רק בישראל אנשים עושים ילדים ''כי צריך'' או כי יש לחץ מאסיבי מהסבים לעתיד, ואחר כך דורשים שהסבים (האמת בצדק, כי הם אלה שלחצו) יטפלו בילדים.
רק בישראל חייבים, אבל ממש מוכרחים ילד מיד אחרי החתונה, וכמובן ששנה אחר כך כבר שוב יש לחץ לילד נוסף. הלחץ ירד רק אחרי ש''ניפקת'' לפחות שלושה, בתנאי שיש משני המינים.
רק בישראל זוגות צעירים מניחים כמובן מאליו שהסבתא היא זו שתטפל בילדים ותחסוך להם המון כסף על מטפלות.
זוגות יצירתיים במיוחד עוברים לגור ליד הסבתא, כדי שהיא תוכל לטפל בכל ילדיהם, בלי לחשוב על זה שהיא כבר סיימה לטפל בילדיה שלה, היא לא צעירה, והגיע הזמן שתקדיש גם לעצמה. יש לה חיים? מה פתאום? הרי יש לה נכדים, לא?
אנשים צריכים להפנים שילדים זה עבודה קשה. לא חייבים להביא אותם, לא חייבים להביא יותר מאחד. הם צריכים לצאת מנקודת הנחה שהכל יהיה עליהם . ככה מקסימום אם תהיה עזרה בהתנדבות מצד סבים, סבבה , שיהנו, אבל שלא יבנו על זה.
האגואיזם חוגג כי כל זוג צעיר שעושה ילדים בטוח שהוא עושה עבודת אלוהים חיים ומגיע לו על זה פרס והערצה כללית. זו גם הסיבה שבהרבה מקומות אנחנו רואים ילדים משתוללים וההורים יושבים בסבבה ולא אומרים כלום, שהרי ''פאר היצירה העולמית'' בידיהם, אז שאחרים יגידו תודה...