קראתי את כתבתך וממש נגנבתי. קודם כל כל מילה ומשפט שכתכת פה הגניבו לי ת'שכל. למעשה נזכרתי בימים שגנבנו דובדבנים מהגינה של השכנה ואיך רצנו מהר מהר לפני שהיא תתפוס אותנו. מה להגיד, מים גנובים תמיד מתוקים יותר. ועוד נזכרתי בילד, או בילדה, שהפליצו בחברותא, ותמיד ידעו להגיד: איזה ריח נורא יש פה. בקונטקסט הזה למדנו שעל ראש הגנב בוער הכובע.
הגניבה היא חלק מהיום יום, ואין ממש כפתור שעליו לוחצים ופתאום לא גונבים. גם חיות עושות זאת, אם צריך.