The book of nature is written in the language of mathematics. Its symbols are triangles circles and other geometric figures, without which it is impossible to understand a single word. Without which there is only a vain wondering through a dark labyrinth.

כך גם המציאות, הנפש והעולם שמסביבנו. מבלי לחשוף את הרבדים של המציאות שסביבנו לא תוכל להיות חשיפה ממשית של ה'אני' הפנימי או הטראנצדנטאלי

והמסקנה שלי שחוכמת הקבלה היא הכי מקיפה ויכולה להתקרב לאמת.רק שיובן שהדת היא לא קבלה.אלא הומצאה לשמור על איחוד בעולם חמשת החושים שלנו.

הכתיבה מעניינת, ובאופן כנה מחדדת את השאלות מבלי לזלזל בהן ע''י העלאת תשובות מטופשות.

אם אני לא טועה, הכל מוביל אצלו בסוף ל''אנרגיית טאו'' או משהו כזה שמהווה מכנה משותף לכל בני האדם - רעיון שאני לא מתחבר אליו - אבל ההתמודדות שלו עם השאלות נראית לי (בניגוד להרבה מטאפיזיקות אחרות) מתקבלת על הדעת.

For, the truth is inconvenient not by pursueing it rather by running from it.
We may understand the mechanics of the cosmos but never apparently our ''self'',it seems more distant than any star.Said Confucius: ''Man stands in his own shadow and wonders why is it so dark ..........

כי אנחנו רצים כל הזמן ונמנעים לבוא פנים אל פנים עם עצמנו

תודה תודה על הבאת הקטע. איזה יופי!

האם הספר קיים בשפה העברית?

מה זה לכנות בני אדם גסים?
מי קובע מי גס?
ואיך אפשר להתעלם מהעובדה שהדק דק רק ביחס לגס?

לא להתפלא נוכח מיסתורין החיים והקיום --- זוהי אטימות שהופכת לעתים קרובות לרוע ולטמטום.
אלאן וואטס היה סופר והוגה נפלא.