ממש גיליתם את אמריקה

יש משהו מתעתע בחיפוש אחר האושר שהוא כנראה המצאה מערבית (גם במזרח פה ושם נפלו בפח הזה), אפשר להסתפק בכך שנהיה שלמים עם עצמנו ונקבל את עצמנו כפי שאנחנו ואז כבר נהיה בדבר ההוא (האושר) שכולם מייחלים לו ולפעמים אף סובלים ממש בנסיון להגיע אליו. אף כי אין בכך צניעות, אמליץ על ספרי:"הקלות הנסבלת של הקיום" שניתן למצוא בסטימצקי ובצומת ספרים ובו הסבר פשוט הבא ממקום מאוד אישי ומנסיוני שלי.

אים מיישמים את העצות אין מצב שהחיים לא ישתנו ויאריכו שנים הנוסחה בדוקה

רוב הדברים מקובלים ואף חביבים חוץ מעצה מספר 8. מדוע עלינו להימנע מלהיסחף אחר תענוגות החיים על מנת לא לשכוח את המטרה האמיתית שלשמה הגענו לכאן?? האם לא זאת המטרה?? תענוגות החיים ??? ומדוע על ידי הקשיים המכשולים והבעיות וכו' ניתן להתמודד לפתור ולהתקדם? בנוסף האינטואיציה היא כלי כל כך ספונטני שבא ממקום כל כך עמוק שאם נתחיל לבחון לסנן אותה או את הקול הפנימי בקפדנות אני לא חושבת שנשארת ספונטיות לשיקול הדעת בעיקר כשמוסיפים את הביקורת שלעיתים פשוט משתקת...