אני גם חושב שנקודה חשובה נוספת תהיה בסופו של דבר לא כמה כאב עצרתי או הצלחתי להכיל בתוכי אלא מה הצלחתי לעשות עם החיים שניתנו לי למרות כל הסבל, הכאב והקשיים שפגשתי בתוכי ומסביב.

בכל אופן, בן אדם שלא סובל לא מסוגל להעביר סבל אם כי ייתכן ומעשיו או מהותו יגרמו סבל לאחרים בלי שהוא בכלל יודע שהוא גורם סבל, לדוגמא, אם תיירת מאנגליה מגיעה לביקור בארץ ובמקרה נקלעה עם שמלת מיני לאמצע שכונה חרדית וגרמה לאנשים להתייסר שם אז האם אפשר להאשים אותה? עכשיו, אם הבחורה סובלת אז היא עלולה להתייסר בעצמה כאשר יעירו לה על כך כי היא לא לחלוטין אוהבת את עצמה וקצת חסרת ביטחון, היא לא מסוגלת להכיל את הרעיון שהיא ביצעה טעות וגרמה סבל לאחרים ובמקום להתפנות מהמקום דרך רחוב צדדי היא תבחר לעשות דווקא כאשר היא מאשימה את החרדים בצרות עין ופרימיטיביות אבל אישה מוארת לעומת זאת, לעולם לא תאשים אחרים, היא פשוט תרגיש טוב עם עצמה למרות שהעירו לה ותתפנה מהמקום ולעולם לא תחזור לשם בשמלת מיני, היא תתאים את עצמה לעולם במקום לצפות מהעולם להתאים את עצמו אליה. האם המקרה הנ''ל נובע מחוסר מודעות(במובן של CONCIOUSNESS)? לא, זו פשוט תאונה ותאונות קורות כל יום, אי אפשר לדעת את כל החוקים בעולם הזה. הקארמה השלילית שהתנהגותה העלתה אצל החרדים לא תחזור אליה כי היא לא עשתה שום דבר, ההתנהגות שלה היתה טבעית לחלוטין ומי שאולי יסבול מכל העניין זה החרדים שהשליכו את סבלם על הבחורה.
בן אדם שאינו סובל, באופן טבעי ינהג בחכמה ולא יתעקש להיות צודק (אגו) כי הוא יודע שהנסיון הזה להיות צודק הוא השורש לתחלואות העולם הזה וכאשר אין אגו מה שנותר זה חסד וחכמה צרופים, זה אלוהים ולא סתם הקבלה הגדירה 10 ספירות או תכונות של אלוהים כאשר חסד וחכמה הן רק שתיים מהן.

חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי. בואו לפחות נשמור על שפה נקייה.