סבל זה הפחד להשאר היכן שאנחנו, סבל זה הפחד שלא נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע, סבל זו הדחקה של מאורעות שקרו לנו בעבר, מאורעות שאנחנו מתביישים בהם ומפחדים להודות בהם כך שאם אתה מסוגל להתמודד עם הפחד, להתייצב מולו ולהסתכל לו בעיניים אז אתה באופן טבעי משתחרר ממנו.

תנסה פעם הבאה כשאתה מתרגז לדוגמא, פשוט לקבל את המצב כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו בכח, תנסה ''לסבול'' את זה, אם מישהו פגע בך אז תודה בכך שאתה פגיע במקום להאשים את זה שמולך, אין טעם לצאת נגד זה, אם יש ביכולתך לעשות משהו בנידון תעשה ואם לא אז פשוט תקבל את גורלך, ''מר'' ככל שיהיה.
תזכור שאף אחד לא חייב לך יותר ממה שהוא נתן או לא נתן לך, זו המציאות ומקסימום אתה יכול לשנות את הפעולות שלך למצב אך לא את המצב אבל מה שמעניין זה שלפעמים הפעולות שלך פשוט משנות את המצב.

אנחנו בחברה המערבית רוצים הכל מייד ואתמול...
מה לעשות - אין פתרונות קסם. גם מתרגל דזוגשן שמאמין שהוא יכול בעזרת תירגול להגיע להארה עוד בגילגול הנוכחי - צריך לתרגל והרבה...
דוגמא יכולה להיות - הרצון שלך להיות דוקטור למתמטיקה - מבלי לעבור בית ספר יסודי, מבלי לבקר בתיכון ובוודאי מבלי לעבור דרך תואר ראשון ותואר שני - ואז - אולי - להגיע לתואר הדוקטור.
נכון - יש לפעמים יוצאי דופן שיכולים לעשות את המסלול מהר מאוד - אבל בדר"כ צריך להשקיע הרבה עבודה ומאמצים.