• 9.

    תודה רבה לך

    אחת שקראה, 06/02/09 10:54

    על כתבותמעננות ומאירות עיינים

  • 8.

    אל תחמוד

    ברמץ רחל, 03/02/09 19:48

    לקרוא להרגיש את טעמם של המילים,וברגע להסכים לשחרר ולקבל את הניתן.לחבק אותך ולהרגיש את אור האלוהים דרכך תודה רוחלה.

  • 7.

    מה? כבר נגמר? חבל שאין יותר דברות...

    תחשבי על זה, 03/02/09 18:32

    אולי תפרשי לנו את ''אחד מי יודע'' מתוך ההגדה של פסח? זה גם מתחיל להיות רלוונטי...

  • 6.

    כל הכבוד! (ל''ת)

    ש., 03/02/09 18:13

  • 5.

    סליחה על אי-הקשר : זאת לא מרי לואיז פרקר בתמונה??

    אני, 03/02/09 16:11

    |(ננסי בטווין מ''העשב של השכן'')

    • ממש לא... זאת מישהי בת 16 בערך (ל''ת)

      אלה, 03/02/09 16:59

  • 4.

    רוזין היקרה

    אוהבים אותך מאוד שלומי, 03/02/09 15:59

    את יודעת להוריד את הדברים המהותיים ביותר, דווקא אלה שקשים להבנה, לקרקע, בצורה כל כך ברורה ונהירה, ואת מתבלת את זה בעניין כה רב, עם חוש הומור ויצירתיות מדהימה. אנא המשיכי לכתוב גם כאן, נהנתי לקרא את כל הסידרה שלך, כמו שנהנית מאוד לשמוע כל מלאכה היוצאת מבין ידייך, שיבורכו.. תודה.לומדת.

  • 3.

    תודה לך על שחלקת איתנו את חוכמתך (ל''ת)

    והבהרת לנו נקודות חשוכות...., 03/02/09 15:59

  • 2.

    נו זה ברור מי שמסתכל על אחרים אין לו זמן להסתכל על עצמו

    א, 03/02/09 15:57

    כל מי שמקנא ומפנטז על משהו שיש לאחרים תמיד ישאר בנאדם קטן וחסר כל.

  • 1.

    ומה אם למורטדלה היה טעם אלוהי?

    עירית, 03/02/09 14:47

    דווקא את עניין המורטדלה אפשר לפתור...אז בבית הספר היסודי לא אכלת סנדוויץ עם מורטדלה, תקני סנדוויץ עם מורטדלה עכשיו (וזה מה שעשית), יש לו טעם אלוהי, תקני עוד אחד, ועוד אחד עד שימאס, לא טעים, תדעי שלא הפסדת כלום.
    כאשר מדובר בדברים באמת חמורים, למשל ההוא נוסע לחו''ל 10 פעמים בשנה ואני כבר מזמן לא התחלתי את החודש שיש לי פלוס בחשבון שלא לדבר על לגמור את החודש, או אם אתה עובד שנים בעבודה מסויימת ומישהו שעובד בקושי חודש מקבל קידום והופך להיות בוס שלך,זה קצת קשה לא לחמוד או לא לקנא. במקרים כאלה צריך תמיד לחשוב גם על אלה שיש להם פחות ממך וזה מכניס קצת פרספקטיבה לחיים וגורם לך להרגיש בר מזל...

    • אבל ככה את גוזרת על עצמך לנצח חיים בהשוואה...

      יעל, 03/02/09 15:58

      מהניסיון שלי, השוואה מונעת ממני לשמוח בחלקי ובוודאי מכניסה טעם של מרירות לחיי.
      לחשוב על אלה שעל פי הפרשנות שלי מקבלים פחות כדי לשמוח בחלקי - מעליב אותי, כלומר מעמיד אותי בעמדה של חכמה על חלשים ואז גם להנאה הזו יש טעם חמצמץ של החמצה...

    • תקראי שוב את הטור

      תלמידה של שלומי, 09/02/09 15:37

      מקור התיסכול או העצב או השמחה הוא בהישענוןת על מה שיש לאחר ופה באה הנפילה.
      כל הרעיון - להסתכל על מה שיש לך ללא תלות במה שיש לאחר, בין אם אתה חושב שזה טוב יותר או רע יותר, ולנסות לשמוח במה שיש כי זה הכי טוב בשבילך.