• 6.

    קודם כל, מי קבע שצריך יותר מאחד?

    חואניטה, 22/01/09 11:22

    בכלל, מי קבע ש''חייבים'' להביא ילדים, וש''חייבים'' שזה יהיה יותר מאחד?
    אחרי זה, כשאדם שקל וחשב ובדק והחליט שהוא וזוגתו מסוגלים נפשית, פיזית, וכלכלית להביא עוד ילד, בגלל שהם רוצים ולא בגלל שלוחצים עליהם או כי ''ככה מקובל'' או כי סבתא רוצה או כי התורה רוצה או כי המדינה צריכה חיילים, הם צריכים לקחת בחשבון שילד ועוד ילד זה לא 2 - זה הרבה יותר.
    יש אינטרקציות בין שניים שיוצרים הרבה יותר עבודה מאשר טיפול בכל ילד לחוד.
    כשגשום בחוץ וצריך למהר לעבודה ולפני זה לפזר ילדים לגנים, ואחד חולה, והשני מתעכב, זה ברוך הרבה יותר גדול מאשר ילד אחד שכבר יכול ללכת ברגל לבית הספר, בזמן שההורים מטפלים בשני.
    הרבה יותר קל כשהילד הראשון כבר אוכל לבד, מתלבש לבד, הולך לשרותים לבד ומסוגל להעסיק את עצמו לבד, או אפילו לעזור עם האח הקטן, מאשר שניים קטנים שבוכים באותו זמן, מעירים אחד את השני בלילה, וחסרי אונים באותה מידה.

    • אני איתך לגמרי

      באמת מי קבע, 22/01/09 21:30

      לא יכולה לסבול את הלחץ להביא עוד ילד בלי שום קשר לרצון או למוכנות או למצב הכלכלי של ההורים.

      • אם באמת את נתונה ללחץ סביבתי כלשהו ביחס לילדים

        קונפורמיזם, 27/01/09 14:25

        אז כנראה שאת עדיין לא בוגרת מספיק ללדת

  • 5.

    הכל תלוי בגישה של ההורים

    חני, 22/01/09 10:33

    הפרשים קטנים בין הילדים יכולים להיות מקור לקנאה או לאהבה גדולה ושיתוף פעולה, הכל תלוי בגישה של ההורים.כאשר מרגילים את הילדים לאהוב ולדאוג אחד לשני נוצרת מערכת יחסית מדהימה בין האחים. אני רואה את הילדים שלי - בין הקרובים בגיל יש אהבת נפש ודאגה הדדית בלי סוף. הם ממש קואליציה לכל דבר,עורכי דין אחד של השני וכל היום משחקים ומתחבקים (כמובן שהם גם רבים אבל כל כך מעט וכמעט בלי להרים ידיים). למרבה הפלא גם בגיל הרך הם לומדים מה זה תור ואיך לוותר ולהתחשב אחד בשני. אולי דווקא בגלל שההפרש קטן ההורים לא יוצרים הבחנה בין הילדים - ''תוותר לו אתה יותר גדול'', אלא נותנים לגיטימציה לרצונות של שני הילדים ומתנהגים כלפיהם בשוויון, וכך למעשה יוצרים מערכת כוחות מאוזת בין הילדים. כנ''ל לגבי אלימות, היות והגיל קרוב הם כמעט שווי כוחות, אין גדול שתמיד מרביץ או קטן שתמיד מציק. הם לרוב לא נכנסים למריבות פיזיות דווקא בגלל שוויון הכוחות. ובמשפחה המורחבת - אחים שיש ביניהם שלוש וארבע שנים הפרש יש מריבות ומלחמות בלי סוף, כמובן הרבה יותר קנאה ואלימות. ומהניסיון האישי שלי, דווקא ההפרש הגדול יוצר ריחוק ולא קירבה ככל שהשנים חולפות. הפערים גדולים גם בגי עשרים ושלושים.

    • מנסיוני את צודקת

      מיכל, 26/01/09 23:56

      אבל בכל משפחה זה אחרת - מצחיק איך המומחה קובע מסמרות - ''תחרות אכזרית'' - גם אצלי וגם אצל רובחברותי יש פער קטן ויחסים טובים בין הילדים.
      יש לנו מכרים עם הפער האישדאלי כפי שהוא מכנ אותו - ושם היחסים על הפנים.
      אולי היה רצוי שהמומחיה הגדול יביא עוד כמה דברים בחשבון - מי ההורים? מה השקפתם? מה מידת המוכנות שלהם לוותר על נוחות הישבן שלהם עבור הילדים?

  • 4.

    כל אחד עם תואר ד''ר קובע מה ואיך נכון לחיות... (ל''ת)

    אוף כמה שזה מעצבן, 21/01/09 20:02

  • 3.

    מצויין, עכשיו הכל ברור לי

    אלון, 21/01/09 19:15

    יש יתרונות וחסרונות להפרש גדול, יתרונות וחסרונות להפרש קטן, ויתרונות וחסרונות להפרש בינוני. אכן כתבה מאלפת.

  • 2.

    מניסיוני האישי- עדיף פער גדול יותר

    יערה, 21/01/09 19:11

    ביני ובין אחותי יש שנתיים, ושוררת בנינו קנאה עזה. כל הילדות שלנו רבנו, ועכשיו כשאנחנו בוגרות, יש יותר מידי משקעים מהעבר כדי שנהיה באמת קרובות.

    • מנסיוני האישי עדיף פער קטן

      כל מקרה לגופו, 22/01/09 10:39

      ביני ובין אחותי ההפרש הוא ארבע שנים, כל הילדיות שלנו רבנו ושנאנו אחת את השנייה. היא קינאה בי, אני הרבצתי לה. היום אנחנו ביחסים טובים, אבל אני תמיד הגדולה והיא תמיד הקטנה. אני, בלי להתכוון, תמיד רואה אותה מלמעלה, לא מספרת לה דברים ולא מתייעצת איתה. כשהתחתנתי היא הייתה עסוקה בידידים ומסיבות וכשנולדו הילדים היא הסתובבת וחיפשה את עצמה. היא תמיד אחותי הקטנה, אני אוהבת אותה אבל היא רחוק רחוק מאחורה, חיה לה במציאות כל כך רחוקה משלי. דווקא לי מאוד חסרה אחות קרובה...

    • תמיכה!

      גיל, 22/01/09 16:22

      אני תומך בדברי המגיבה לגבי פער גדול!!

    • יערה מ 2 כנראה שבגרות זה לא הצד החזק שלך

      יעלה, 24/01/09 08:49

      כאדם בוגר המודעות עולה ואם משקעים הם מהעבר אז עכשיו שאת ''בוגרת'' את יכולה לפשר ולגשר על הפערים שהיו אז ולהתקרב...
      אחים לא בוחרים...
      אם שתיכן נשים בוגרות ומבוגרות הגיע הזמן לשבת לדבר להתחבק ולהתנשק

  • 1.

    ובקיצור בלבלתם את המוח ולא אמרתם כלום... (ל''ת)

    כל אחד ומה שמתאים לו, 21/01/09 18:17