אתה קובע שאין ספק שאדי דא היה בעל השגה רוחנית.
איך אתה יודע? האם לא כל אחד שלמד מספיק יכול יום אחד לקום ולהחליט שהוא יודע? האם לא כל אחד יכול לשנות קצת את הטרמינולוגייה של הידע שצבר ולהתאפיין כמקורי ועמוק למרות שהוא חוזר על דברים שנאמרו כבר בעבר ממזמן מזמן?
אם זה כל כך קל, והו הו, זה כל כך קל. מה המדד למי שהגיע להשגה אמיתית?
איך אתה יכול לקבוע שאין ספק שהוא הגיע, ואחרים שעשו הרבה פחות נזק, לא? מה מבדיל אותו מבין אלפי הגורואים בשקל וחצי האחרים? הרי זה לא המעשים, בהם הוא נכשל כישלון חרוץ והוכיח שהוא ההיפך המוחלט ממה שהוא מטיף לאחרים להיות. וזה לא המילים, אותם אפשר לגלגל בלי מאמץ מיוחד, אז מה זה יכול להיות?
ואם כן יש לך איך לדעת את טיבו של אדי דא, איך אפשר להסביר את המגלמונייה המוטרפת שהאגו המשתולל הזה הציג?
אם אדם שהגיע לדרגה כה גבוהה נופל במלכודות שאנשים רגילים לא נופלים בהם, למה שאני בכלל יבזבז ת'זמן שלי בלהקשיב לו? מה נתנה לו המדרגה הרוחנית הגבוהה?