בכלל, מי קבע ש''חייבים'' להביא ילדים, וש''חייבים'' שזה יהיה יותר מאחד?
אחרי זה, כשאדם שקל וחשב ובדק והחליט שהוא וזוגתו מסוגלים נפשית, פיזית, וכלכלית להביא עוד ילד, בגלל שהם רוצים ולא בגלל שלוחצים עליהם או כי ''ככה מקובל'' או כי סבתא רוצה או כי התורה רוצה או כי המדינה צריכה חיילים, הם צריכים לקחת בחשבון שילד ועוד ילד זה לא 2 - זה הרבה יותר.
יש אינטרקציות בין שניים שיוצרים הרבה יותר עבודה מאשר טיפול בכל ילד לחוד.
כשגשום בחוץ וצריך למהר לעבודה ולפני זה לפזר ילדים לגנים, ואחד חולה, והשני מתעכב, זה ברוך הרבה יותר גדול מאשר ילד אחד שכבר יכול ללכת ברגל לבית הספר, בזמן שההורים מטפלים בשני.
הרבה יותר קל כשהילד הראשון כבר אוכל לבד, מתלבש לבד, הולך לשרותים לבד ומסוגל להעסיק את עצמו לבד, או אפילו לעזור עם האח הקטן, מאשר שניים קטנים שבוכים באותו זמן, מעירים אחד את השני בלילה, וחסרי אונים באותה מידה.