תשוקת לבי עולה בקנה אחד עם פקודתך
ראבעה אל עדויה (Rabi'a al-'Adawiyya) התייתמה מהוריה בגיל צעיר, ולאחר זמן מה נחטפה ונמכרה לעבדות. זמנים קשים היא ידעה בבית מעבידה האכזרי, אשר טרח בכל עת להמציא לה עבודות שונות ומשונות ולא הותיר לה זמן פנוי. ועם זאת, בדרך לא דרך הקדישה ראבעה את עיתותיה לעבודת האל. בימים היתה צמה ובלילות התפללה ועסקה בתרגולים רוחניים עד עלות השחר. גם בשעותיה הקשות ביותר היא מעולם לא ביקשה מהאל על עצמה אלא התפללה וביקשה שיאפשר לה לעבוד רק אותו ולא אף אדון אחר.
יכול להיות השיקופ המלא של עבודתי הרוחנית מפעם לפעם הגיתי את המאמר הזה במדוייק וקבלתי גם את השורות הללו מתוכו ...היקום המוזר אך האמיתי סיפור הנשמה הנצחי ..

אם אלוהים היה רואה את יצירתו הוא,הוא בטח היה מחייך באהבה ומתמלא תחושת נחת מזה שיש לב אחד גדול שרוצה לגדול דרכו...
תודה רבה על הכתבה הזאת, שמלאה את ליבי באהבה, בראייה של רכות, של יופי של ידיעה פנימית עמוקה, של זיהוי עצמי אין סופי ושל העדר פחד ונוכחות פשוטה של אהבה.

ניתן למצוא ספרות סופית ענפה וגם שירים של ראבעה אל עדוויאה , אני חושבת שרק באנגלית בחנות הירושלמית ''עולם קטן'', בר''ח עמק רפאים.
תודה על הכתבה, מעוררת השראה, מבחינתי בעיקר על היכולת של אישה למסור את עצמה בצורה טוטאלית כל כך לעבודת אלוהים.

אז את הטענות אל תפנה לכותב שהוא רק מצטט בדיוק עובדות.תפריך או תוכיח שיש טעות בדבריו של המגיב......אני מחכה בשקיקה לקרוא.......

לעורך הכתבה ישנו סרט בכיכובה של השחקנית המצריה ''נבילה עבייד'' על חייה ומותה של רבעה אל עדוייה. סרט יפה ואפילו מרגש.

איפה אפשר לקרוא שירים שלה? יש בעברית? ותודה על האפשרות להכיר אותה..

פתחה אשה אחת רגלים וחושבת

זה כיף או כאב מי אני רוצה לחשוב?

I loved it.There are many ways to be a Seeker of heaven.This women even as a Slave was already liberated .What a Glorious feeling I get just reading this.

סיפור יפה ואנקדטות מעוררות מחשבה - במיוחד על גן העדם והגיהנום שאנו כה אובססיביים לגביהם... אבל דבר אחד לא הבנתי: את ההשוואה לדבריו של האדמו''ר הזקן מחב''ד. הלא אותה הנפש הבהמית שהאדמור הזקן מדבר עליה היא היא הכלי להשמצת ה''גויים'' ולביטול הרוחניות, המוסר וצידוק הקיום שלהם. בתורת חב''ד (המתבססת על דבריו של האריז''ל בכמה מקומות) מדגישים הדגוש וחזור את המערכת הנפשית המרוכת של היהודי, שלו נפש בהמית ונפש אלוקית, ולמעלה מכך כידוע, אך ל''גויים'' ישנה רק נפש בהמית, ואגב הנחה זו שוללים בחב''ד כל מעשה מוסרי של ''גוי'' וטוענים שעשה זאת רק לטובתו האישית, שהרי אם רק נפש בהמית לו, כיצד יגלה את החמלה והמוסר שמצוייות רק בנפש האלוקית?

אמנם אדמו''ר הזקן העלה את תאוריית שתי הנפשות לגדולה אך שורשן באריז''ל (שהוא גזען הרבה פחות) וחסידויות אחרות, חשובות לא פחות (אם כי פופולריות פחות, ולא בכדי), יכולות לנפק פרשנויות גזעניות הרבה פחות.

אגב, אם יש מחזה אבסורדי בעולם הרי זה בית חב''ד בדהרמסלה, שם תוכלו לשמוע הסברים מפורטים על תאוריית הזגענות הנפשית הזו כשמאתיים מטר מתחתיכם יושב הדלאי לאמה ועמו הגולה שעל חמלתם לא צריך לספר...

יאללה חמלה ואהבה
עמית

להתחשב בדעת האמא כי מי היא בכלל......

זה נשמע לי כאילו לאותה ה''קדושה'' - ''חזרת ראבעה בצרי'', פשוט היה קשה להתמודד עם המציאות ושגרת החיים שנכפתה עליה בתור מכירתה והוויתה בקיום כשפחה.
ושבגלל זה היא רצתה ל''בטל'' את הקיום שלה - ולשכוח מכך שהחיים שלה נראים בצורה שבה הם נראו.
אז הפיתרון לכך היה לבטל מבחינה תודעתית את העובדה שהיא בת-אדם ושהיא קיימת ושמתוקף זה יש לה צרכים אנושיים. במקום זה, מהבחינה התודעתית היא הפסיקה לחשוב שיש לה קיום בכלל, או שיש לה צרכים אנושיים, או חברתיים, והתחילה לחשוב שהדבר היחיד שקיים במציאות הוא האל.

יש הבדל בין אמונה דתית/מיסטית מסוימת שנועדה כדי לשפר את העולם/חברה/סביבה שאנו חיים בה, ובין אמונה דתית שנועדה לניתוק מהוויתו של העולם.

צריך לשאול האם האמונה באל נועדה לשם קידוש ערך החיים (ומכאן נגזרות הנורמות המוסריות גם כפי שהם מתבטאות בצווים הוראות וחוקים שונים), או שהאם האמונה הזאת נועדה לשם קידוש נורמות וערכים שמנותקים מכל קשר למציאות שהאל ברא עבור בני האדם החיים בה.