במקום לנסות לבחור בעצמה היא נתנה לחיים לבחור בשבילה וגם אתה, אין לך ברירה אלה ללכת לאן שהחיים לוקחים אותך, לפעמים הם עונים על הציפיות שלך ולפעמים לא והכאב או הסבל זה בסך הכל הנסיון שלך להתנגד לחיים שלא תמיד מתנהגים לפי איך שאתה רוצה.
לחיים יש תכנית בשבילך ואתה לא יודע מהי ולחיים הרי אי אפשר להתנגד אז אם כבר יש לך בחירה אז היא מתבטאת בקבלה שלך ובאהבה שלך לצורת חייך, כל מה שאתה כביכול בוחר מעבר לזאת זו אשלייה.
שני שוטרים יכולים לשאת אותך באזיקים לכלא ואתה יכול להתנגד, לצעוק, להיאנק או שאתה יכול פשוט ללכת איתם ללא התנגדות אז מה עדיף? לקבל את המציאות ביגון, בצער ובדמעות או פשוט באהבה?

הבעיה עם רוב ה''רוחניקים'' והמחפשים למיניהם, שהם מהתחלה ניתקו את עצמם מהמציאות (ולכן גם מעצמם) ואז הם מחפשים דברים שלא קיימים במקומות שלא קיימים. לבסוף או שהם מוותרים, או שהם משלים את עצמם (ואחרים) שהם מצאו משהו.

שאלות טובות, זה טוב לשאול כל הזמן שאלות קשות כאלה, כי זאת הדרך הכי טובה לעייף את עצמך.

חזק ואמץ תמשיך ככה !

תעשה מה שאתה רוצה בחיים, תאהב, תשנא, תרגיש טוב ותרגיש רע, תחייה את החיים במלואם, הרי בזכות האני נוצרו בעולם דברים חדשים אם כי במחיר של סבל וכאב, הטבע עובד עלינו בעיניים ומוכר לנו סיפורים שאם נהיה במקום כלשהוא אז יהיה טוב אבל עם הזמן, אחרי אינספור נסיונות, הישגים וכשלונות אנחנו מגלים שאנחנו בכלל לא צריכים את כל זה ומבינים שהאושר תמיד היה אצלינו.
מי שנהנה מאתגרים ומנסיונות לעולם לא ינסה לסיים את המסע הזה, היצר נשאר כאן גם אחרי שאתה מת ופשוט מתגלגל לגוף אחר על מנת להמשיך מאותה נקודה בו הוא הפסיק אבל גם היצר כמו כל דבר חומרי אחר מת בסוף ומי שהגיע לסוף המסע מן הסתם לא משתוקק להתחיל אותו מחדש מהסיבה הפשוטה שלא היה צורך לצאת למסע מלכחתחילה על מנת למצוא את האושר.
אני מבין שאתה מניח או מאמין שהמוות הוא סופי וזה בסדר, אין טעם לנסות למכור לך משהו שאתה לא רואה בעצמך, כרגע אתה משרת של משהו גדול ממך אפילו אם אתה לא רואה זאת ככה, נדמה לך שאתה נפרד כאשר אתה בעצם משרת את הטבע על ידי היצירה שלך, אתה כן משמעותי בתמונה הגדולה אבל יבוא יום וגם אתה תתחיל לשאול את השאלות ובבוא הזמן תראה שכל החוויות שאתה מדבר עליהן הן סתם אשלייה ואז לא תהיה לך ברירה אלה לקבל את עצמך שזה בעצם אתה כאן ועכשיו בלי צורך לשאוף לכלום או להשיג כלום, פשוט להיות האושר בעצמו.
בכל אופן, סתם נקודה למחשבה, להאמין שהמוות הוא סופי לא שונה מלהאמין שיש חיים אחרי המוות, מי שלא מרגיש ויודע משהו בוודאות זקוק לאמונה, מעין חוסר ביטחון אבל כאשר אתה מרגיש ויודע אז שום דבר לא מזיז לך ושום דבר לא יכול לערער אותך, אתה שלם.

נשר מעל פסגת עץ גבוה מתמרן לעוף אחורה .למטה ,שועל בתמיהה : לא רק שאתה עף לך,אתה גם עושה זאת אחורנית! ''קפוץ גם אתה אחורנית העולם חופשי!'' .הנה ניסיתי ולא מצליח אןמר השועל והנשר חוזר איליו :טיפש ! דע לך שהחופש רק לאלה ''למעלה בלבד''.........

Η ελευθερία είναι μόνο για αυτούς ανοδική