- 14.
איילה חסון, רעיון לתוכנית טלויזיה המחקר של...
הצדיק , 30/01/09 15:28
- 13.
איילה, אין צורך להוסיף שום דיבר. בתרי''ג המצוות שלנו מצוות למכביר
אברהם, 10/01/09 20:22
- 12.
yeshua4everyone , 15/12/08 11:39
ישנה רק אמת אחת. ואם יש אלוהים שרוצה לתקשר איתנו, אז נסמוך עליו, שהוא יודע איך! ואם יש אלוהים שברא את העולם, אז זה אותו אחד לעם ישראל ואותו אחד גם לסינים ובכל מקום. שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. אחד לכו—לם.
אם היה אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים, אז אלמנט האמונה לא היה קיים. אך כל אדם, אם רק ירצה בכל מעודו, ימצא את אלוהים, בורא עולם. "וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם׃ וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם; כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם׃ [ירמיה כט':12-13]." "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ; כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ׃" [דברים ד'].
מעבר לכל היגיון של זה או אחר, בנושא קיומו של אלוהים, ההוכחה שאלוהים קיים, היא ההוכחה של אלוהים בעצמו לכל אחד ואחד ובדרכים שונות. הסר את הגאווה שבך ופתח את ליבך אליו. אלוהים לא מאלץ אף אחד, הבחירה היא שלנו. רק הרוע ששולט בעולם, לא שואל אותנו. תפקידו של הרוע לקשור אותנו לכל מיני דברים, להטעות ולהעסיק אותנו כל הזמן (בעיקר באמצעות עוני, עושר ודת), כדי שלא נחפש את אלוהי האמת (שזה בעצם תפקידו של כל אחד בעולם הזה).
בְּטַח אֶל־יְהוָה בְּכָל־לִבֶּךָ; וְאֶל־בִּינָתְךָ, אַל־תִּשָּׁעֵן׃ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ; וְהוּא, יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ׃ אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ; יְרָא אֶת־יְהוָה, וְסוּר מֵרָע׃ [משלי ג':5-7].
וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל־הַיּוֹם׃ [בראשית ו':5].
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים; הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, אֵין עֹשֵׂה־טוֹב׃
יְהוָה, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל; דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃
הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב; אֵין, גַּם־אֶחָד׃ [תהלים יד'].
כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יֶחֱטָא...[מלכים א' ח':46].
כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ; אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃ [קהלת ז':20].-
yeshua4everyone , 15/12/08 11:41
לֹא תֹסִפוּ, עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ; לִשְׁמֹר, אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם׃ [דברים ד':2].
רק התנ"ך, תורה נביאים וכתובים, נחשבים לדבר אלוהים! וכל התוספת והפירושים, רק משניים!
וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי; וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה׃ לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם־הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר׃ [ישעיה כט':13-14].
כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי; נְאֻם יְהוָה׃ כִּי־גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ; כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם׃ [ישעיה נה':8-9].
אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ; אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה, עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים׃ הֹבִישׁוּ חֲכָמִים, חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ; הִנֵּה בִדְבַר־יְהוָה מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם׃ [ירמיה ח':8-9].
כִּי כָל־הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי־לֵב [ירמיה ט':25].
וְאָמְרוּ בְּנֵי עַמְּךָ, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; וְהֵמָּה דַּרְכָּם לֹא־יִתָּכֵן׃ [יחזקאל לג':17, יח':25].
וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה...וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל־הָעָם; כְּפִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת־דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" [מלאכי ב':8-9].
הנבואות בתנ"ך מתגשמות ומבססות את עובדת קיומו של אלוהים:
קיבוץ העם מהגלויות: "וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ־שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל־אַדְמָתָם׃" [יחזקאל לז':21].
הִנֵּה־אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה־אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים׃ [ישעיה מט':12].
ב"עֵת קֵץ; יְשֹׁטְטוּ (מטוסים, מכוניות וכו') רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת (ספרים, טלויזיה, אינטרנט)׃" [דניאל יב'].-
מועד בואו של המשיח על פי הנביא דניאלyeshua4everyone , 15/12/08 11:42
מועד בואו של המשיח על פי הנביא דניאל:
"שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלַחְתֹּם חַטָּאוֹת וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃"
"וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד, שָׁבֻעִים שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים׃" [ממוצא תחילת בניית ירושלים, משך הבנייה 7 שבועים, ועוד 62 שבועים עד בוא המשיח (32 לספירה)] [תחילת הבנייה ע"פ נחמיה פרק ב' (445 לפנה"ס)] {69 שבועים הינם 483 שנים על פי הלוח העיברי של 360 ימים בשנה. בלוח הלועזי ישנם 365.242 ימים בשנת שמש אחת. משנת 445 לפנה"ס עד 32 לספירה עברו 476 שנות שמש (ללא שנת האפס) וזה בדיוק 483 השנים לפי הלוח העברי}.
"וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת׃" [אחרי תקופת "62 השבועים" יכרת המשיח (32 לספירה) והבא שיבוא ישחית את העיר והקודש (70 לספירה)]
"וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם׃" [דניאל ט':24-27].
היכונו, עוד מעט יבוא בפעם השנייה! באחרית הימים, והפעם לבית המקדש האחרון, שיהיה בו שלום וכבוד גדול [קרא נביא חגי ב':9]. בית המקדש הזה לא יהיה בנוי מאבן [ראה ישעיה סו':1], אלא בית תפילה לכל העמים [ראה ישעיה נו':7]. הכהן בבית הזה יהיה גם המושל והמלך שישב על כסאו וישא הוד, הוא יבנה את ההיכל יחד עם רחוקים [זכריה ו':12-15].
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת. [דניאל ז':13-14, תרגום מארמית].-
yeshua4everyone , 15/12/08 11:52
אמונת אברהם נחשבה לו לצדקה בעודו ערל. הוא קיבל ברכה להיות אב להמון גויים (ללא תנאי וללא קשר אם צאצאי יצחק יעמדו בחוקי תורת משה) [בראשית יב'-יז']. לכן, אברהם אב לנימולים וגם אב לערלים, שאף להם, אמונתם תחשב לצדקה. לא בגלל התורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיות יורש הארץ, כי אם בגלל צידקת אמונתו.
בגלל החטא הקדמון אשר פשע אדם אחד, הוא הרשיע את כולנו ושלט בנו המוות. ע"י האחד הטהור, בן האלוהים, אשר שילם עבור חטאינו, טוהרו כולם וימשלו בחיים ע"י האחד ישוע המשיח. בפשע איש אחד נשפטו כל בני האדם ויאשמו, כך גם בצידקת איש אחד יזכו כל בני האדם לחיי צדקה.
עד היום, אנחנו חוטאים במרד ואי ציות לאלוהים. שכר החטא הוא המוות. המוות הרוחני שיפריד אותנו מאלוהים לנצח.
התורה באה להראות (לכל בני האדם באמצעות העם הניבחר) עד כמה אנחנו חוטאים ועד כמה נורא הוא החטא בעיני אלוהים. לפי תוכנית אלוהים לישועת האנושות, שלח את המשיח להיות קורבן החטא שלנו, ובכך גם הביא לקץ כל מערכת הקורבנות. "לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי׃" [ישעיה א']. הוכיח לנו אלוהים (באמצעות עמו שבחר) שהאדם לא יכל להצדיק עצמו בפניו. אלוהים כמעט והשמיד את כל עמו: את ממלכת ישראל (עשרת השבטים) שלח לגלות ועקבותיהם נעלמו וצאצאי ממלכת יהודה הותיר כשריד "לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ׃" [ישעיה א']. הותיר שריד מרוב חסדו וכדי למלא את ההבטחה שהבטיח לאברהם, יצחק, יעקוב, דויד: בזרעם יתברכו על משפחות הארץ [בראשית יב', כו', לה', דברים א', דברי הימים א' יז'].-
ברית עם אלוהים. הברית עם "יוצאי תיבת נוח", "ברית אבות", וברית נוספת?
yeshua4everyone , 15/12/08 11:53
כבר בימי משה, משה ניבא לעם שבאחרית הימים, ה' לא ישכח את בריתו עם האבות, אחרי שיפיץ אותם בעמים: "כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן׃ וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה׃ וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם; עֵץ וָאֶבֶן, אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃ וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ; כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ׃ כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת־בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל־הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם; הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ׃" הצאצא, שבאמצעותו התברכו כל משפחות הארץ הוא המשיח שאלוהים שלח והברית החדשה שהוא כונן לכל בני האדם: "וְגַנּוֹתִי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ; לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי׃" "בְּרִית חֲדָשָׁה" "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם" "אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ׃...אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם; כֵּן אַרְבֶּה, אֶת־זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי, וְאֶת־הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי׃" "בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת...לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת־שְׁאֵרִית אֱדוֹם (בני אדם) וְכָל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם" "הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָה׃ וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהוּא־יִשָּׂא הוֹד, וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאוֹ; וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאוֹ" "וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם׃ וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם, וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים; כָּל־רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה׃...כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה, יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם׃" [מלכים ב' יט', ירמיה לא', לב', לג', עמוס ט', זכריה ו', ישעיה סא'].-
"ילד יולד לנו, בן ניתן לנו...אל גיבור" (ישעיה ט':5)
yeshua4everyone , 15/12/08 11:58
יש בתנ"ך יותר מ 300 נבואות משיחיות, וכולן התגשמו בישוע. וזה גם מבסס את עובדת קיומו של אלוהים.
אלוהים הוא אחד, אך הוא בעצמו בחר להראות לנו שהוא יכל גם להופיע בצרות שונות, כמו דמות אדם שנולד כתינוק או כדמות אדם מלאך ה' או לפעמים מתואר כרוח. גם אנחנו כבודדים מורכבים מגוף, רוח ונפש.
כמה דוגמאות להופעתו של אלוהים כמלאך אלוהים כדמות אדם: אלוהים, מַלְאַךְ יְהוָֹה, התגלה אל משה מתוך הסנה הבוער [שמות ג']. יעקב נאבק עם איש וקרא את שם המקום פניאל כי ראה את אלוהים פנים אל פנים ושמו של יעקב הפך לישר-אל כי נאבק עם אלוהים [בראשית לב':24-31]. מנוח ואשתו ראו את אלוהים, מַלְאַךְ יְהוָה, נכנס בלהבת האש ונעלם [שופטים יג':9-23]. סיפור גדעון {קרא: שופטים ו'}. "כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם" [זכריה יב':8].
שאלה פשוטה: מי שם את השמש לא רחוק מדי ולא קרוב מדי, לא חמה מדי וכן חמה מספיק? ועוד בונוס קטן- הירח. כדי שיהיה על מה להרהר גם בלילה, אם יש אלוהים או יש באמת אלוהים חי וקיים שרק ממתין שניפנה אליו באמת בכל ליבינו ורוחינו?
האדם בחר ברע. הוא מרד באלוהים ומתרחק ממנו. לא יתכן שהאדם החוטא יבוא לידי יחסים עם אלוהים, אלא אם חטאו יכופר ויחדול מחטאו.
היום כבר אין קורבנות. אחרי שהבננו ע"י עם קטן שבחר אלוהים (דברים ז'), שאנחנו לא יכולים להצדיק עצמנו בעזרתנו לבדנו במעשים וקשה לנו לציית לחוקים ולתקשר עם אלוהים, אלוהים שלח לנו ולכל בני האדם שליח שישלם עבור החטא שבנו (החטא הקדמון של אדם וחווה). השליח הזה לא יכל להיות בן אדם מזרע אדם חוטא, לכן אלוהים שלח את בנו אהובו. אלוהים הפרה בתולה וכך נולד ישוע המשיח.
לפי הנבואות בתנ"ך המשיח יהיה צאצא דויד המלך "יהיה מבניך" [דברי הימים א' יז': 11]. ראה גם ירמיה ל':9, יחזקאל לד':23-25, הושע ג'. משלמה בן דויד השושלת ממשיכה עד יוסף האב המאמץ של ישוע. מנתן בן דויד השושלת ממשיכה עד מרים (שהיתה מאורסת ליוסף) הבתולה שהולידה את ישוע. האב האמיתי של ישוע הוא האלוהים ולכן ישוע בן האלוהים, "אֵל גִּבּוֹר" [ישעיה ט':5-6]. [בן אלהים= "בַר־אֱלָהִין" דניאל ג':25].
כל התורה, הנביאים והכתובים בעצם התשתית וההכנה לאירוע שהתרחש לפני 2000 שנים כשבן האלוהים נתן את נפשו עבור כולנו מרוב אהבתו של אלוהים האב את בני האדם אשר ברא.
נכתבו אין ספור ספרים המצביעים על השתקפות התורה במשיח ישוע. הנביאים מנבאים את הולדתו, צליבתו, קומו מהמתים ובואו בפעם שנייה כמלך... וגם זה שעמו לא יכיר בו בהתחלה ניבאו הנביאים. הרבה דימיון יש בין משה רבנו לישוע, לדוגמה: שניהם נולדו כשישראל הייתה משועבדת לשלטון זר, שליט העולם כביכל באותם ימים. המלך, בשני המקרים, גזר שיש להרגו בעודו ילד. שניהם צמו 40 ימים (כך גם אליהו הנביא. ושלושתם, אליהו, משה וישוע נשאו לשמים). שניהם דיברו אל אלוהים פנים אל פנים. לשניהם קרנו פניהם אחרי השיחה עם אלוהים. שניהם רועי צאן אלוהים. אלוהים האכיל דרכם את העם בדרך נס. שניהם הביאו גאולה. שניהם כרתו ברית דמים בין אלוהים ובני אדם.-
ליוסף היה חלום שעיצבן את אחיהם- אז מה הם עשו לו?
yeshua4everyone , 15/12/08 12:01
יוסף אדון לכל מצרים, צל לישוע אדון כל הארץ [בראשית מה':9; מיכה ד':13-ה':3 ;מלאכי ג':1; זכריה ו':5; תהלים קה':15-18]: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו גְּשׁוּ־נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה׃ וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ, וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה; כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם׃" [בראשית מה':4-5]: *(משיח בן) יוסף מסתיר פניו מאחיו והם לא הכירוהו [בראשית מב':6-8] [קרא ישעיה סד':6, נד':5-9, ח':17]. *אֲחֵי יוסף (אֲחֵי ישוע היהודי) ישתחוו לו [בראשית לז']. בני ישראל יזהו את אחיהם יוסף (אחיהם ישוע) אשר מכרו (דקרו, זכריה יב':10). דקרו עם מסמרים על צלב. * יוסף (המשיח ישוע) יסלח ויציל גם אותם ממוות. ממוות נפשם. הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ; לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה׃ [עמוס ח':11]. הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׃ [ישעיה נה':3]. * "עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי־הוּא מֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם" [בראשית מה':26].
דויד מלך ישראל חי חי וקיים.
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ...מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח...כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ [ישעיה נג'].
תכננו להורגו כדי ששמו לא יזכר עוד: (וכן גם היום, יש לו שם גנאי "ישו" שזה גם ראשי תיבות של משהו)
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ; וְלֹא־יָדַעְתִּי כִּי־עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת, נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים, וּשְׁמוֹ לֹא־יִזָּכֵר עוֹד: [ירמיה יא':19]. [ראה גם תהלים פט':52].
מִי עָלָה־שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף־רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר־מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ; מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע׃ [משלי ל':4] [ראה גם זכריה יד':9].
הינה דוגמה לפלסטיני מוסלמי שמצא את אלוהים ומשיחו היהודי. קיבל לב חדש ורוח חדשה (ראה יחזקאל לו':26). והפך להיות משונא יהודים- לאוהב! משונא מדינת היהודים- לאוהב! וכל זאת, למרות איומי משפחתו להרגו!
http://www.youtube.com/watch?v=v7OdVHJ-dCo
או בנושא הספר שהוא כתב שיצא לאחרונה באנגלית
Once an Arafat Man, Tass Saada, hopeforishmael -
-
-
-
-
-
-
- 11.
מרגש: "תפילות הכי ילדותיות, של תינוק"
yeshua4everyone , 15/12/08 11:37
-
- 10.
מאוד מרשים, 14/12/08 01:18
הטקס נועד לחבר את ההבנה לרגש, כמו בטקס של קבלת ספר התורה שגרם לך להתרגש ולהתחבר, הטקס גם מגיע לנקודות עמוקות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות ההבנה, שוב כבדוגמא של ילד בבית ספר או בגן כשהסברים אינם רלוונטיים עדיין עורכים עבורו טקס שמגיע לליבו ונחרט בזכרונו.
במידה מסוימת אנחנו מעצם טבענו, כמו ילד צעיר, מושפעים מתודעתו באופן מוגבל, וההבנה ההגיון והשכל אינם מגיעים לנקודה שנוגעת בנו ומשנה את מעשינו מחשבותינו ויחסינו עם הסביבה.
נבדיל בין טקס במובן של אירוע שלעיתים נחוג סביב מצוה או נקודת ציון יהודית, לבין טקס שהוא פעולת מצווה - כל ''מצווה'', או לנושא שלנו ''מצוות עשה'' (למשל, תפילין, כשרות, טהרת המשפחה, כיבוד הורים, צדקה וכו') מבטאת רעיון מעשי (המשמעות הפרקטית היא יסוד יהודי), המעשה מעניק לרעיון, המרוחק מאיתנו רוב הזמן מאילוצים וגורמים שונים, משמעות מעשית יומיומית, הטקס או המצווה מחברים אותנו אל הרעיון החיובי ומחברים אותנו אל מקור החיות שלנו.
כמו-כן, ביצוע הפעולה המעשית מזינה ועונה על כמיהה פנימית ויוצרת חיבור בין שלושה גורמים ששואפים לאיזון גומלין, הבורא, הנשמה שבתוכנו שהיא חלק מן הבורא וגופנו, רק בדרך זו כמיהתנו באה לביטוי ומזינה את עצמה, כל פעולה אחרת, גם היא בכיוון הנכון לעיתים קרובות מעצימה את הכמיהה, התסכול וחוסר האיזון בנשמה ובאנרגיה הסובבת אותנו ובגופנו.
ניתן לדמות זאת לאדם הרוצה לאכול/לנוח/ליצור/לבטא את עצמו, אך בפועל עושה פעולות שאין להם קשר אמיתי ונכון אל הצורך.
וזאת מבלי להתייחס להשפעה שיש למצוה על הסביבה והעולם הסובב אותנו במעגלים בעלי דרגות שונות של קרבה, וכן מבלי להתייחס לאפקט של קבוצה החיה בסביבה והפעולת באופן הרמוני אמיתי עם כח החיים הזורם באופן רציף על פני ציר הזמן.
- 9.
מאוד מרשים, 14/12/08 01:18
הטקס נועד לחבר את ההבנה לרגש, כמו בטקס של קבלת ספר התורה שגרם לך להתרגש ולהתחבר, הטקס גם מגיע לנקודות עמוקות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות ההבנה, שוב כבדוגמא של ילד בבית ספר או בגן כשהסברים אינם רלוונטיים עדיין עורכים עבורו טקס שמגיע לליבו ונחרט בזכרונו.
במידה מסוימת אנחנו מעצם טבענו, כמו ילד צעיר, מושפעים מתודעתו באופן מוגבל, וההבנה ההגיון והשכל אינם מגיעים לנקודה שנוגעת בנו ומשנה את מעשינו מחשבותינו ויחסינו עם הסביבה.
נבדיל בין טקס במובן של אירוע שלעיתים נחוג סביב מצוה או נקודת ציון יהודית, לבין טקס שהוא פעולת מצווה - כל ''מצווה'', או לנושא שלנו ''מצוות עשה'' (למשל, תפילין, כשרות, טהרת המשפחה, כיבוד הורים, צדקה וכו') מבטאת רעיון מעשי (המשמעות הפרקטית היא יסוד יהודי), המעשה מעניק לרעיון, המרוחק מאיתנו רוב הזמן מאילוצים וגורמים שונים, משמעות מעשית יומיומית, הטקס או המצווה מחברים אותנו אל הרעיון החיובי ומחברים אותנו אל מקור החיות שלנו.
כמו-כן, ביצוע הפעולה המעשית מזינה ועונה על כמיהה פנימית ויוצרת חיבור בין שלושה גורמים ששואפים לאיזון גומלין, הבורא, הנשמה שבתוכנו שהיא חלק מן הבורא וגופנו, רק בדרך זו כמיהתנו באה לביטוי ומזינה את עצמה, כל פעולה אחרת, גם היא בכיוון הנכון לעיתים קרובות מעצימה את הכמיהה, התסכול וחוסר האיזון בנשמה ובאנרגיה הסובבת אותנו ובגופנו.
ניתן לדמות זאת לאדם הרוצה לאכול/לנוח/ליצור/לבטא את עצמו, אך בפועל עושה פעולות שאין להם קשר אמיתי ונכון אל הצורך.
וזאת מבלי להתייחס להשפעה שיש למצוה על הסביבה והעולם הסובב אותנו במעגלים בעלי דרגות שונות של קרבה, וכן מבלי להתייחס לאפקט של קבוצה החיה בסביבה והפעולת באופן הרמוני אמיתי עם כח החיים הזורם באופן רציף על פני ציר הזמן.
- 8.
מאוד מרשים, 13/12/08 22:51
הטקס נועד לחבר את ההבנה לרגש, כמו בטקס של קבלת ספר התורה שגרם לך להתרגש ולהתחבר, הטקס גם מגיע לנקודות עמוקות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות ההבנה, שוב כבדוגמא של ילד בבית ספר או בגן כשהסברים אינם רלוונטיים עדיין עורכים עבורו טקס שמגיע לליבו ונחרט בזכרונו.
במידה מסוימת אנחנו מעצם טבענו, כמו ילד צעיר, מושפעים מתודעתו באופן מוגבל, וההבנה ההגיון והשכל אינם מגיעים לנקודה שנוגעת בנו ומשנה את מעשינו מחשבותינו ויחסינו עם הסביבה.
נבדיל בין טקס במובן של אירוע שלעיתים נחוג סביב מצוה או נקודת ציון יהודית, לבין טקס שהוא פעולת מצווה - כל ''מצווה'', או לנושא שלנו ''מצוות עשה'' (למשל, תפילין, כשרות, טהרת המשפחה, כיבוד הורים, צדקה וכו') מבטאת רעיון מעשי (המשמעות הפרקטית היא יסוד יהודי), המעשה מעניק לרעיון, המרוחק מאיתנו רוב הזמן מאילוצים וגורמים שונים, משמעות מעשית יומיומית, הטקס או המצווה מחברים אותנו אל הרעיון החיובי ומחברים אותנו אל מקור החיות שלנו.
כמו-כן, ביצוע הפעולה המעשית מזינה ועונה על כמיהה פנימית ויוצרת חיבור בין שלושה גורמים ששואפים לאיזון גומלין, הבורא, הנשמה שבתוכנו שהיא חלק מן הבורא וגופנו, רק בדרך זו כמיהתנו באה לביטוי ומזינה את עצמה, כל פעולה אחרת, גם היא בכיוון הנכון לעיתים קרובות מעצימה את הכמיהה, התסכול וחוסר האיזון בנשמה ובאנרגיה הסובבת אותנו ובגופנו.
ניתן לדמות זאת לאדם הרוצה לאכול/לנוח/ליצור/לבטא את עצמו, אך בפועל עושה פעולות שאין להם קשר אמיתי ונכון אל הצורך.
וזאת מבלי להתייחס להשפעה שיש למצוה על הסביבה והעולם הסובב אותנו במעגלים בעלי דרגות שונות של קרבה, וכן מבלי להתייחס לאפקט של קבוצה החיה בסביבה והפעולת באופן הרמוני אמיתי עם כח החיים הזורם באופן רציף על פני ציר הזמן.-
אז אני מבין שנקבל את התניא והתורה בלי שכל, כמוך
חרוזק , 14/12/08 10:18
-
מאוד מרשים, 14/12/08 14:54
אם הפרקטיקה היא יסוד בדת היהודית, אז ההבנה והשכל הם יסוד היסודות. ספר התניא מוביל את מהפכת ההבנה והשכל ומשליך אותם על כל רגש או מעשה. יתירה מזו, הספר יוצא בהכרזה חסרת תקדים בתעוזתה ומוכיח זאת, שהאמונה היהודית היא ידיעה ברמתה הגבוהה ביותר ולא כסוברים שאמונה היא קבלת הנחה לא מבוססת כעובדה.
תבדוק בעצמך ובודאי תופתע (שתף אותנו).-
אין סיכוי שאבזבז זמן על הבלים של רב
חרוזק , 15/12/08 09:40
-
-
-
- 7.
כמה צביעות ובורות..ובכלל אם יש בורא לעולם שנתן תורה,אדם ריאלי צריך גם (ל''ת)
לקיים-זה לא פשוט?, 13/12/08 22:07
-
אם יש בורא עולם, מי ברא את בורא עולם וכך עד קץ הימים.
חרוזק , 14/12/08 10:12
-
אם עבדו עליך כמה פעמים אל תעשה זאת שוב לעצמך
מאוד מרשים, 14/12/08 15:20
-
-
-
- 6.
- 5.
-
- 4.
-
המשיחים הביאו רק אסונות לעם ישראל
חרוזק , 14/12/08 10:05
-
-
- 3.
- 2.
ה.בנימין, 13/12/08 21:07
- 1.
נשמעת לכאורה חכמה, אבל מליאה סתירות ובורות
חרוזק , 13/12/08 13:02
היא מתמנחת באופן מעורפל, ללא רציפות הגיונית, מבולבלת וחושבת שהיא חושבת בזמן שמדמינת באופן הזוי.
השאלה איננה כלל אם יש אלוהים אואין השאלה מה זה אלוהים. לכל איש חושב ברור שאלוהים של הדתות המונו קיים רק כגיבור ספרות שאין לו שום חלק במציאות הריאלית. ההיסטוריה של הדתות מוכיחה זאת באופן כואב. דתות המונו הן המצאה גאונית לשליטה וניצול האנושות.
מספיק להתבונן מדתיים שלנו ושל שכיננו הנחמדים כדי להבין את האסון שהדתיים מביאים על האנושות.-
דוד רונן, 13/12/08 21:54
-
חרוזק , 14/12/08 10:01
-
-
היא כותבת מהלב, אתה זועם ומגשש באפילה.
מאוד מרשים, 14/12/08 15:34
-
-