שיחה מבלבלת ומותנת בין השניים.
ק' באמת ניסה להסביר לאנשים דבר אחד יחיד ופשוט. מהו הדבר? הרמז הכי ישיר וברור אליו לפי ראותי נמצא בפסקה הזאת מתוך כל השיחה:
''בסדר. כדי ללמוד את הדבר האלוהי הזה, על המוח להיות רגוע. הם אומרים את אותו הדבר, הבודהיסטים, אנשי הזן, ההינדים. הנוצרים לא נכנסו לעומקו של העניין אבל האחרים כן. אז עולה הבעיה: מי הולך להשקיט אותו? מי הוא השליט ששולט במחשבה? לעולם איננו שואלים את השאלה הזו. אנו אומרים שעלינו לשלוט במחשבה.''
אם כן ''מיהו זה אשר...?'' שואל ק. זו שאלת השאלות ששזורה בדבריהם של כל המורים המוערים האמיתיים: ''מי אני?'', ''מיהו זה אשר מודע?'', ''מי השואל?'' וכו'.
ק. מתייחס לזה שכולם מקבלים את ''זהותם''(תחשות ומושג ה''אני'' כישות ופרט נפרד ואינדיוידואלי) באופן מובן מאילו ודווקא משום שמתעלמים מההתניה הזו הם רק מסבכים את עצמם עוד יותר והכל מועד לכישלון מהשורש. תחילה יש לשאול את שאלת השאלות ''מיהו ה''אני'' הזה ששואל שחוקר שמחפש שרוצה וכו'. זו מהות החקירה והגילוי האמיתי. לחקור את ה''זהות'' ולגלות שאין שום זהות, אין שום אני והנה אין שום בעיה, לפתע כל הבעיות שהיו נמוגו ו''אנחנו'' פשוט מתמוססים בהוויה.
ברכות:)

והרי עברו איזה יום יומיים שלא לומר כמה עשורים מעז השיחה הזו. עז למה לא לשאול את טיטמוס לדעתו על השיחה בפרספקטיבה של הזמן שחלף ושל מה שהוא הספיק ללמוד מאז ? ק' לגמרי צודק אבל הוא שקרן ומניפולטור. גם טיטמוס צודק אבל לא מבין מילה ממה שכריסטופר אומר. לפחות לא בזמן השיחה. יכול להיות מעניין מאוד לשמוע את דעתו הנוכחית על תוכן השיחה.

או לפחות לשר החינוך ולמה לא לנשיא ארהב

מיתון של התגובות הרגשיות.
לא ניתן לצאת ממעגל הגירוי תגובה.
חבל על הפילוסופיות שאנשים מפתחים שהן מצידן יוצרות התניות נוספות.
כולם מותנים אצל מודט קשה יותר לגלות מהן ההתניות שלו.

ק. יודע לדבר יפה. כ. יודע לעשות.

איזה אחד שכולנו מכירים,בלה בלה בלה,כפר קסום בהודו.לא ראה חלקים מהספר שהוא כתב,לדוגמא מה אירע במכות בינו לבין המאפיה הרוסית,מי חטף ומי קיבל ומי הולך לשלם במריחואנה רפואית לכול דורש,כול עוד זה בכדי לעזור לנימרודי לא לעשות טעויות של בית סוהר,בהודו זה כבר קרה..

אני מבינה כל מה שהוא אומר לגבי המדיטציה, שמשהו מכוון הוא מראש סותר את כל המטרה, ובכלל הוא לא רוצה לדבר על מטרה. אבל מה הוא כן אומר? לשים לב לכל המערכות יחסים שלנו בעולם? הוא מציע דרך או שיש אנשים שזה פשוט ''יקרה להם''? מצד אחד אני מבינה את הביקורת שלו, אבל מצד שני לא מבינה מה הוא מציע כתחליף...

אפשר להבין שהוא פשוט מציע לחיות את החיים כמו שהם, בבורותם. פשוט לחיות כמו כולם.

אל תראו כאלו - אף פעם בעולם האמיתי,המציאות כפי שהיא ''נראית'' חסר ''משהו'' שבהודו יש אינסוף צורות שלו
זאת לא צורה - תמונה של ברוקר מהוו תיקנים מרומא שגם אם תהיה מלחמה אטומית הם והאליטה הגלובאלית ידעו לשרוד,אז זהו שלא.

http://features.cgsociety.org/newgallerycrits/g69/41669/41669_1123626292.jpg

על הראש:

ק: בני האדם בכל העולם מותנים. הם מותנים כנוצרים, בודהיסטים, מדענים, רופאים, גורואים. כולם מותנים על ידי התרבות שלהם. אלו שמתרגלים מדיטציה ואלו שלא, כולם מותנים על ידי התרבות שלהם.

כט: אבל האם זו התניה מוחלטת?

ק: זו השאלה. האם בתוך המצב האנושי ישנו חלק של מצב פנימי שבו אין התניה - חלק קטן? האם זה מה שאתה אומר?

כט: האם ישנו חלק קטן שאינו מותנה? נדמה לי שעם התכוונות והבנה מסויימת לגבי החיים, אפשר לראות את התהליכים המנטאליים בבהירות ובישירות, פנימה והחוצה. לכן השאלה שלי היא: ''האם ישנם תנאים שמגבירים את הסיכוי לפתיחות הזו''?

ק: אדוני! יהיה עליך לנסח מחדש את השאלה שלך. למה אתה מתכוון ב''תנאים''?

כט: להביא יחד...

ק: שאלתי אותך למה אתה מתכוון במילה ''תנאים''. המתרגל הוא מותנה!

כט: האם העובדה שהוא מותנה מונעת מהמתרגל את המגע עם מודעות שבא רואים בבהירות?

ק: משמעות הדבר שעליו להיות חופשי מהתניות.

כט: לפחות שהן לא תהיינה חזקות ממנו.

--------------------------------------

כאן בעצם כריסטופר אומר שיש לו אני נפרד מההתניות.

--------------------------------------

ק: משתנה. בכל זאת עדיין יש תוכן בתוך האיזור הזה לו אנו קוראים תודעה. קטן או גדול, אין זה חשוב. כל היסודות הפיזיים והכימיים, התגובות, זכרונות, נטיות, פחד, צער, כאב, דיכאון, שאיפות, קנאה, בריטיות, ''אני בריטי'', ''אני הודי''. כל זה נמצא בתודעה שלי.

כט: נכון. באופן הדיבור בו אתה משתמש אתה הופך את התודעה לזהה עם התוכן שלה.

ק: התודעה כפי שאנו מכירים אותה לא קיימת.

כט: בהחלט אין להם קיום נפרד זו מזה.

ק: אני לא אמרתי ''להם''. אתה אומר ''להם''. קח אדם רגיל; התודעה שלו היא מה שהוא, מה שהוא חושב, מה שהוא מרגיש, מה שהוא שואף אליו. הוא מאמין באלוהים, הוא קאתולי, פרוטסטנטי, הינדי, בודהיסטי. הנטיות שלו, הכמיהות שלו, הבדידות, היאוש – כל זה זה התודעה שלו.

כט: זה מצב של התודעה.

ק: זה המצב שלו.

כט: בתוך המצב של התודעה...

ק: זו התודעה שלו. אין תודעה אחרת. אתה יכול להמציא תודעה אחרת, תודעת-על, אך אתה עדיין בתוך התודעה.

כט: הנקודה הזו לא ברורה לי. למשל, זה נראה לי מרחיק לכת מידי לומר שכאשר אני מתבונן בכסא התודעה היא הכסא. הכסא הוא אובייקט בתוך התודעה.

ק: כמובן.

כט: האובייקט בתוך התודעה משמעו שיש שם מערכת יחסים. האין אותו דבר נכון לגבי המרחב של החוויות המנטאליות בכללותו?

ק: אז אני רואה את המוח כולו כמותנה.

כט: כן.

ק: ההתניה הזו היא התודעה של המוח נכון?

כט: כן.

-----------------------------------------

כאן כריסטופר מסכים עם ק' שאין אני נפרד מההתניות.

ולא בצדק. כריסטופר עצמו ער. באיזה זכות ק' מזלזל בו? קצת התאכזבתי מק'.

שיר שהועלה לראשונה בזירה הלשונית מהמורה שלימד אותי מדיטציה

white sun

where are the seven horse of this chariot
Night is here morning is here afternoon and evening is here too
!
shall I close the window
what do I do with this view
in all direction
where the i am is present


translation for the original word in hindi

The seven horses are known as Harits. Ratha Saptami is an important festival dedicated to (sun)Surya riding seven horses.In Hindu Mythology, Surya rides across the heavens (sky) in a chariot drawn by seven horses. The horses symbolize the cosmic rays, which radiates warmth and life. As they move across the skies, they remove darkness and usher in light. The seven horses also symbolize the seven colors of rainbow

קרישנמורטי סיבך את ההכרה יותר מאשר התיר אותה. חיטוט אינטלקטואלי בלתי נלאה המעיד על אימפוטנציה נפשית ועקרות רוחנית.