עוד לא הבנתי מה כל כך נורא בנורמות, מה גם שאתה יכול לוותר על מה שאתה מחליט שכובל אותך אפילו שגם זה נורמטיבי.. נשיקות

מכל הדיבורים על הנורמות ועל הטוב והרע, אני מופתע שלא הזכרת אפילו את האוברמנש של ניטשה, שאמור להיות מעבר לטוב ולרע. וכן, בדיוק כמו שאמרת, ניטשה טען שהאוברמנש יהיה קיים מחוץ לנורמות של הסביבה, הקהילה, התרבות והמשפחה. האם זה רע? האם זה יגרום לחוסר אכפתיות? לאו דווקא. הרעיון של חופש הוא לא להיות חופשי מנורמות לחלוטין, כי אז באמת אנחנו נהיים בלי רצון לשרוד ואפתיות מוחלטת. הרעיון של חופש הוא להיות חופשי מהנורמות של שאר העולם, ולקבוע לעצמך לפי אילו נורמות תחיה. כמובן שיש כאן תלות מסויימת בקהילה הגלובאלית (לדוגמא, הנורמה של אסור לרצוח), אך העיקרון פה של חופש הוא היכולת לבחור נורמות לפיהן ננהל את חיינו, כאשר בחירת הנורמות מבוססת על שימוש בהיגיון הפרטי שלנו, בלי לחשוב על האגו. כמובן שזה דבר קשה, במיוחד מכיוון שנורמות הקהילה טבועות בנו היטב, אך בסופו של דבר זה אפשרי. רק צריך, כמו שגם ניטשה אמר, להפריד את עצמך מהקהילה לגמרי, להיות אאוטקאסט.

הכתבה מביאה את הנושא בצורה אינטלקטואלית מדי, מנסיוני כבן אדם מחוץ לנורמות, מה שנקרא- אאוטסיידר, את לחצי החברה על הבן אדם אפשר לקרוא לא פחות מאשר מפלצתיים, ככל שעומדים בדייקנות על ההתניות, על ה'נירמול' ותוצאות האילוף הזה כך מבינים את הזוועות. למי שלא עמד על ההבדלים, מה שכתבתי יהיה סינית.
למי שזה כם מדבר אליו, כתב על כך גבריאל רעם רבות באתר זה:
http://being.ipaper.co.il/7715/

חופש הוא לא מנורמות. חופש הוא חופש לעשות את הדבר הנכון בלי קשר לציפיות או נורמות. לוגית אולי קשה לשלב קבלה שהכל הוא מושלם עם חמלה, אבל שזקנה נופלת לידך בכביש ואתה נוכח בשביל זה אתה עוזר לה לקום ולא בונה תיאויות לוגיות בראש

אנכנו לא מותרים אל כלום כון שאנו לא באמת
כיימים לכן גם האגו לא כיים

אין צורך לשבור את הנורמה , זו אינה הארה.
הארה היא הבנה שנורמות קיימות רק עבור הגוף ואתה אינך הגוף, כי אם הגוף בתוככה (בתוך התודעה).
לכן אין ממש סטירה.

הבנת את זה ברוך??

הארה זה הכרת העצמי
זה להוריד את מסך הלוגיקה שבין האדם לבין עצמו
זה להיות עצמך להבדיל מ-לראות את עצמך
בגלל זה אמר בודהה שהוא השיג כלום מההארה, כי אין כאן דבר שיש להשיגו, יש את ההישג עצמו.