לחוכמת הקבלה יש המון מה לומר בנושא-ראו ב''קבלה לעם'' או בערוץ 66 בטלויזיה

ויש עוד אפשרות חוץ מאקרעיות ותוכנית-על, קוראים לה ''סיבתיות''. במציאות כל דבר פועל על פי טבעו, וכל השאר נובע מזה.

שום אדם (אם הוא ישר עם עצמו) לא מרגיש שהוא ''חלק מהיקום'' (אלא במובן הטריוויאלי של הביטוי). כמו שאר מקרי ה''הארה'', זו פשוט שטיפת מוח עצמית.
המדיניות של הירוקים איננה נובעת מאיכפתיות לדורות הבאים (אחרת הם היו מאמצים את הטכנולוגיה והתעשיה מיד) אלא מרצון להרס האנושות (שבבסיסו תמצאי רצון להרס עצמי).

''שאיפה לשיווי משקל'' הינה טיעון טרמודינמי
במשמעות של מצב מינימום אנרגיה ממנו קשה לחרוג. הבעיה עם הכימאים היא שהם משתמשים בשפה ערטילאית.

היא גם המקור לתחושה של חלק מאיתנו שאני האחד הזה.

כלומר, שהגוף הוא המרכז, שהיד למשל מרגישה שהיא הגוף, היא לא מרגישה שהיא הריד, ואם קורה משהו לאצבע הרגל אז היד עסוקה עם האצבע של הרגל, היא לא אומרת, לא מעניין אותי האצבע, אני איכפת לי רק מהיד, אלא היא משתתפת בכל הגוף, ההבנה הזאת היא מקור להתעוררות.


כאשר אדם מרגיש שהוא אבר אחד מהיקום, הוא מרגיש שהוא היקום, הוא גוף היקום, ואיכפת לו מכל מה שקורה לכל אחד אחר ביקום, זוהי מידה אחת של הארה.

האיכפתיות של הירוקים למשל לדורות הבאים שיגיעו לכדור הארץ שלנו הוא סוג של התקדמות רוחנית.

שמסתמכת על מנגנונים שהיא לא רואה צורך להסביר, היא פסאודו-מדע ולא מדע. ביולוגיה היא מדע כי היא יכולה לתאר את גוף האדם באמצעות תהליכים סיבתיים. הסבר בסגנון 'שריר הלב רוצה להתכווץ כי יש בו כוח חיים' הוא לא הסבר אלא פטפוט חסר אינפורמציה.