לא ניתן לכרות שלום בית עם אדם או בן זוג המבקש בכל מאודו את מותך.
האם הסכם השלום של צמברלין עם היטלר הועיל לנו?
יצחק רבין ז''ל ברוב חוכמתו הציע לפלסטינים דמוקרטיה , תיקווה ודרך חדשה, יחד עם בקרות ובלמים.
תיקווה זו צללה לתהום עם הבחירה הדמוקרטית בחמס. (וחבל שרבין לא חי איתנו היום בכדי לראות זאת.)
אפילו השלום עם מצרים דומה יותר להפסקת אש מאשר לשלום אמת.
אתה מנסה לשכנע אותנו להאמין בשלום כי ככל שנאמין בו הוא בוא יבוא.
זה בדיוק המוטו של המשיח. אך המשיח לא בא וכנ''ל השלום.
בעינך השלום הוא הנסיגה. ובהנחה שניסוג מכל הגבולות – 67 או 48 ואולי 22 האם אז יושג השלום?
למעשה גם השמאלנים הכי קיצוניים יודעים שלכל גבול שניסוג קיומנו מותנה בכוחנו. הנסיגה למעשה מקטינה את כוחנו – לפחות בעיני אויבנו. ואולי בכך ניטע תיקווה בליבם שאנו כבר חלשים מידי להגן על עצמנו ובכך נעודדם לצאת למילחמה נוספת בכדי להשמידנו.
לכן השלום הוא זרע הפורענות למלחמה הבאה. ותודה לכל משיחי השלום באשר הם!!!

הוא יכול לילמוד להיות אדם טוב
אבל רוב האנשים צריך להישמר מפניהם
עד כמה וכמה מאנשים מסוכנים אז עם אתה אוהב את השם
אז היזהר לנפשך ודע את מי לאהוב ומי להיתרחק מימנו כי
האהבה בלבך לוא תלויה הקשר לבני אדם
ככה שאהבה עוורת היא היתאבדות

אז על תיתבלבל בגלל שאתה מחפש אהבה

לא צריכים מנהיגי דת ולא צריך דתות

ועכשיו גד הבה נתייחס למאמר שלך ולפרקטיקה שלך ושל חבריי הכת שלך .

''אם מישהו באמת אוהב את אלוהים, הוא יאהב את כל בניו של האל, או את כל אלו שנבראו על-ידו''

על פי מה שאמרת כיצד תסביר את העובדה שחברי הכת שלך לכודים בשנאה תהומית להוריהם ובני משפחותיהם עד לרמה שאינם מסוגלים להישיר מבט לעברם? מדוע הם אחוזים חרדה מעצם האפשרות שיפגשו אותם פנים אל פנים, ארוע שבעבר מעולם לא עורר פחד או חרדות אלא שמחה ואושר?

''ההתחלה של להפוך את אויבנו לידידנו זה לרצות את טובתו.''

האם חברי הכת שלך שונאים את בני משפחתם וחבריהם בגלל שהם רוצים בטובתם? האם זאת הסיבה שאתה מזמין ניידות משטרה לקבל את פני המשפחות שבאות לבקר אותן ודוחק בהם להגיש תביעות וצווי הרחקה נגדם?

הבעיה היא לא קשורה באגו או באל. זו אינה סיבת המלחמות והשנאה בין בני אדם. העדר היכולת שלנו לראות את נקודת מבטו של האחר מאיתנו. זו הבעיה שהנחלת לחבריי הכת שלך ''כתוצאה ממניפולציות פוליטיות ודתיות''. והכוונה שלי בפוליטיקה אינה שמאל\\ימין אלא פוליטיקה במובן של כוח. הכוח שיש לך ובת זוגך ברגע שיש לכם עדר שמביט בכם כאלים בבשר וסומך את ידיו שאתם מובילים אותו למקום שכולו אור ואהבה. אך אינני רואה אור ואהבה בעיניי חברי הכת אלא מבט מת של אנשים שנמצאים בקונפליקט פנימי מתמיד.

אני מסכים איתך לחלוטין במשפט אחד – ''חוויית המאוימות היא פנימית ולא קשורה למציאות'' ואתה ודורית יכולים לזקוף את הקרדיט המלא על יצירתה.

למען קוראי המדור היקרים אני מביא את תוכן הדו''ח על כת לובן ''הרי קרישנה''. קצת רקע על האדם הלא תמים שמפרסם את משנתו השקם וערב מעל דפי המדור.
לאחרונה גד לובן נוקט בטקטיקה חדשה למשוך קוראים לכתבות שלו והיא '' האג'נדה הפוליטית''. תחת איצטלה של סדר יום פוליטי למעשה גד לובן חותר להחדיר להרביץ בקוראים תורה קרישנאית.

סקירת מודיעין של משטרת ישראל קובעת כי השתתפות בכת ''הרא קרישנה'' מזיקה לבריאות הנפש:

''למעשה, לא רק שאין המצטרף פותר את בעיותיו, אלא הוא מוצא את עצמו, תוך זמן קצר, במצב בו הוא שבוי מרצון בידי הכת, פועל כאוטומט וללא כל חוש ביקורת (ZOMBIE, בסלנג אמריקאי), ובסופו של דבר ניזוק בנפשו באופן קשה יותר... הנזקים (הנפשיים) הגדולים והממושכים ביותר נגרמו ע''י 3 כתות הבאות: סיינטולוגיה, הרא קרישנה וכנסיית האיחוד.'' כך קובע דו''ח משטרת ישראל.

עוד נאמר שם כי ''כת 'הרא קרישנה' משתייכת לאותן כתות, אשר בפירוש רואות עצמן ככתות מיסיונריות ועושות כל שניתן על מנת 'לצוד' נפשות.''

• עבודת אלילים: תחקירנית של ידיעות אחרונות תיארה את פולחן הכת: ''בשקט בשקט קמה דורית ומביאה מגש קטן עם דגימות של אבטיח, מלון, חלבה ואצבעות מים. מניחה מול שתי בובות, כורעת על ברכיה, מצלצלת בפעמון קטן כדי להגיד לאלוהים שהאוכל כבר מוכן, ושמה פרגוד כדי שלא יציצו לו כשהוא אוכל. אחרי עשר דקות אלוהים גומר לאכול. 'יש אוכל מקודש, יש פאשאד!', קוראת דורית, וכל אחד לוקח לו במגש מתכת ארוחה דומה לזו של קרישנה. שיר קטן, השתחוות למגש, וקדימה אוכל.'' (מוסף ידיעות אחרונות, 7 ימים, 17/06/94).

• נגד המדינה: ''גד לובן, מנהיג הקבוצה... אמר שקרישנה הוא האלוהים וזרק איזה משפט או שניים נגד צה''ל המדינה וראש הממשלה.'' (שם)

• רמאים: אנשי הכת מתחזים למתרימים: בית משפט פדראלי בניו-יורק קבע כי חברי הקרישנה ''היו מעורבים במסכת רחבה ושיטתית של מעשי הונאה והתחזות''.

• פירוק משפחות: ''אם המשפחה אינה אוהדת או מסייעת להתקדמות רוחנית, אזי יש לנוטשה.'' (פרבהופאדה, מייסד הכת בפירושו על ספרם הקדוש הבְּהַגַוַד-גִיתָא 12-13,8)

•סוף העולם: לפי פרבהופאדה, מייסד הכת, החברה האנושית בת זמננו סוללת את דרכה לחורבנה, מכיוון שהיא מעודדת הרג פרות.

• אי-מוסריות: ''שורה תחתונה. פחד ואמונה: הארי קרישנה, הסרט ששודר בערוץ 8, מציג תופעות של התעללות נפשית ופיזית שהתגלו בפנימיות של הכת...'' (מעריב, 8.5.02)

אבל איך נשכנע את כולם?

הרבה יותר קל להשליך את זה על העולם ולהגיד שהוא אשם.אבל האחריות היא שלנו והבחירה היא שלנו.

זה כמו שכלב יתפלל למארגן קרבות כלבים שיהרוג את הכלב היריב. גם להתפלל אליו שיגרום לכלב השני לרצות את טובתנו זה אבסורד. כי אלוהים הכל יכול ברא את קרב הכלבים הזה מראש ובכוונה מלאה. אולי זה מה שגורם לו הנאה.

בתאוריה הכל מושלם, כמובן מלבד העובדה הקטנה שהמצב לא כזה. ודבר נוסף, מי אמר שמנהיגים דתיים הם אלו שיביאו שינוי? הלא אם יש דבר אחד קבוע בכל הדתות זה הקיבעון.

על כך
לא על מנהיגים דתיים יפול דבר
אלא על האדם

ויכול להיות שמצב זה לא יפתר
כי הוא פשוט במבוי סתום.

ואם תסתכל טוב במה שקורה בארץ, כמות המתגרשים עולה משנה לשנה.

אזהרה לציבור הקוראים - גד לובן מייצג את תנועת הארי קרשנה בישראל. למי שלא יודע מדובר בכת שמנסה להדיח יהודים מתרבותם ומדתם.ראו הוזהרתם.

השבוע פגשתי צעיר בגיל ההתבגרות,
מספרת לו על חבריו שנשאו ושואלת :
''מתי אתה מתחתן?''
עונה :'' אף פעם לא התחתן,אני עוד לא פגשתי זוגיות מוצלחת,אז יותר להיות לבד, או לפגוש בחורה ומתאימה לי, נהייה ביחד בלי חתונה''
ואז שואלת :'' אבל מה ילדים?''
מיד עונה :'' מה שיבואו לעולם של סבל?''
אם נקח מההיסטוריה את הטעויות ולא נשנה היחסים בין אחד לשני ,'הגילגול' של הסבל יפסק.
אילו היה 'דת' אחד לכול העולם,זה גן-עדן.
אבל כבר 'אדם וחוה' עברו לצד של התשוקות והתחרויות,זה ממשיך להרוס עולמינו.
אבל גם בצד השני יש את האויביים שיש להם כבר 'נשקים' מסוכנים מאוד,לכן אי-אפשר להפסיק להתפתח 'בנשק'.
בעולמי ממשיך להיות לי 'חרב' להגנתי,
ומאז שאני לקחתי 'מהזן' את למידת 'חיים-טובים' ,כבר לא צריכה להפעיל 'החרב'.
מאחלת שיהיה ימים של אהבה אחד לשני בכול העולם.
דפנה

למי שמציב תנאי להיסטוריה: ''היסטוריה היא רלוונטית אם ניתן ללמוד ממנה משהו חיובי לגבי העתיד.'' מן הסתם גם ינסה לסנן אותה כדי שתתאים לתפיסת עולמו כמו שהכותב כאן מסכם את ההיסטוריה ביננו בצורה מאוד מוזרה (אני מנסה להיות עדין במילותיי)...כך או אחרת אין לי בעיה עקרונית עם דעותיו של הכותב (למרות שאני חולק על הפרשנות השטחית לטעמי), רק ראוי לציין את העובדה הפשוטה כי מן העבר השני (הפלסטינים) קשה לי למצוא ולו אדם אחד ואחד בלבד שיהווה צד שקול מנגד לדבריו של הכותב...אידואלוגיות חסרות פרקטיקה כגון ''למה שלא נזרוק כולנו את הנשק ואז יהיה שלום'' זה כל ילד בכיתה ב' יודע להעלות, תכלס...אני לא שומע כאן פתרון.