כול הכבוד כתבה יפה

באהבתי הרבה להודו, צר לי להגיד שרג'אסטן היא המדינה היחידה בהודו שביקרתי בה ולא נהנתי.
אודיפאור התגלתה כעיר חיוורת, ממוסחרת וחסרת כל אהבה.
פושקאר שמתימרת להיות מקום רוחני ושקט שבו אפשר להקדיש את הזמן להתבוננות ולגאולה פנימית התגלתה כבליל של סוחרים ומשווקים הודים שיעשו הכל על מנת להוציא את הרופי האחרון מכף ידך.

אבל החמור ביותר היו האנשים שיצא לי לפגוש במהלך הטיול ברג'סטאן. אם אני משווה אותם לתושבי הימצאל פראדש או לתושבי לאדאק, הרג'סטאנים מתגלים במערומיהם.
השורה התחתונה ברג'סטאן היא רופי, רופי ועוד פעם רופי.
חבר שפגשתי במהלך הטיול בנפאל, היה בהודו בדיוק עשרה ימים שאותם בילה ברג'סטאן. כששאלתי אותו למה ויתר על הודו כל כך מהר, הוא אמר לי במילה אחת: רג'סטאן ובחמישה מילים: India: I Never Do That Again...