כמה גדלות רוח צריך אדם על מנת לשלוח כל כך הרבה ארס (ועוד באנונימיות)? מעניין אותי אם מי מהמגיבים, עצר לרגע קט לבחון את הדברים על עצמו? לבדוק את מה שנכתב כאן?

מהתגובות כאן, נראה כי כולם כבר למדו. יודעים הכול! ומהידע'' שברשותם, מה שהם בוחרים לחלוק עם הקוראים זה את ביקורתם כלפי מעשה ידיו של האחר.
באמת, ''מאמץ נורא גדול''.

נעמי, מקווה שהתגובות כאן, לא ירפו ידייך, אני מאמינה שזה בוודאי מיעוט שאינו מייצג את הכלל.
תודה על הידע שאת חולקת איתנו, ידע שאני מניחה שנצבר במשך שנים של ניסיון ומפגש עם מטופלים ומאובחנים.
תמשיכי כך, הכתבה הזאת, וקודמותיה מאד מרתקות ובהחלט נותנות הצצה לעולם שלם.

ולשאר המגיבים... אני באמת מאחלת לכם לשנה החדשה, לבוא באנרגיה יותר טובה ומפרגנת ראשית אל עצמכם (אני רק מניחה שאם זו תגובתכם לאחר, כך גם אתם מתייחסים אל עצמכם. לכבוד השנה החדשה תנסו משהו אחר.. מה יש לכם להפסיד?!).
שנה טובה.

ההרגשה היא תוצאת המחשבה ! ללא מחשבה אין הרגשה. צביטה גורמת לגירוי עצבי המאובחן ע''י המחשבה כלא - נעים וכך ההרגשה היא של כאב ! ליטוף מאובחן במוח כהרגשה נעימה , לאחר שהשכל בדק את הגירוי-ואז ההרגשה היא נעימה. אין הרגשה ללא מחשבה וכנ''ל לגבי הרגשות. גם הן תוצאת המחשבה, ולא להיפך. אין איזור ביניים , או איזור דמדומים, ובמאמר ניכרת בורות המחברת, ביחס לתופעות ההרגש.
הבטוי בידיים הוא מישני לפנים, כי הידיים רחוקות מהמוח. לכן התופעות יופיעו על הפנים, הרבה לפני שתופענה על הידיים.
תחום הכירולוגיה , פשט את הרגל, לפני הרבה שנים, כי התברר שאינו מדויק , אינו מוסמך לאבחן מצבים נפשיים, וגורם רק בלבול, כמו הכותבים כאן מספרי 1,2. הצוענים משתמשים בשיטה זו להטעות אנשים ולגזול את כספם. גם הספר אינו נותן תשובות מדויקות. התרחקו

כתבה מאלפת ומעשירה, נהניתי מאוד. מה שכן, חסר לי החלק על קצות אצבעות עגולות/אליפטיות, ואיך אפשר ללמוד מכך על הנטייה למחלות מולדות. חסר גם הקטע על העצמות הבולטות שיכולות ללמד על מידת העצלנות של אדם, ועל אצבעות דביקות שאוספות כסף של חסידים שוטים.

כף יד. איך אני מוצאת איזה מין בנאדם אני?