כיום יש המון אנשים שאומרים כי הם מתמחים באינסטלציה,
אך רק מעטים באמת מקצועיים ואמינים בתחום האינסטלאטורים .
הצעות, המלצות והשוואות מחירים של אינסטלאטורים.
ואפילו דרכים לטיפול בבעיות קלות בבית - בשביל לא להזמין אינסטלאטור ללא סיבה ולחסוך כסף.
לכניסה - http://www.instelatov.co.il/[url=http://www.instelatov.co.il/]אינסטלטור[/url]
a ="http://www.instelatov.co.il" target="_blank"אינסטלטור/a

הבנתי לחלוטין ה לא מומלץ לעשות.מה מומלץ כן לעשות?האם יש כללים ועצות??

לא מסכימה עם חלק מהסעיפים הבת שלי הרטיבה רק בלילה כשהלכתי להתייעץ עם רופאה מנהלת מחלקת ילדים נאמר לי שעד גיל שש מותר לה להרטיב זה בעיה שיש לה זה לא נעשה בכוונה, לגבי לקחת בלילה זה קשקוש האחריות וכו' לקחתי בחורף שהיה לי קשה להשתלט על כביסה עוד לא היה לי מייבש זה היה לפני יותר מ10 שנים ,בגיל 6 רופא ילדים נתן לה תרסיס לאף והבעיה נעלמה כלא היתה הם לא עושים את זה בכוונה במיוחד אם זה קורה בלילה וביום אין שום בעיה זה משהו במנגנון אם זה גם ביום אז שווה לבדוק אם זה לא תשומת לב וכו' ...

זה נורא קל להגיד מה לא...(שאגב הם ברורים מאליו)השאלה היא מה כן?

אני אמא לבת 9 וחצי שהרטיבה עד גיל 7 וחצי וניגמלה לבד,במעבדה להרטבה אמרו לי שעד גיל 10 זה נורמלי....ויש עיניין גנטי,כי גם אני הרטבתי עד גיל זה וניגמלתי ע''י מכשיר קטן עם תחתוניות שמצפצף ברגע שיש טיפת שתן.

בתי הקטנה בת שנתיים וחצי,גמולה מחיתול ביום כבר מגיל שנה וחצי,מאז היא עושה פיפי רק בסיר או בשירותים,רק מה קקי היא עושה רק בחיתול ואמרו לי שזה נורמאלי עד גיל 4...מה לעשות בשביל שהיא תיגמל מהרטבת לילה בבוא הזמן....?

אלך לקנות את הספר אם כך,
מקווה שיעזור,
בהצלחה.

מצחיק, אך נכון - ניסיתי זאת עם ביתי, ועם גור הכלבים שאימצתי:

בעת שילדים מרטיבים ו/או עושים צרכים במקומות לא רצויים, להתייחס אל זאת כאל מעשה נורמלי. לא לגעורת אך גם לא "לפנק".

בעת שהילד עושה צרכיו בסיר - לאסוף את כל הנמצאים מהמשפחה, ו"לעשות חגיגת הצלחה" ע"י מחיאת כפיים.

באשר לגור - לנקות אחריו, אך אם הוא עושה צרכיו במקום שיעדת לו - לקרוא לכולם לבואת למחוא כף, לומר "ילד/ה טוב/ה", וללטפו.

אני מכנה זאת - "עידוד פוזיטיבי"...

הכתבה הינה פרק אחד (שגיאות של הורים) מתוך יותר ממאה פרקים מהספר שכתבתי ''יש, אני יבש !'' המדריך המקיף לגמילה מהרטבת לילה ויום'' בהוצאת ספרי חמד - ידיעות אחרונות.
מערכת האתר בחרה בפרק זה ואני מבין בהחט את תגובות הגולשים לגבי השאלה המתבקשת ''אז מה כן לעשות ? ''.
הספר נותן מענה מקיף, ענייני וברור מלווה בדוגמאות רבות למכלול הסוגיות הקשורות לתהליך הגמילה ולטיפול כמו: האם הילד מרטיב במתכוון?, האם בעיה רפואית או פסיכולוגית היא הגורמת להרטבה?, מדוע הילד יבש ביום ומרטיב בלילה?, מתי ואיך להיפרד מהטיטול?, כיצד להתמודד עם לינה מחוץ לבית?, איך להתמודד עם מצבי רגרסיה?, מתי לפנות לטיפול?, מהן שיטות הטיפול?, האם יש קשר בין הרטבה לעומק שינה?, תפקיד ההורים והמערכות החינוכיות בתהליך הגמילה'', הרטבה אצל מבוגרים ועוד ועוד ועוד.
אני תקווה שהספר יהווה כלי יעיל להורים בתהליך הגמילה של ילדיהם.

ד''ר קובי שגיא, Ph.D
מומחה לטיפול בהרטבה
מנהל המרפאות לטיפול בהרטבה
בית החולים לניאדו
ומרפאות ד''ר שגיא לטיפול בהרטבה

www.hartava.com
dr@hartava.co.il

הכתבה היא פרק אחד מתוך למעלה ממאה פרקים המופיעים בספר שכתבתי ''יש, אני יבש'' המדריך המקיף לגמילה מהרטבת לילה ויום בהוצאת ספרי חמד - ידיעות אחרונות.
המערכת בחרה לפרסם את הפרק המתייחס לשגיאות של הורים ואני מסכים שזה משאיר את הקורא עם השאלה המתבקשת ''אז מה כן''. לא אני בחרתי את הפרק שיפורסם.
הספר נותן מענה מפורט וברור לכל הסוגיות הקשורות לגמילה ביום ובלילה בליווי דוגמאות רבות כמו מתי יודעים שהילד בשל, מתי להוריד טיטול, ההבדלים בין גמילת לילה ויום, התמודדות עם מצבי רגרסיה, התלכלכות,מתי לפנות לטיפול, השוואה בין שיטות הטיפול, שימוש בהרטבה כמניפולציה, הסיבות להרטבה ועוד ועוד ועוד.
מקווה שהורים ימצאו את הספר כמועיל ומסייע בתהליך הגמילה של ילדיהם.

בהצלחה רבה

ד''ר קובי שגיא, Ph.D
מומחה לטיפול בהרטבה
מנהל המרפאות לטיפול בהרטבה
בית החולים לניאדו
ומרפאות ד''ר שגיא לטיפול בהרטבה

מכשיר דמוי פעמוןשמוצד בפד לתחתוניו של הילד(נוח, לא ממש מורגש) שמתחיל לצלצל ברגע שטיפת השתן הראשונה נוגעת בתחתוניו של הילד. הפעמון מצלצל בעוצה ומעיר את הילד משנתו העמוקה, והוא קם וממשיך את הפיפי בשירותים. הילד למד לחוש את הצורך להשתין, ולקום.
ילדים רבים פשוט ישנים עמוק מידי, ולא ערים לצורך לתת שתן.
אנחנו לקחנו את המכשיר מד"ר קושניר, פסיכולוג שיש לו מרפאת הרטבה (זו רשת מרפאות).היינו ממש סקפטים כי בהתחלה היו שבועיים חסרי תועלת לחלוטין, ואח"כ בבת אחת זה פשוט נגמר. משהו בגוף פשוט הופנם. חלפו מאז כמה חודשים.
הילד מרגיש גאווה, ואנחנו לא קמים להחליף מצעים בכל לילה....
מומלץ.

אי אפשר לכתוב רק מה לא. חשוב לתת עצות מה כן לעשות.

הכותב נותן רשימה ארוכה של לאוים אך הוא איננו מתייחס לדרך הנכונה והרצויה לגמול.
אנחנו למשל נוהגים לתת מדבקה כאשר בתנו קמה יבשה, ולאחר 10 מדבקות היא מצ'ופרת.
לפי דברי הדר' אין הגיון גם בשיטה זו היות והתהליך הוא תת הכרתי בכלל.
אז איך בכל זאת אפשר לסייע?

איזה קל להגיד מה לא. עכשיו תגידו מה כן מומלץ לעשות...

זה דיי ברור כל הדברים האלו, אבל איך כן כדאי לנהוג כדי לגמול ילד מחיתולים בלילה?