אם זה ההומור של אחיו של יוסף אליו (הומור די מרושע), או ההומור של אליהו לעבר נביאי הבעל (קראו בקול גדול כי שיג וכי שיח לו, אולי ישן). הטענות של התיאולוג הנוצרי לא נכונות.

לאלהים אין חושים
אך יש לו הומור
מצחיק לחשוב על אלוהות מופשטת כפרט אנדוידואלי
ולאמר ''יש לו''
אך אלו הם מגבלות השפה-תפיסה

ובניו נבחריו
בני ישראל
ידועים בכוח הבדיחה והחידוד
כבעלי תורה וחכמה
אשר ינקו את ההומור המפורסם שלהם
מכוח פילפולו של לימוד

אחד הסיפורים המשעשעים ביותר בתנ''ך
הוא הדיאלוג בין בלעם ואתונו


פחד יצחק

פחד וצחוק אחד הם

''ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים, כל השמע יצחק לי'' בראשית כ''א, ו

ואם יש לאלהים הומור, נתן אותו לאדם רק בכדי להקל על פחדיו ולרפא את נפשו, לשעשע את רוחו ולהרחיב את דעתו, להעבירו מיאוש לשמחה
ומשמחה לתקווה

לטיפת מים? או לכוח הכבידה?

ברגע שתסירו את הדימוי האנושי בו כבלתם את האלוהים לא תצטרכו עוד לשאול שאלות מעין אלו.