- 8.
דוד, 31/12/08 22:20
- 7.
אחדות -יחודיות -בדידות -צפיפות הזדמנות להתבוננות
רועי מתן, 31/12/08 20:45
אני מזהה את התופעה הזו סביבי בזמן האחרון הצטופפות הטבע כמו אצל הקיפודים העננים גרגירי החול המולקולות של המים. האנשים בתוך הבתים המשרדים גני הילדים והכיתות האוויר דחוס והקוצים יוצאים החוצה. כל אחד וקוציו אלו שקיבלנו בתורשה אלו שאימצנו עם הזמן המקום והלאום. וע''פ כן זו הזדמנות טובה להתבוננות ולעבודה מי ייתן ונקבל את העזרה לכך . ותודה תודה תודה תודה ושוב תודה לשוש (המורה שלי לימדה אותי כמה חשוב להיות בהודיה)
- 6.
אירית עצמון, 31/12/08 15:50
התרשמתי מאוד מהנכונות של עדן להרפות ולתת לאנשים כמוני להכנס למרחב המוגן שלה, מה שכמובן מוכיח שהיא מוכנה לוותר על עודף הייחודיות, שכוללת לרוב חומות מול אלו שיכולים לכאורה לקעקע את הייחודיות ולחפש מקום להתחבר. התחברתי -וכל הכבוד לך על הנכונות לעבוד על קבלת אנשים כמוני למעגל המשותף הייחודי שלך- והרחבתו לאחדות בינינו. בסופו של יום- לכולנו נושאים משותפים חוהסיפור שלך, בוודאי עוזר גם לי.תודה.
- 5.
חיילת בשרות האור, 31/12/08 15:25
כמה כולנו רוצים להיות מיוחדים וייחודיים ויחד עם זאת להיות שייכים ולא חריגים,
כמה מרגיע לדעת ששאלות אלה מעסיקות את רובנו ככולנו, דבר המאפשר לנו להרגיש ''נורמליים'' ובעיקר לקבל פרופורציות.
פעמים רבות נשאתי עיניי לאנשים אחרים וראיתי אותם מיוחדים, חכמים, מוכשרים והנחתי כי הם מצליחים לממש את עצמם ובוודאי גם מאושרים.
ככל שאני מתבוננת יותר, אני מבינה שלא זו המשוואה. היחודיות-האושר-האהבה מצויים בנקודה פנימית ועמוקה,גם באותם רגעים בהם אני יכולה לומר לעצמי, זה לא חשוב אם אני חכמה או לא ולא חשוב מה חושבים עליי או מה יחשבו. אני אחת ויחידה מבין מליארדי יחידים ומיוחדים וכולנו אחד.
תודה ענקית לך שוש, מורתי הרוחנית, המאירה את דרכי ומאפשרת לי ולרבים להתפתח בתורת המודעות הרוחנית.
אני ממליצה, באהבה, לכל אחד ואחת להצטרף למסע המופלא.
- 4.
אנה, 30/12/08 18:55
מרגש וחשוב.
וכמובן שנדמה לי שכל אחד יכול למצוא את המקומות שלו בדיאלוג הזה.ורק להוסיף שלא סתם קיפודיות...שהרי לעיתים קרובות הצורך בייחודיות מתבטא בקוצים דוקרניים שנועדו לשמור/להסתיר את העובדה שבעצם אני לא כזו ייחודית כמו שחשבתי.אותם קוצים שמתגלים כבולמים את הזרימה החופשית של נתינה וקבלה.של אהבה.
תודה שוש!!
אנה
- 3.
פרדי, 30/12/08 06:46
-
מושון, 04/01/09 08:33
ההצהרה שלך גובלת בהסתכלות שטחית , התפתחות התרבות היא יותר תהליך של איזון בין הפרט לכלל, יש פה סמביוזה בין שתי סדרי גודל שנסמכים זה על זה (הפרט והכלל) שאף אחד מהם לא יכול לשרוד ללא השני, שני מצבי הקיצון בהם טובת הפרט עולה על טובת הכלל וזה שבו טובת הכלל עולה על טובת הפרט הם המצבים ''הרעים'', ההתפתחות היא ההתרחקות ממצבי הקיצון ומציאת האיזון במרכז בו טובת הכלל היא ברובה טובת הפרט וטובת הפרט היא ברובה טובת הכלל...יום טוב (וסליחה, הייתי עסוק לאחרונה)
-
- 2.
- 1.