אחרי כתבה מרתקת על זכרונות הילדות מהדלקת נר חנוכה בקיבוץ ועל הרגשות שמעוררים טיפות השעוה בסידור המזכירות את הניגון היהודי שבלב, מופיעה בסוף הכתבה מודעה המבשרת על כנס במכללת עלמא המתיימרת לעסוק בתרבות עברית ועוסקת דוקא בחנוכה, החג היהודי הטהור שמסמל את ייחוד הגורל והיעוד היהודי, בקשר בין חג המולד הנוצרי בו רעדו מפחד אבותינו מאימת הבריונים הנוצריים השתויים ובין חג החנוכה.
במחשבה שניה אולי מתאים למקום כמו עלמא שכנראה שכח את מורשתו לעסוק בנושאים האלה דוקא בחנוכה.