריקה שכולם דוברי עברית ושמוצפת בגלים גלים של ישראלים שמגיעים אחד אחרי השניואחרי זה להגיע לעיירה 5 דקות ליד, עם אותם אטרקציות ומעולם לא נתקלו בישראלי בחיים שלהם.

אם אתה מחפש ישראלים אתה ללא ספק תמצא אותם והם כאמור נמצאים בקהילות ממוקדות אבל הם ממש לא שולטים בהכל ונמצראים בכל מקום

עוד ''קומונות'' זה plano ליד דאלאס, הואלי של לוסאנג'לס ועוד.

מסכימה שישראלים עוזרים אחד לשני וחברתית יש כאן חברויות מדהימות שנרקמות אפילו רק מתוך כך שאנשים בעלי תחומי עניין משותפים, שפה משותפת, גילאים וגילאי ילדים דומים מוצאים עצמם באותה שכונה...

הבעיה (ואולי זו לא בעיה ?) עם הבועה שגם אם אנחנו המבוגרים בוחרים בה, הילדים שלנו פורצים אותה, במוקדם או במאוחר. ושם הם ואנחנו מתחילים להרחק, לפחות בהרגשה שלנו, הרבה יותר ממה שפער הדורות יגרום בכל מקרה.
תשעה חודשים לא יביאו אותך עדיין לנקודה הזאת, אבל חכה תראה עוד תשע שנים...

לגבי מזג האויר - התמונות מדברות בעד עצמן, לא ?

אכן, יתכנו חיים טובים לישראלים גם מחוץ לישראל. אף אחד לא רוצה לומר זאת בקול רם פן יתעוררו לשונות הרע, כמו שאני רואה כבר בתגובות לכתבה הזו. אלו שחיים פה חיים עם חוש אשמה מפותח על זה שהם נהנים ומרגישים טוב מחוץ לישראל יחד עם תחושה מתמדת של זמניות, כי כמובן ש''יום אחד נחזור''.
הבועה הישראלית מהווה נחיתה רכה למשפחות חדשות, אבל היא גם מזינה ומחזקת את תחושות האשם והזמניות הבלתי נמנעות.

Miki,

I enjoy reading your weekly articles. However, I would like to add that the Israeli bubble is localized to Redmond (a suburb of Seattle) and not to Seattle. As in many other places worldwide, this makes a difference between suburbs and the city. In Seattle, you have higher chances to live and work with Americans, Indians and Chineese, and you can choose to make them your friends, in addition to your Israeli ones.

Hag Sameach!

Sara, Seattle

יופי גילית את אמריקה- מזל טוב. נראה לי שיותר מעניין אותך להראות לחבר'ה איך נהיית ביג-שוט... הייתי מאמין לכל הסיפור שלך על כמה נהדר ושהדשא ירוק יותר בלה בלה בלה... אבל ברגע שאמרת ''יש כאן המון ימי שמש'' הבנתי את הבלוף. בתור אחד שביקר תכופות בסיאטל אני חייב להודות שהעיר היא המעוננת ביותר שאני זוכר. עיר נחמדה והכל- אבל כמעט תמיד מעוננת. אולי העננים שלך עלו לך לראש...

ישראל נמצאת בפרשת דרכים ,ההון שעיקרי שלה הוא ההון האנושי וכשאלה עוזבים עתידה של הארץ בסכנה.מאות אלפי כפויי טובה שגדלו בארץ הזו שניקנת בדם ובדמעות עזבו בלי חשבון ויחזרו כשיהיה רע בגולה .בושה לכם יורדים על שעזבתם את ארץ ישראל שנתנה לכם בטחון וחממה שרק לצברים יש .

מיקי שלום,
אחרי 3 שנים בעמק הסיליקון (בדיוק כמו סיאטל רק שכר גבוהה יותר ומזג אוויר יותר נוח) חזרתי לארץ מבחירה. מה יש להגיד, הרבה יותר טוב בארץ, כשאנשים שכמותך נמצאים שם.
בוא נראה במיתון עכשיו, שפחות אשרות עבודה לזרים יאושרו או יחודשו, כמה זמן יקח עד שתרגיש שם זר.

התמונה של הירידה מ 24 כבר הופיעה ב 6 כתבות, אין לו משהו אחר לשים :)

כתבה מצויינת, איפה קונים חרוסת?

ואנחנו נוסעים בעוד שבוע. כתבה מיותרת.