כאשר כורתים ברית בין שני צדדים - נשפך דם !
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם, עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ [שמות כד'].
שזו בעצם "הברית הישנה".

ישוע היה הקורבן, ובדמו יש לנו ברית עם אלוהים.

...בְּרִית חֲדָשָׁה...נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה...כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד [ירמיה לא':29-34].

ישוע היה גם קורבן הכפרה עבור חטאינו. לכן כל מי שמאמין שישוע שילם כופר עבור כל חטאיו, יוצדק לפני אלוהים כאדם נקי מחטא. וזאת הדרך היחידה להתקרב אל אלוהים בעולם הזה, וחיי עולם בעולם הבא (ולא לדראון עולם).

דרך אגב: אלוהים ציווה את נח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר" [בראשית ו':14] רק מי שניכנס בברית-בתיבת העץ בציפוי הכופר ניצל. רק מי שנתן את דם השה על המזוזה והמשקוף, ניצל מנגף המשחית ביציאת מצרים [שמות יב']. אלוהים גאל את עמו מעבדות במצריים ואנו חוגגים את חג הפסח. ישוע ניצלב בחג הפסח, חג החירות, כדי לגאול את כל האנושות מעבדות החטא.

גם בכריתת "ברית המילה" נשפך דם. [בראשית יז']. ומאז ועד היום גם הישמעאלים וגם שושלת יצחק (היהודים) מקיימים ברית זו.

הנביאים ניבאו על הברית החדשה שאלוהים יכרות:
ראה הנביא ירמיהו פרק לא' , פסוק לא' .

הנביא מלאכי בפרק ב' כותב על הברית שהייתה איתו : "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם...תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ...וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן׃ כִּי־שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ־דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ; כִּי מַלְאַךְ יְהוָה־צְבָאוֹת הוּא׃ וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה...וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל־הָעָם; כְּפִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת־דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" [מלאכי ב':5-9].

אלוהים יכל להופיע כמלאך-אלוהים, כדמות אדם:
שלושה אנשים התגלו אל אברהם: האחד-"וְאַבְרָהָם עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה" ושני האחרים- מלאכים שהלכו סדומה {קרא: בראשית יח'-יט'}. אלוהים, מַלְאַךְ יְהוָֹה, התגלה אל משה מתוך הסנה הבוער [שמות ג'].
יעקב נאבק עם איש וקרא את שם המקום פניאל כי ראה את אלוהים פנים אל פנים ושמו של יעקב הפך לישר-אל כי נאבק עם אלוהים [בראשית לב':24-31].
מנוח ואשתו ראו את אלוהים, מַלְאַךְ יְהוָה, נכנס בלהבת האש ונעלם [שופטים יג':9-23]. קרא גם סיפור גדעון {שופטים ו'}. "כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם" [זכריה יב':8]. "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ...כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ"[שמות כג].

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" [בראשית א']. "אלוהים" ברבים ולא יחיד – "בצלמנו" גם מילה ברבים – "כדמותנו" גם מילה ברבים ולא יחיד. ולכן אלוהים הוא אחד, אך לא יחיד. גם אנחנו כבודדים מורכבים מגוף, נפש ורוח (נשמה).
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" [דברים ו']. אלוהים אחד, אך לא יחיד. – "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" [בראשית א'].

מדוע ישוע הוא הבן של אלוהים ? ומדוע הוא נחשב לאלוהים ?
התשובות להלן מבוססות ומצוטטות מהתנ"ך (תורה נביאים כתובים) בלבד :

הנביא ישעיה כתב בשנת 740 לפנה"ס:
כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ, בֵּן נִתַּן־לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם׃[ישעיה ט'].
הילד שנולד - הוא הבן של... - והוא "אֵל גִּבּוֹר".

הנביא מיכה כותב שה"צעיר" יוולד בבית לחם, והוא יהיה מושל, ומוצאותיו מקדם מימי עולם :
"וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה, מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם׃ לָכֵן יִתְּנֵם, עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה; וְיֶתֶר אֶחָיו, יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ וְעָמַד, וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה, בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו; וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ" [מיכה ה'].

ישעיהו הנביא:
כִּי־אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ; אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ [ישעיה סג':8-16].
מכאן נובע שה' הוא אבינו והוא גם הגואל בעצמו.

כֹּה־אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת; אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃ [ישעיה מד':6].
מכאן נובע שה' הוא מלך ישראל והוא הגואל והוא ה' צבאות.

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה, וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי; לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי־אֲנִי הוּא, לְפָנַי לֹא־נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה׃ אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה; וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ׃ .... אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ... [ישעיה מג':10-11,25].
מי מדבר כאן? תשובה: ה' ועבדו אשר בחר.
מי זה "עבדו אשר בחר" ? תשובה: המשיח ! ראה ישעיהו נב': "עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים, כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ; וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם׃" – ראה גם המשך בישעיהו פרק נג'.
מי הוא המושיע? תשובה: ה' בעצמו.
מי מנקה את חטאינו: תשובה: הוא בעצמו, ה', המושיע.

הנביא ירמיהו:
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ; וְלֹא־יָדַעְתִּי כִּי־עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת, נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים, וּשְׁמוֹ לֹא־יִזָּכֵר עוֹד: [ירמיה יא':19].

הנביא ישעיהו:
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ...מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח...כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ [ישעיה נג'].

הנביא זכריה:
וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר׃ [פרק יב' , פסוק 10].
דקרו עם מסמרים על צלב.
כשישוע נפח את נשמתו על הצלב, פרוכת היכל בית המקדש נקרעה לשניים מלמעלה למטה, כאות צער של אב על מות בנו. בדומה ליעקוב שקרע שמלותיו והתאבל על בנו האהוב יוסף [בראשית לז':34].

"מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע׃" [משלי ל':4].

"וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד; עַל־יְהוָה וְעַל־מְשִׁיחוֹ.... אֲסַפְּרָה, אֶל חֹק יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה; אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃" [תהלים פרק ב'].
מכאן נובע שהמשיח של ה' הוא בנו.

"יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל־יְהוָה כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ, כָּל־מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃
29 כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה; וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם׃
30 אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵי עָפָר; וְנַפְשׁוֹ, לֹא חִיָּה׃
31 זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ; יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃
32 יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ; לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה׃" [תהלים פרק כב'].
כל בני האדם ישתחוו לו, והוא נולד עבורנו.

הנביא דניאל ניבא שאנחנו חיים ב "עת קץ " וגם ניבא את מועד בוא המשיח
הנביא דניאל מגלה לנו איך לזהות שאנחנו חיים באחרית הימים, בפרק יב' :
ב"עֵת קֵץ; יְשֹׁטְטוּ (מטוסים, מכוניות וכו') רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת (ספרים, טלויזיה, אינטרנט)"

"וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם"


מועד בואו של המשיח על פי הנביא דניאל:
"שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלַחְתֹּם חַטָּאוֹת וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃"
"וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד, שָׁבֻעִים שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים׃" [ממוצא תחילת בניית ירושלים, משך הבנייה 7 שבועים, ועוד 62 שבועים עד בוא המשיח (32 לספירה)] [תחילת הבנייה ע"פ נחמיה פרק ב' (445 לפנה"ס)] {69 שבועים הינם 483 שנים על פי הלוח העיברי של 360 ימים בשנה. בלוח הלועזי ישנם 365.242 ימים בשנת שמש אחת. משנת 445 לפנה"ס עד 32 לספירה עברו 476 שנות שמש (ללא שנת האפס) וזה בדיוק 483 השנים לפי הלוח העברי}.
"וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת׃" [אחרי תקופת "62 השבועים" יכרת המשיח (32 לספירה) והבא שיבוא ישחית את העיר והקודש (70 לספירה)] "וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם׃" [דניאל ט':24-27].
רש"י ושאר המפרשים טעו כשפירשו וקבעו על פי פסוקים אלו את מועד בואו של המשיח!! כיוון שהמועדים שהם קבעו, כבר חלפו, ועדיין מחכים למשיח.

היכונו, עוד מעט יבוא בפעם השנייה! באחרית הימים, והפעם לבית המקדש האחרון, שיהיה בו שלום וכבוד גדול [קרא נביא חגי ב':9]. בית המקדש הזה לא יהיה בנוי מאבן [ראה ישעיה סו':1], אלא בית תפילה לכל העמים [ראה ישעיה נו':7]. הכהן בבית הזה יהיה גם המושל וגם המלך שישב על כסאו וישא הוד, הוא יבנה את ההיכל יחד עם רחוקים [זכריה ו':12-15].
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת. [דניאל ז':13-14, תרגום מארמית].

יוסף אדון לכל מצרים, צל והקדמה נבואית לישוע אדון כל הארץ:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו גְּשׁוּ־נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה׃ וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ, וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה; כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם׃" [בראשית מה':4-5]:
― (משיח בן) יוסף מסתיר פניו מאחיו והם לא הכירוהו [בראשית מב':6-8] [קרא ישעיה סד':6, נד':5-9, ח':17].
― אֲחֵי יוסף (אֲחֵי ישוע היהודי) ישתחוו לו [בראשית לז'].
― בני ישראל יזהו את אחיהם יוסף (אחיהם ישוע) אשר מכרו (דקרו, זכריה יב':10). דקרו עם מסמרים על צלב.
― יוסף (המשיח ישוע) יסלח ויציל גם אותם ממוות. ממוות נפשם. הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ; לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה׃ [עמוס ח':11]. הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׃ [ישעיה נה':3].
― "עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי־הוּא מֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם" [בראשית מה':26].

♫ דויד מלך ישראל חי חי וקיים.
וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׃ [ירמיה ל':7-9]. [ראה גם יחזקאל לד':23-25,31].

"אַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְהוָה, וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי; לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי־אֲנִי הוּא, לְפָנַי לֹא־נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה׃ אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה; וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ׃ .... אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ..." [ישעיה מג':10-11,25].
מי מדבר כאן? תשובה: ה' ועבדו אשר בחר.
מי זה "עבדו אשר בחר" ? תשובה: המשיח ! ראה ישעיהו נב': "עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים, כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ; וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם׃" – ראה גם המשך בישעיהו פרק נג'.
ז"א המשיח אומר: אנוכי אנוכי ה' בעצמו ואני המושיע (המשיח).... אנוכי אנוכי סולח לחטאיך...

ישוע לבש בשר ודם, כמונו, למען יבטל במותו (ניצלב) את מלאך המוות הוא השטן [עברים ב':14]. הוא נולד כתינוק וחי עימנו, בקרבינו {קרא: צפניה ג':15-17; ישעיה ז':14; משלי ל':4; תהלים ב':6-7, כב':30-32}, כדי להושיע אותנו ולסלוח לחטאינו {קרא: ישעיה מג':11,25}, לתת לנו לב חדש ורוח חדשה וחיי עולם {קרא: יחזקאל לו':25-27; יח':31-32; דניאל יב':2}.

על ידי אדם אחד בא החטא לעולם, שתוצאתו מוות לכולנו. [רומיים ה':12] [ישעיה מג':27]. וגם תחיית המתים באה על ידי אדם אחד [ראשונה לקורינתיים טו':21-22]. ישוע ניקבר, אך אלוהים הקימו לתחייה ונראה אל תלמידיו ואנשים רבים אחרים. לאחר 40 ימים הוא נשא לשמים ובמלאת שבעת שבועות (בחג השבועות) יהודים רבים נתמלאו בגבורת רוח הקודש, כפי שישוע הבטיח, לאחר שייפרד מן העולם [מעשי השליחים א'-ב']. {קרא: יחזקאל לו':25-27;לט':29; יואל ג}. גם היום אנשים רבים בכל העולם, מידי יום, מקבלים את ישוע המשיח לתוך ליבם, חוזרים בתשובה, מבקשים סליחה על כל חטאתם, נטבלים במים וברוח הקודש. הופכים לתלמידיו של ישוע, מתחזקים באמונה מידי יום, בונים מערכת יחסים אישית עם ישוע ומתקרבים יותר ויותר אל אלוהים.
"כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם" [יוחנן ג':16]. וכשישוע נפח את נשמתו על הצלב, פרוכת היכל בית המקדש נקרעה לשניים מלמעלה למטה, כאות צער של אב על מות בנו [מרקוס טו':38]. יעקוב קרע שמלותיו והתאבל על בנו האהוב יוסף [בראשית לז':34].
"לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ...אֲנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" "הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה; אֵלִי, וְצוּר יְשׁוּעָתִי׃ אַף־אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ; עֶלְיוֹן, לְמַלְכֵי־אָרֶץ׃" [תהלים פב', פט']. "מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע׃" [משלי ל':4].

get lost

ב"ה

'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'. נאמר גם:'האמת והשלום אהבו'.

בפרקי אבות נאמר:'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם...'

אחד משמותיו של האל הוא:'אדון השלום'

שיהיה לכולנו בני האדם יום המלא בבריאות של גוף ונפש,בשורות טובות ושמחות-אמן!