המדע לא צריך ולא יכול להכניס לשפה שלו ישים בלתי מוגדרים, כי התוצר של המדע הוא עובדות שצריכות להיות ניתנות לאימות או הפרכה באופן פומבי. לסלאי ודומיה יש בעיה עם ממצאים מדעיים שקושרים, למשל, התקפים אפילפטיים באונות הרקתיות עם דיווחים על חוויות דתיות עמוקות או תחושה של ''הבנת עצם ההוויה'' וכד', כי ממצאים כאלה מסכנים את הפרנסה של אלו שמדברים בשם אלוהים ועולם הנסתר. עלול להיווצר מצב שהטוב ביותר שהם יוכלו לטעון זה שאלוהים אוהב ומתגלה לאלו שיש להם פעילות נוירונלית מסוימת. הטענה שלמחקר המדעי אין, כביכול, גישה לחוויה הסובייקטיבית לא תעזור להם.

ללא ספק תורת הקבוצות (הפרדוקס של קבוצת כל הקבוצות) ועבודתו של גדל מעידים על המבנה של המציאות כך שרק חלק קטן ממנה הינו לוגי ואולי זה באמת יביא יום אחד לתורה מתמטית חדשה שמתווה דרך חדשה ואי לוגית (מותר לי גם להסכים מדי פעם), אלא שאני לא הייתי מהמר שלמתמטיקה שכזו יהיו בכלל שימושים מעשיים, יותר סביר שהיא תהווה פילוסופיה!

המדע ע''פ הגדרתו חוקר ***אך ורק*** את המציאות הנגישה (המדידה) והלוגית (בעלת חוקיות כלשהי, גם סטטיסטית!), אנחנו לא יודעים כמה מהמציאות הנגישה היא לוגית ומתי תפתח נגישות לחלקים במציאות שאיננו מכירים, עובדה היא שדברים שנראו חסרי כל חוקיות או בלתי נגישים התגלו כבעלי חוקיות לאחר מכן ונהפכו לנגישים - לא ברור מתי וע''פ איזה קריטריון על המדע להרים ידיים (בניסיון להבין בצורה לוגית) ולקבל כי חלק מסוים במציאות הוא אי-לוגי...עדיף אם כן לראות במדע אוטומט-משוגע שמנסה להסביר הכל בצורה לוגית ובכך מצליח לסמן את גבולות המציאות הלוגית (בכל תקופת זמן-הרי זה משתנה) ע''פ מה שהוא לא מצליח להסביר, במקום לבוא בדרישות מהמדע לא להיות מדע...יום טוב

או כל דבר אחר שאין שום עדות לקיומו.
האם יש למדע צורך להבין את האנטומיה של דרקונים? האם למדע יש איזשהו צורך לנתח את מעופו של פגסוס?

ברור שלא.

האמונה באלוהים היא תוצר לוואי אבולוציוני חסר בסיס וחסר תועלת.