''אדם המכור להפניית שאלות ספקניות כלפי עצמו - לעולם יהיה נטול אהבה''
והמקובל (או כל קוסם אחר) יהיה נטול פרנסה קלה.
''השכל, הוא כלי ''מדעי''. כלי של ניסוי ותהייה. הוא רוצה הוכחות. דבר יוכרז על ידו כאמת במידה וייבחן בקפדנות ויופיע כתופעה קבועה פעמים אינספור. האמונה גורסת, מעצם טבעה, שדבר כלשהו קיים גם אם לא הוכיח את קיומו''
אז מה הבעיה בדיוק. יש אנשים שמוכנים להפוך את חייהם Upside Down על סמך אמונה באיזה סוכן מכירות חבוט של איזה אמונה אזוטרית, אבל מכונית משומשת הם ייקחו למכון בדיקה.
ובקשר לזלזול. מי אמר שכולם מזלזלים? לא כל ביקורת היא זלזול. ההפך. כשמנסים לשלול את הזכות לביקורת ולבדיקה מזלזלים באנשים וביכולת שלהם לבחור את האמונות שלהם באופן בלתי תלוי.
''הפסק להתלהב, להתרגש, להיסחף, להאמין, ללכת שולל, להיות ילדותי וטיפשון.''
זה לא קשור לספקנות. זה קשור ליכולת להתלהב, להתרגש, להיסחף, להאמין, ללכת שולל, להיות ילדותי וטיפשון. ספקנות במקום אחד לא מפריעה להיות משוחרר במקום אחר.
'' כאשר האהבה עומדת לפתחנו, תמיד תופיע, באורח פלא, הוכחת נגד לאמיתותה ''
ההפך. התאהבות כרוכה באובדן חוש הביקורת. מי שמתאהב חווה היסחפות התלהבות אמונה נכונות ללכת שולל להיות ילדותי וטיפשון. אני לא יודע מאיפה מביא המחבר את הקביעה הזאת. היא פשוט לא נכונה.