• 5.

    גם אני שמן

    לא מגלה, 01/07/08 21:19

    תודה יעל שהעלת למודעות הגברית את המודעות מצד הנשים ולאו דווקא מהצד הסקסיסטי,
    אלא מהצד הדואג והעדין האכפתי.
    אני כאדם שמן כל חייו מכיר את כל הנאמר כאן לפנים ולאחור ואפילו גם לצדדים.הקושי להוריד חולצה בפומבי הוא החלק הקל של העניין...
    לאחרונה אני שוקל לעבור ניתוח להשמת טבעת ואשמח לשמוע מגברים ונשים שעברו זאת והאם זה אכן שינה את חייהם והפך את ההתמודדות לקלה יותר.

  • 4.

    יפה מאוד

    רונית, 01/07/08 16:53

    באמת נכון. הלוואי שכולנו היינו יכולים להוסיף לחיינו הומור עצמי - זה נשמע באמת כתרופה האולטימטיבית - המרפא הכי בריא בעולם!!! נשמע משחרר ביותר, ומי שניחן ביכולת הזו ממש מעורר קינאה. התכונה הזו גם יכולה לקדם את השלום והאהבה בין בני אדם... ותחשבו על זה.
    תודה יעל, את נהדרת כתמיד!!!

  • 3.

    אני אישית מחלק אותנו ל2 סוגים

    אני, 30/06/08 20:01

    כגבר .... אההה .... נקרא לזה .. ''גדול''
    אז אני אישית מחלק את הגברים הגדולים ל2 סוגים

    הסוג שסובל פחות, זה אלה שהיו רזים כילדים ובהתבגרות וכגברים עם הזמן הם השמינו ..... עליהם זה כבר לא משפיע כי הם תמיד יראו את עצמם כמו שהם היו לפני 15 שנה והכל היה סבבה

    הסוג שני קצת פחות משעשע , הם אלה שגדלו כ''הילד השמן'' ''הבחור השמן'' ''החייל השמן'' ... הם אלה שלא ממש דואגים ל''להראות טוב'' כמו שהם דואגים ששם חלק אמיתי של הגוף לא מבצבץ בצורה יותר מדיי משפילה ושהחולצה תמיד נמצאת מתחת לקו המותניים שאפשר יהיה להרים ידיים לפעמים מבלי להרגיש מובך!!!

    • מזדהה..לאלה שהיו רזים היו חיים קלים ל כמו שלנו השמנים מלידה

      שמנמוד, 01/07/08 08:50

      היה מעניין לקרוא.ל נעים להיות השמן מלידה,שבכלל לא שמים עליו ורק מנסה להתחבא ולהחביא את שומניו,מתנצל שקיים בכלל.אבל שוקל לקבל עזרה כמו שצריך,נמאס.יש למישהו עיצה מה באמת יכול להוציא ממצב כזה תקוע של שנים?כבר בן 30 ולא רוצה לגמור ככה.ושלא יח\\תחילו להתחכם כאן שלסתום ת'פה וכאלה.זה שמעתי.למי שיש עיצה טובה ולא מקניטה-שתפו.יעל יש לך אומץזה בטוח.מצחיק למרות העצב

      • מניסיון עוזר טיפול+כדורים.פירוט בפנים,ככה ירדתי ונרגעתי

        אבי, 01/07/08 11:57

        אהלן,מי כמוני מבין איזה חרא זה להיות מנודה בחברה,בעקר מהנשים ובכלל,הלעג מסביב.שניןם של דיאטות וקבוצות לא עזרו לי.רק התסבכתי יותר\\ בסוף הלכתי לפסיכאטר,כן זה נשמע נורא בתהחלה,אך הוא המליץ על כדורים מסוימים,ציפרלקס,מאוד עזר לי להרגיע קצת וביחד התחלתי אצל דיאטנית מעולה,פעם בשבוע.וירדתי והתשפר לי המצברוח,הבטחן,הנשים.באמת מהפך.לא לחכות.לעשות,מקווה שעזרתי

  • 2.

    מסכימה..

    ל, 30/06/08 14:19

    מרענן לקרוא טור שבא ממקום אמיתי ונכון. אהבתי.

  • 1.

    קונגו פו פנדה

    דינה ראלט, 30/06/08 13:20

    אל תחמיצו את הסרט המקסים הזה על בעיית ההשמנה...