את מבינה שזו הדרך שלי לאתר אותך.....בגלל אורנג אין לי שוב את המספר שלך ץ יאללה תתקשרי אלי בבקשה . גלית

חשוב/לא חשוב החברתי שלנו - חונך על ידי בעלי ההון לתרבות הצריכה האמריקנית. מי שחשוב זה שיש לו נכסים וכסף. בעולם התורה היה החשוב מי שהיה גדול בתורה ובמצוות. חינוך קומוניסטי היה לפי התרומה לחברה. לענ''ד החינוך לקפיטליזים חזירי הוא הנחות והפרימיטיבי מבין התרבויות. זהו כשל של מערכת החינוך - וחשיפת הנוער לתרבות לא יהודית שהרעילה אותו ועכשיו ... הוא עבד לתאווה הנחותה ביותר (כסף) ולפי הגדרה 99% מהציבור יהיו מתוסכלים בגלל חינוך זה.

תמיד היו ותמיד יהיו עשירים ועניים.

אם היא תוכל לעבור ל''מחנה השני'' כשתהייה גדולה מי כמוני ישמח.

שתי הפסיכולוגיות הנכבדות אינן מסוגלות להתמודד עם סוגיות אשר במהותן הם סוגיות ערכיות תרבותיות ואולי אף דתיות במידה מסוימת. הכסף או העושר הפיננסי הם ערך עליון שאותו הציבה החברה בת זמננו כערך ראשון במעלה אשר אליו חותר ושואף כל ילד ואדם מהרגע שהוא מתחיל לדבר ולתקשר עם סביבתו.
ניכר גם בתשובותיהן של הפסיכולוגיות שאין הן יודעות כיצד להתמודד בצורה יעילה בעלת משמעות בהבדלי הסטטוס בין שכנים בתוך האוכלוסיה.
ואולם התשובה האמיתית חייבת להיות הפיכת ערך זה של עושר כחסר חשיבות וכערך פחות לא רק אצל ילדי חסר האמצעים אלא אצל כל הילדים בחברת הילדים. ילד שלא יוכל להרגיש נוחות ועליונות עקב מצבם הפיננסית של הוריו לא יוכל לעוות את סולם הערכים על פיו יתקבע הרכב הערכים של הילדים שלפיו חברותיות, עזרה לזולת, ידע והשכלה, נימוס ואנושיות הם הערכים הקובעים והיתר כל אחד לפי ביתו ומוצאו, יש מי שיהיה גבוה יותר או יפה יותר או עשיר יותר או שמן יותר אבל אלה לא יהפכו לערכים.
בעידן תמימותם של הילדים יש להנחיל להם היטב בסיס ערכי כזה שנפנוף בעושר לא יוכל לערערו ומכך יצאו גם הילדים וגם הוריהם מחוזקים.

חיים כמו מסכנים ,שגלל שכל הכסף עובד לאחרים ,
לעשות כסף זה כישרון או מזל ,
מי שאין לו את זה מה יעשה ?
לא יהיה הורה טוב ?
יחפש תירוצים ,
כסף זה מצטרך חיוני בסיסי,
השיטה הנוכחית מכל מאה זרעים רק שתיים יוצאים כעצים חסונים ,השאר רק דגי רקק.

זאת שיטה טובה ?
מ 100 זרעים פורחים רק 2 ?

אם היה לכם גנן כזה ?
הייתם ממשיכים להעסיק אותו ,
זה שיטה של נצלנים ,של אנשים שלמדו לעשות כסף על גב של אחרים ,ומשייכים את הרווח עם חוקים דרקוניים לעצמם.

קפיטליזים מהשטן.

צריך הגבלה על הרווח ושכל אחד ישאל מה האלטרנטיבות שיש לשיטה הברברית הזאת ?.

כשהילדים שלי שואלים למה הם אף פעם לא טסו לחו''ל כמו רוב ילדי כיתתם או למה אין להם ???? (מלא את החסר) - אני עונה ללא רגשות אשם ובהבנה ממש גדולה (כי בלבי גם אני רוצה) - אני עונה כי אין לי כסף לדברים הללו. ומפה יכולה להתפתח שיחה על כסף שבסופה הם יכולים לפנטז דברים לו היה להם הכסף לכך. ואין רע בזה.
והאמת, כסף הוא דבר נפלא וחוגים זה דבר נפלא וחינוך פרטי זה דבר נפלא. כל זה בתוספת להורים אוהבים וקשובים - גן עדן.
אז לילדיי יש הורים קשובים ואוהבים וקייטנות בשקל. והם מאושרים. ובטוחני שהם יהיו עשירים לכשיגדלו. עשירים וטובים. עשירים - משום שהם כבר מבינים את כוחו של הכסף. טובים - משום שהם בני אדם טובים.
אז גם עשיר וגם אדם טוב - שילוב מנצח.

זה עניין עובדתי, אין פה ערך מוסרי.

אין כסף אז לא קונים.

כנראה שלא קראת אותם מעולם, כי לו היית קוראת אותם היית מגלה שדיקנס בכלל לא כתב לילדים. הוא כתב למבוגרים, והילדים שבספריו תמיד סובלים הזנחה, עוני והתעללות- ונחשי מה! גם היום, ממש עכשיו, במרחק מטרים ספורים מהילדים שלך יש ילדים שסובלים בדיוק מאותם דברים! זאת לא פיקציה.
אז אולי, במקום להתלונן שאין לך כסף לשלם על קייטנת סוסים לילדים שלך, תחשבי איזה מזל יש לך שיש לך מספיק כסף לתת להם לאכול ולהגן עליהם.

מה רע בזה? יותר טוב לומר את האמת, מאשר להכנס לחובות. בסופו של דבר, הילד לא יאהב אותנו יותר בגלל ששטפנו אותו בכסף.

היא פשוט להתמקד במה שיש.בהווה עכשיו יש לנו (המשפחה) אחד את השני, יש לנו את כל צרכינו הפיזיים ויש לנו את האופי שלנו ואת האופי והחוסן הנפשי שבונים בבית לילדים אף אחד לא יכול לקחת (חוץ מההורים שיכולים להרוס את הדימוי העצמי של הילד).
צריך לתת לילד להבין שגם אם יהיה לו את הג'ינס שהוא רוצה תמיד הוא ירצה עוד ושהוא צריך להחליט על דבר אחד יקר שבו הוא מסתפק לתקופה של חצי שנה. צריך לצ'פר את הילד בדברים קטנים שעושים לו טוב (כמובן צ'ופר על התנהגות טובה וכו').
כאמא לשלושה אני יכולה להגיד לכם שזה עובד.
אני חיה באיזור שרמת החיים בו היא די גבוהה ואנחנו לא עומדים בסטנדרטים המקומיים אבל הילדים שלנו לא מרגישים שחסר להם כלום ובאמת לא חסר להם, הם מקבלים חום, אהבה, פירגון ובטחון עצמי.
העיקר הוא לא החומר אלא התמיכה והפירגון.

הילד מביע מצוקה, קנאה, רגש קיפוח. אני חושב שכדאי קודם כל להתחבר לרגשות שלו ולגרום לו להבין שזה אנושי וטבעי להרגיש כך, ורק אז להציע לו השקפה אחרת על החיים.

כל אחד והסדרי עדיפויות שלו בחיים.
אנחנו עובדים ברוך השם. יש כסף, אלא שאנו מעדיפים להוציא אותו על דברים אחרים יותר חשובים כמו למשל ספרים אוכל וחומרי יצירה לפיתוח המחשבה
למה אין לי כסף? הכל יחסי הרי תמיד אפשר למצוא גם את אותם שאפילו מה שיש לנו אין להם אז אני לא אומרת להסתפק במועט אלא להבהיר לילדים את סדרי העדיפויות של הבית

גמר חתימה טובה

לכולם יש מכונית
לכולם יש פלפון במאות ואלפי שקלים
לכולם מחשב
כולם נוסעים לטורקיה יון ואילת פעמים בשנה
כולם לובשים מותגים דיזל,נייקי ETC
חצי מהעם מושקע בבורסה
כולם יוצאים לבלות סוף שבוע....

בישראל יש עוני?? מרצון....

רק בישראל אתה יכול לראות אם חד אורית עומדת
בתור לאוכל מעמותות עם חשבון פלפון מפה עד לפלנד ונעלי ריבוק.

My parents could probably afford it, but we never had cable TV or play station or big birthday parties.

We did have a computer, and my parents decided they would rather spend their money on teaching me how to play the guitar or tennis, for example. I had none of the materialistic things that kids have and don't need, and I didn't watch TV all day. Now I can appreciate it when I look at what my young brother, who is only 9, is doing with himself all day - playing computer games.

ראיתי אמהות שמצבן הכלכלי גרוע ביותר, אבל את הג'ינס היוקרתי או נעלי ההתעמלות הכי איניים הם יקנו לילד.
וראיתי אמהות עשירות שלא ממהרות לקנות לילדים כל דבר שמתחשק להם מתוך מודעות.
גם אני אמא, ואני יכולה להבין את האמא העניה שרצה לקנות לילד ג'ינס יוקרתי.
זו הרגשה קשה כשלא יכולים לתת לילדים את מה שאני כהורה רוצה לתת לו, ויותר קל להעמיד גבול כשיש כסף, כי אז הגבול הוא ממודעות לערכים, לחינוך.

הטלוויזיה, העוזרת וחדר לכל ילד שעליהם חולם הילד (...ואמא שלו) הם לא הדברים העיקריים והמשמעותיים בחיים. לא בשביל זה באנו לכאן. אני מחנכת את ילדי (ואת עצמי...)להבין שיש מטרה נעלית לחיים, שהיא מעבר לרכוש וצעצועים שיש או אין לנו. לדעתי, מתוך ראיה כזו הילד לומד להעריך את מה שהוא מקבל ועושה,(והכוונה גם לדברים החומריים וגם לרוחניים), וגם לא מבזבז אנרגיות על קינאה וחמדנות.

הילד שלי שמח בספר שהוא גמר לקרוא לבד, בחבר חדש, ובשקית שלמה של צנוברים שהוא הכין לי לסלט לגמרי בעצמו מההתחלה עד הסוף.
שנה טובה

Tell your kid the truth, it is not what you know, but who you know. Son/daughter Israel decided to follow the dirty capitalist system of the USA. That means few have a lot and many have nothing. You happened to be with many that have nothing or very little. You want to change, join the revolution. Right now all that left is take from the rich and redistribute to the rest. Robin Hood approach my son is very acceptable in Israel. Our society is sick.

מה הבעיה בזה? מה הבעיה להיות עני? למה צריך להתבייש במה שאנחנו?

אצל רוב האנשים, או לפחות אלו שקוראים את הכתבה ויכולים להרשות לעצמם מחשב אישי וחשמל בבית, האין הוא עניין יחסי של סדרי עדיפויות. הם יכולים לבזבז ולקנות לילד כמעט כל מה שהוא רוצה לפחות עד שזה מגיע לדברים גדולים כמו ג'יפ.
הבעיה היא שהמחיר הוא כפול ומשולש:
1. אם ההוצאה כבדה מידי לתקציב המשפחה יצטרכו לוותר על משהו אחר או להכנס לחובות.
2. חובות עלולים לבוא על חשבון העתיד של הילדים.
2. ילד ללא גבולות ימשיך ויעלה יותר ויותר ויתקשה לעמוד ברשות עצמו. אין זה כלל משנה עד כמה ההורים עשירים, ילדים צריכים גבולות ואפילו מבוגרים צריכים גבולות.

ממבט קצר סביבי אני יכול לראות שפינוק הילדים אינו עומד ביחס ישר לעשרם של ההורים ולעיתים קרובות היחס אפילו הפוך.

הורה צריך לדבר עם ילדיו ולהסביר להם מה הוא סדר העדיפויות המשפחתי ולאן יוצא הכסף. אם הוא חוסך למען לימודיהם או מוציא על אוכל או מחשב. ככל שיש יותר פתיחות יש גם סיכוי לקבלה והבנה. אפשר להציע לילד לעשות בייבי סיטר או משהו כזה, אם הוא בגיל מתאים, כדי שיחסוך לעצמו כסף לביזבוזים.