ומה לגבי אותם גורדי שחקים עצומים בחוף המערבי בצד האחורי של פלוטו?
אנחנו יכולים לדבר רק על מה שאנחנו תופסים בחושים שלנו, גם אם אתה לא רואה אטום עכשיו מישהו סיפר לך על זה, קראת על זה ואתה מאמין למדע, או לחלופין ראית זאת במיקרוסקופ.
אבל קודם כל יש תוית/מושג שאתה משליך על זה. יש לך תמונה מנטלית בראש. העט הוא מושג או תוית שאתה משליך על אוסף של חלקים, תמונה קטנה מנטלית בתודעה שלך שאתה משליך על אוסף חלקים.
תנסה להתמקד רגע בדוגמא של הפיל הורוד, תנסה לקודם לראות איך אתה יוצר תמונה מנטלית בראש שלך של פיל ורוד, זה בדיוק אותו הדבר עם העט, יש לך תמונה מנטלית של עט בראש, יש לך רעיון של כתיבה, יש לך מושג/תווית של עט בראש ואתה משליך אותו החוצה על אוסף חלקים, תנסה להתקדם מכאן

לא שאלתי אם הפיל קיים איפשהו, כרגע אני לא מדבר על זה, שאלתי האם בחדר שבו אתה נמצא יש פיל ורוד עם שני ראשים. זה סה''כ השאלה לבנתיים, בוא ננסה להתקדם מכאן

הסבר מאד פשוט, צריך קצת לחשוב ולמדוט אבל כל אחד יכול להבין זאת,
האם אתה יכול להצביע על הנקודה שבה דברים מתחילים? בוא ניקח את הדוגמא שמרבים להשתמש בה (אתה אמנם לא אוהב אותה כל כך אבל תנסה לזרום).
העט - האם אתה יכול להצביע על הרגע שבו הוא באמת התחיל?

על הלימוד המדהים הזה.
אנא המשיכי ללמד אותנו ברוב אהבתך.

אכן מעניין ומרתק ומשנה עולם

אמנם ישנה אסכולה בבודהיזם שמלמדת לגבי ה''ככיות'' זה בעיקר בזרה ההינהיינה אבל בלימוד של המהיינה ובאסכולות הריקות היותר מתקדמות, אין שם מציאות שקיימת כך או אחרת או ככה או ככה מצדה היא שם בעולם בחוץ. חשוב להבין זאת, רק כך אפשר באמת לשנות ולהתמיר את עולמנו

(מתחיל לעצבן המגבלה החדשה על תגובות...כנראה זרעי הקארמה שזרעתי בתגובות ארוכות מדי...)

רק רציתי לציין שזה בדיוק מה שהתכוונתי (גם ציינתי במקום אחר), המציאות הקונבנציונאלית (כולל כוח משיכה לדוגמא) קיימים ממשיים ומתפקדים ***בגלל*** שהכל ריק ולא למרות...זו ה-''פואנטה'' של כתביו של נגארג'ונה.

יום טוב

מטרתו של הבודהה לא הייתה ללמד את הפילוסופיה של הריקות, למרות שהוא לימד אותה וצריך להכיר אותה ולהבין אותה טוב טוב, אבל הוא בא ללמד איך בעזרת ההבנה הנכונה של המציאות, אפשר לחסל סבל! כל סבל! אפשר לצאת מהסבל, להיות מאושר ובעונג עילאי תמידי. בגלל הריקות, הדברים הם לא כך או אחרת והם יכולים לתפקד לנו בצורה של אושר עילאי ועונג ולא בצורה של סבל.
זה בדיוק המטרה של הכתבה של לאמה דבורה, זהו בדיוק הלימוד הבודהיסטי של הטונגלן, זוהי מטרתו, לגרום לנו להשליך על עולם ריק מקיום עצמי, עונג ואושר. בואו לא נשכח זאת.

לא את הפילוסופיה של הריקות, למרות שהוא לימד אותה, הוא בא ללמד איך בעזרת ההבנה הנכונה של המציאות, אפשר לחסל סבל! כל סבל! אפשר לצאת מהסבל, להיות מאושר ובעונג עילאי תמידי. בגלל הריקות, הדברים הם לא כך או אחרת והם יכולים לתפקד לנו בצורה של אושר עילאי ועונג ולא בצורה של סבל.
זה בדיוק המטרה של הכתובה של לאמה דבורה, זהו בדיוק הלימוד הבודהיסטי של הטונגלן, זוהי מטרתו, לגרום לנו להשליך על עולם ריק מקיום עצמי, עונג ואושר. בואו נתמקד בזה בשיחות שלנו.

מה זו לדעתך ההתייחסות למזכירי ה''ק הדלאי לאמה שללא ספק הם ברמה רוחנית ענקית, אחרת לא היו מייצגים את ה''ק, כאל פקידים המונעים מסיבות פוליטיות?!

ואולי תענה תמיד באותו שם, כי זה ממש נראה לא טוב ולא מכובד הצורה שבה אתה חותם.

תלמד מבן ומושון.

לפני שאתה מחליט מה הם מלמדים, מה הם מבינים? דיברת איתם? מה שהם עושים ביום יום זה ללמד אנשים איך לחסל סבל ולהשיג אושר ולזה הם מקדישים את כל חייהם

ברור לי, נראה לי אגב שנאגרג'ונה מדבר לא על ''השלכה'' אלא על המשגה, הוא גם מסביר יפה את עניין הרציפות שדיברתי עליו (שום דבר לא מתחיל ושום דבר לא נגמר)...

למעשה כדי להבין את האמירה המאוד משעשעת של בודהא (נראה לי שהבנתי למה הוא מחייך כל הזמן) צריך להבין (באמת להבין) את הקטע של ה-''אין אני'' ומה נובע מזה...

בקצרה: כמו שטענתי כבר, דברי בודהא הם למעשה קורס הכנה למוות נטול כל שקר, העמדת פנים ורמייה עצמית!

יום טוב

דבריו של בודהא הם לדעתי פשוטים, יפהפיים ומקסימים.
הוא מגדיר מצב - יש סבל!
הוא מגדיר סיבה - למה יש סבל!
הוא מגדיר יכולת - שניתן לחסל את הסבל!
והוא מגדיר דרך - איך לחסל את הסבל!
זהו! - הוא מצהיר שהוא לא מתעסק עם ''האמת'' ועם ה-''אונטולוגיה'' של היקום, אלא אך ורק עם דבר אחד - עם חיסול הסבל!

כלומר שדבריו יכולים גם להיות שקר גס או רק חלק מן האמת הגדולה, אבל כל עוד הם מחסלים את הסבל הוא השיג את מטרתו - כל השאר אינו רלוונטי!

אחרי בודהא מגיע נגארג'ונה (מובן שהיו עוד - הוא מבחינתי הכי חשוב לאמירה שלי) וכותב תיזה פילוסופית עמוקה ביותר שמתבססת על דבריו של בודהא, ובה מוגדרת ה-''המציאות האבסולוטית'' אל מול ''המציאות היחסית''...אני חייב לומר שהעבודה שלו לדעתי היא מדהימה (ללא קשר למידת הסכמתי עם דבריו), אלא שלצערי (ולדעתי) דברי נגארג'ונה הם הפתח שדרכו התמוססה אמירתו של בודהא.

מאותה נקודה (ואולי זה תהליך שהתחיל קודם לכן), מתעקשים בודהיסטים להנחיל אמירה אונטולוגית לגבי המציאות, לגבי האמת ובכך למעשה מתעסקים יותר עם ויכוחים לגבי מה יקרה כשהם ישלפו את החץ, מה היא הדרך הטובה ביותר לשלוף את החץ, ומי הוא הצייד שירה את החץ, והאם פירושו של הוצאת החץ היא שלכולם יוצא החץ או שכל אחד והחץ שלו...(מבוסס על משל החץ המורעל)...

כך יוצא שמנסים לסחוט בכוח איזו אמירה אונטולוגית במקום שמראש נאמר שאין אמירה אונטולוגית, מנסים לבסס קרקע של מציאות במקום שנאמר מראש שזה לא הנושא, מנסים להכריז כי ה-''אמת'' נמצאת בבודהיזם, למרות שבודהיזם במוצהר מעולם לא התכוון להתעסק עם שום אמת, מלבד ארבע אמיתו פשוטות - יש סבל, יש לו סיבה, ניתן לחסלו - הדרך היא כזאת...

יום טוב וחיסול סבל נעים ופורה לכולם

וזה בדיוק מה שמלמדים בבודהיזם על הריקות , אין שום מקום אוביקטיבי בעולם לעמוד עליו, זה לא רק שמה שאני משליך ריק, זה גם אני ריק, וגם ההשלכה ריקה וגם הריקות ריקה,
אין לפי הבודהיזם איזה מקום אוביקטיבי שקיים שם מצד עצמו שהוא בלתי תלוי, הסיבה אולי שאתה חושב שהלוגיקה לא טובה היא כי אנחנו מנסים להסביר באמצעים לוגיים ובשפה של אמת קונבנציונלית משהו שהוא אולטימטיבי, בלתי דואלי, בלי אובייקט וסובייקט. אמנה אפשר להגיע מאד רחוק עם הלוגיקה אבל כדי שהכל יסתדר ויגמרו לך כל השאלות שאתה שואל, צריך לשבת על הכרית לעשות מדיטציה

אם אתה רואה שגיאה אתה מוזמן בצורה הגיונית להסביר מה לדעתך שגוי,
כמו שמושון כתב, כוח המשיכה קיים ומתפקד בין אם אתה מודע שאתה משליך אותו ובין אם לא, לכן יכול מאד להיות שאתה משליך בודהה בין אם אתה מודע , רואה ומבין זאת ובין אם לא. ולכן המורה יכול מאד להיות בודהה בין אם אתה רואה זאת כרגע או לא, ויום אחד, כשהקארמה תטוהר לגמרי, ואתה תגיע להארה כולם יראו לך כמלאכים טהורים וכבודהות, זהו הלימוד הבודהיסטי, בין אם אתה מסכים ומקבל אותו ובין אם לא

רוב תודות, מחכה בהתרגשות לביקור הקרוב

האפשרות הראשונה היא שאתה הולך ובודק ובוחן מורה, וכשאתה עושה זאת, אז אם אתה נפגש במורים לא מוסריים ואתיים או כאלו שלא עושים לך את זה מכל מיני סיבות וכאלו שאתה לא חושב שיכולים לקדם אותך בדרך אז כמו שכתבת בצורה יפה מאד, אתה אומר תודה רבה קם והולך וממשיך לחפש. אפשרות שניה אחרי החיפוש שלך , ובוא נגיד שאתה נאמן לכתבים ואתה בודק ובוחן 12 שנה, וב-12 שנה האלו המורה לא הרג רבע נמלה ולא פגע בחצי כנף של יתוש והוא הכי מוסרי בעולם, ובכל השנים האלו אתה בוחן לא רק אותו אלא גם את מה שהוא מלמד ואתה רואה שזה עושה לך טוב, ושזה נכון ועובד ומביא לך יותר אושר ומוריד את הסבל שלך, ואתה מגיע למסקנה שזה זה, ואתה מתמסר למורה, ואגב לא רק אתה בוחר בו הוא גם צריך להסכים לבחור בך בתור תלמיד שלו כי זו מחויבות משני הצדדים. אם בשלב הזה, נניח אחרי 12 שנה ושבועיים ''פתאום'' ''המורה משתנה'' ''מתחיל להיות לא מוסרי'' , הרי זה הכל שיקוף של התודעה הלא טהורה שלך, זה בדיוק מה שאתה צריך לטהר אצלך במיינד, אחרת אם את קם והולך לא הבנת זאת , לא הבנת את הריקות של המורה, יחסת לו תכונות שלא קיימות אצלו מצדו הוא, באותה המידה שהוא לא קדוש או חכם או מואר מצידו שלו. אם הבוס צועק עלייך בעבודה ואתה קם והולך ומחפש עבודה אחרת, אז חצי שנה יהיה גן עדן ואחרי כן שוב תתקל בבוסים צועקים וכועסים, למה? כי זה לא אצלם, אלו זרעים שנמצאים בתוכך.
תשמור על המוסר, תשמור על נדרים, המיינד יטהר, המורים שלך ישארו טהורים - כי הם ריקים, כי הם לא קיימים שם מצד עצמם, הם השלכות של התודעה שלך מהקארמה שלך ע''פ איך התנהגת בעבר לזולת, תמשיך לשמור על מוסר ונדרים, תפגוש מורים, תתמסר אליהם , הם ישארו טהורים ותגיע להארה. עצם נטישת המורה (לאחר שבדנו אותו ובחנו אותו והתמסרנו אליו) מראה על אי הבנה עמוקה של המציאות, זה זרע שיבשיל בצורה של המשך הבורות ואי הבנת המציאות וקושי רב לתקופה ארוכה במציאות מורים שילמדו אותי לצאת מן הבורות, שלא לדבר על הקארמה של בן אדם שהיה לו את המפתח לשחרר את כל היצורים בעולם מסבל על פני כל הגלגולים והוא החליט שלא לעשות זאת! הוא החליט שזה פתאום לא נראה לו כל העניין של הריקות ומאיפה דברים באים, הוא משייך תכונות למורה כאילו קיימות שם מצד עצמן. אני מקוה שהתשובה עוזרת לך ולאחרים , מקווה שתמצאו מורים טובים שיעזרו לכם להשיג יותר אושר ולהקטין ולחסל את הסבל שלכם ושל אחרים.

כתבתי כבר את התגובה הזאת אבל עוד לא פורסמה, אני מנסה שוב:
האפשרות הראשונה היא שאתה הולך ובודק ובוחן מורה, וכשאתה עושה זאת, אז אם אתה נפגש במורים לא מוסריים ואתיים או כאלו שלא עושים לך את זה מכל מיני סיבות וכאלו שאתה לא חושב שיכולים לקדם אותך בדרך אז כמו שכתבת בצורה יפה מאד, אתה אומר תודה רבה קם והולך וממשיך לחפש. אפשרות שניה אחרי החיפוש שלך , ובוא נגיד שאתה נאמן לכתבים ואתה בודק ובוחן 12 שנה, וב-12 שנה האלו המורה לא הרג רבע נמלה ולא פגע בחצי כנף של יתוש והוא הכי מוסרי בעולם, ובכל השנים האלו אתה בוחן לא רק אותו אלא גם את מה שהוא מלמד ואתה רואה שזה עושה לך טוב, ושזה נכון ועובד ומביא לך יותר אושר ומוריד את הסבל שלך, ואתה מגיע למסקנה שזה זה, ואתה מתמסר למורה, ואגב לא רק אתה בוחר בו הוא גם צריך להסכים לבחור בך בתור תלמיד שלו כי זו מחויבות משני הצדדים. אם בשלב הזה, נניח אחרי 12 שנה ושבועיים ''פתאום'' ''המורה משתנה'' ''מתחיל להיות לא מוסרי'' , הרי זה הכל שיקוף של התודעה הלא טהורה שלך, זה בדיוק מה שאתה צריך לטהר אצלך במיינד, אחרת אם את קם והולך לא הבנת זאת , לא הבנת את הריקות של המורה, יחסת לו תכונות שלא קיימות אצלו מצדו הוא, באותה המידה שהוא לא קדוש או חכם או מואר מצידו שלו. אם הבוס צועק עלייך בעבודה ואתה קם והולך ומחפש עבודה אחרת, אז חצי שנה יהיה גן עדן ואחרי כן שוב תתקל בבוסים צועקים וכועסים, למה? כי זה לא אצלם, אלו זרעים שנמצאים בתוכך.
תשמור על המוסר, תשמור על נדרים, המיינד יטהר, המורים שלך ישארו טהורים - כי הם ריקים, כי הם לא קיימים שם מצד עצמם, הם השלכות של התודעה שלך מהקארמה שלך ע''פ איך התנהגת בעבר לזולת, תמשיך לשמור על מוסר ונדרים, תפגוש מורים, תתמסר אליהם , הם ישארו טהורים ותגיע להארה. עצם נטישת המורה (לאחר שבדנו אותו ובחנו אותו והתמסרנו אליו) מראה על אי הבנה עמוקה של המציאות, זה זרע שיבשיל בצורה של המשך הבורות ואי הבנת המציאות וקושי רב לתקופה ארוכה במציאות מורים שילמדו אותי לצאת מן הבורות, שלא לדבר על הקארמה של בן אדם שהיה לו את המפתח לשחרר את כל היצורים בעולם מסבל על פני כל הגלגולים והוא החליט שלא לעשות זאת! הוא החליט שזה פתאום לא נראה לו כל העניין של הריקות ומאיפה דברים באים, הוא משייך תכונות למורה כאילו קיימות שם מצד עצמן. אני מקוה שהתשובה עוזרת לך ולאחרים , מקווה שתמצאו מורים טובים שיעזרו לכם להשיג יותר אושר ולהקטין ולחסל את הסבל שלכם ושל אחרים

כך לימד הבודהה, כך מלמדים ומראים לנו כל הלאמות הגדולים של הבודהיזם הטיבטי, לכולם היה מורה!
אי אפשר אחרת, אם תלך ותחפש כל היום פגמים במורה לא תתקדם לשום מקום, אם תראה את המורה שלך כטהור וכבודהה שבא ומדבר אלייך ומלמד אותך תוכל להתקדם בדרך. אם תשמור היטב על המיינד שלך ועל המוסר שלך לא תשליך עולם שבו המורה שלך עושה דברים לא מוסריים.
שלא תבין אותי לא נכון, אני לא אומר ללכת לראות בכל מורה שהוא בודהה, קודם כל במשך תקופה תלך ותבדוק מורה, תבחן אותו טוב טוב, יש לימוד מעמיק מאד ומפרט מאד איך לבדוק מורה, אילו תכונות צריך שיהיו לו, לאחר שהשתכנעת שיש במורה את התכונות האלו ולאחר שהשתכנעת שהוא יקדם אותך אל ההארה, לך אחריו/אחרייה ותראה בהם כבודהה, רק כך תגיע להארה.
הם משקפים לך את התודעה שלך, הם ריקים מקיום עצמי, תשמור על הנדרים ועל המוסר שלך והמורים יהיו טהורים ולא ''פתאום'' ''ישתנו'' לך, כי הם השלכה של המיינד שלך

השתי האפשרויות היחידות לפי הלימוד הן
1. אתה עכשיו נמצא בשלב שאתה מחפש מורה , את המורה הראשי שלך, אתה עכשיו הולך לשיעורי דהרמה, אתה מתחיל להקשיב למורים, אתה מתחיל לחפש מורה, ואז אתה מוצא מישהו שנראה לך ואתה מתחיל לבדוק אותו, טוב טוב, איך בודקים טוב? יש לימוד גם על זה, לימוד של מה לחפש במורה
אתה יכול להכנס לאתר של קלאסיקה בודהיסטית בישראל, ללחוץ על חומרי לימוד ותרגול, ללחוץ על קורס מספר 1 ולהקשיב לשיעור 3, חלק א' וחלק ב' ויש עוד טיפה המשך בתחילת שיעור 4....
אם בשלב הזה אתה לא מוצא במורה שאתה בודק את התכונות הנדרשות , לדוגמא הוא לא מוסרי, אתה משליך אותו בתור אדם לא אתי ומוסרי , אז אתה בהחלט יכול כמו שכתבת בצורה נפלאה, לקום וללכת בצורה חיובית, עם תודה עמוקה ופשוט להמשיך הלאה ולחפש מורה
2. אפשרות שנייה, עברו X שנים או חודשים, אתה מבחינתך סיימת את החיפוש, אתה מצאת והשתכנעת שמצאת, אתה גם באת למורה (או מורֳה) ואמרת והראת זאת להם, והם מצדם גם הסכימו לקבל אותך בתור תלמיד (אל לנו לחשוב שזה שאנחנו בוחרים מישהו בתור המורה שלנו אז הוא גם עושה את אותה ההתחייבות מהצד שלו ומוכן שנהיה התלמידים שלו, הוא גם רוצה לראות רצינות מאיתנו ושאכן אנחנו מוכנים להגיע להארה ורוצים זאת מאד). לאחר שזה קרה, לאחר שהתמסרת למורה , לאחר תקופה של בדיקה ובחינה, מעכשיו כל מה שקורה בינך ובין המורה הוא - ***לימוד של הבודהה, רק ככה בודהה יופיע בעולמך, דרך המורים שלך*** הכל זה הלימוד של הבודהה, משפט, מילה וחצי הבהרה, זהו הבודהה שמדבר אלייך ומנסה לקדם אותך בדרך אל ההארה!! ולכן זוהי קארמה נוראית בשלב הזה לקום ולנטוש מורה, זה מראה על אי הבנה עמוקה וגדולה של המציאות, ומאיפה המורה הזה בא?? נטישת מורה זוהי קארמה נוראית של השקפה שגוייה שהבשלתה תגרום להרבה זמן של אי הבנה של המציאות, לבורות ולקושי במציאת מורה אחר. ובנוסף קארמה נוראית של נטישת הדרך עבורך, לשחרור סבל של כל היצורים!! אתה חושב שאם תעבור מורה אז הכל יהיה יותר טוב? זוהי מחשבה שלא מבינה מציאות ולא מבינה מאיפה מורים לא טובים או לא מוסריים מגיעים, זוהי בדיוק אותה המחשבה שלא מבינה מאיפה בוסים כועסים מגיעים, אז תקום ותעזוב את העבודה כי הבוס כועס וצועק עלייך.. וברוב המקרים במקום העבודה החדש החצי שנה הראשונה זה גן עדן.. ואז פתאום שוב יש איזה בוס שצועק, שוב כועסים עלייך, למה?? למה?? כי זה לא בא מהם, הם ריקים!! זה בא מהזרעים שבתוכך, ואין כמו המורה לשקף לך אותם , לעזור לך להפטר מהם ולהוריד לך את האגו, רק כך אפשר להגיע להארה!! חשוב לזכור את ריקותו של המורה!! חשוב מאד להבין ריקות, אני לא חושב שיש מורה ראוי שיהיה מוכן לקחת מישהו בתור תלמיד אם הוא לא חושב שהתלמיד מבין ריקות ברמה גבוהה מאד. *

אני מקווה שזה קצת עוזר לך ולאחרים, אני מאד ממליץ להכנס להקשיב לשיעורים 3 ו-4 בקורס 1 באתר. אגב בשיעור 4 מלמדים איך לבדוק שדרך רוחנית היא טובה ואוטנטית, הרי זה לא פחות חשוב מאיך לבדוק מורה לבדוק גם את הדרך והלימוד

כמו שטענת בתגובה 9 ורשמת: ''הרי מליונים כבר הגיעו להארה והסבל של השאר לא חוסל''

אותם מיליונים שהגיעו להארה, בוא ניקח רגע אחד מהם, האם אתה יודע מה עובר לו בתודעה? האם אתה יודע מה הוא משליך ואיזה עולם הוא רואה? איך הוא תופס את העולם? אם הוא הגיע להארה, הוא נמצא בעולם שכולו עונג ואושר, זה מה שהוא רואה וחווה. אם אתה רואה עדיין סבל רב בעולם שלך, זה אומר שאתה עדיין לא טיהרת את תודעתך ואתה עדיין לא הגעת להארה. אותו בודהה או ישות מוארת שהשלימה את כל הדרך היא לא משליכה יותר סבל בעולם הזה.
צריך לחשוב על זה קצת.

במאמר נאמר, ''במדיטציה הזאת אנחנו עושים את ההפך הגמור ממה שמכתיב לנו האינסטינקט.''
אני רוצה לנסות להבין יותר טוב, זה אומר בעצם שכשאנחנו עושים מדיטציית טונג לן, אנחנו עושים את ההיפך הגמור ממה שאינסטינקטיבי, ממה שטבעי. אם כך, מדיטצית טונג לן היא לא טבעית? היא מנוגדת לטבענו? או, אם הבנתי נכון, או שהיא מתאימה לטבע האמיתי שלנו, לטבע אלטרואיסטי להבדיל מההרגלים האגוצנטריים שלנו שמתבטאים באינסטינקטים שאליהם אנחנו מורגלים להגיב.
אולי לא הבנתי נכון? אשמח אם מישהו יוכל להסביר.

בודהה ההיסטורי הוא ישות מוארת עוד בטרם הגיע לגלגול האנושי שלו
הוא בחר בגלל חמלתו הגדולה, להתגלגל בתור בן אדם (בן של מלך) ולהראות לנו את הדרך אל ההארה וללמד אותנו.
תסתכל על כל מה שהוא עשה בחייו זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות בלימוד.
הוא מראה לנו זאת בדרך שלו. אם הוא היה בא ופשוט אומר שהוא מואר בואו ללמוד , אף אחד לא היה בא, אף אחד לא היה רואה את הדרך שהוא עשה... אז הוא עשה את הדרך, הוא ''שיחק'' אותה... תנסה לחשוב על זה קצת. ואם אתה לא מסכים עם זה , אז תלך ללימוד של הבודהיזם הטיבטי בארץ, יש הרבה קבוצות בארץ ותשמע בעצמך את הלימוד.
תבוא בגישה פתוחה, ראש פתוח , לא לחשוב שאנחנו כבר יודעים הכל כי למדנו קצת באינטרנט. לבוא ללימוד ולנסות להקשיב וללמוד, זה הכי חשוב.
אולי אתה לא מסכים לנושא המורה אבל תסתכל על הבודהיזם הטיבטי, תראה איזה חשיבות עצומה יש שם למורה, כל תחילת לימוד מתחיל בהוקרת תודה ומנחות למורים ולבודהה, לכל אחד יש מורה לב , מורה אישי בדרך , אי אפשר בלי מורה,
פשוט אי אפשר

תודה. המטפורה על זוגיות מאוד מעניינת. אבל הייתי שמחה לקרוא עליה יותר כי קשה לי להבין למה הכוונה כאן, כי עם המורים שלי, ככל שאני מכירה אותם יותר, אני מעריכה אותם יותר, הם מושלמים יותר. אני לא רואה בהם פגמים כשאני מתקרבת ורואה אותם בחיי היום יום, להיפך, אני רואה עד כמה הם אנשים יוצאי דופן. נראה לי שככה זה אמור להיות, כשנוצרת מערכת יחסים עם מורה מוסמך הוא לא מאכזב אחרי תקופת זמן מסוימת כי שום ציפיה מאדם כזה לא תהיה מוגזמת.
להבדיל מזוגיות מבוססת בתור התחלה על היקשרות ועל ראייה לא אובייקטיבית של האדם השני.
חוץ מזה, זוגיות מבוססת על שיוויון אבל מערכת יחסים בין מורה לתלמיד איננה שיוויונית.
בקיצור נראה לי שאולי לא הבנתי את הכוונה.

אני מנסה פעם שלישית *****
בכל אופן, התחלתי לענות גם בתגובה מספר 5, צריך קצת ללמוד יותר לעומק על תפיסת העולם הבודהיסטית, צריך לזכור שהתגלגלנו אינסוף/אינספור פעמים והיינו כבר כולם, אם אני רואה בעולמי רוצח אכזר זה אומר שיש לי את הזרעים האלו בזרם התודעה שלי, אנחנו כבר היינו היטלר/מאו *** עכשיו אני הולך ובודק את המורה שלי (אפשר גם עד 12 שנה, לפי עצת הדלאי לאמה) ולאחר מכן החלטתי שהוא ראוי, שהוא מוסרי ואתי, שהוא יכול לקדם אותי בדרך ולהביא אותי להארה. במקביל אני מסכים ומבין את הלימוד הבודהיסטי איך כל העולם ריק מקיום עצמי והוא כולו השלכה של התודעה שלי ואם תהיה לי תודעה טהורה לא יכפה עליי להשליך עולם סובל. אז אני יכול ע"י שאני אגיע להארה לחסל את סבל של כל (כל!!!!) היצורים הסובלים בעולם, של כולם! כי העולם ריק, וההשלכות שיכפו עליי מהקארמה שלי יהיו טובות ולא יהיה בעולמי מחסור, עוני, מחלות, מלחמות אלימות וסבל. ******
עכשיו מושון, שאלה אלייך, אם אני מחליט פתאום שזה לא מתאים לי, אני אומר שלא מתאים לי לחסל את הסבל של כל היצורים בעולם, אני מוותר על ההארה, מה הקארמה שנצברת לאדם שמחליט במודע להמשיך לגרום סבל לכל היצורים בעולם???
אני מקווה שזה מובן יותר וגם מקווה שיפרסמו את התגובה, כבר כתבתי אותה כמה פעמים :) יום טוב

עוד לימוד נפלא של האישה המדהימה הזו - לאמה דבורה-הלה

רוב תודות

נכנסתי לקישור שניתן וקראתי בשקיקה את שירו של הפאנצ'ן לאמה הראשון- יום אחד, ברגע צלול. בתרגומה הנפלא של המורה. חייבת לציין שכולי נרגשת, נפעמת ומוקסמת. ובעיקר מאוד רוצה לפגוש את הפאנצ'ן לאמה הראשון :)
המון תודה לדר' דבורה צביאלי ולמערכת nrg שמאפשרת כתבות מופלאות ברמה שכזו

ושם גיליתי סגנון אלים במיוחד, באחת ההתבטאויות נרשם כי, נטישת הגורו שלך היא חמורה יותר מבחינה קארמטית מאשר רצח של מליונים (מוזכרים שם לשם השוואה היטלר מוסוליני ועוד מחסידי אומות העולם), מסתבר שע''פ אותם קטעים עדיף להיות היטלר מאשר להעביר ביקורת על מורה או חו''ח לנטוש אותו...

כמו כן מוזכרים שם איומים חוזרים ונישנים על איבוד האמונה ועל הטלת ספק במורה, או העלאת ביקורת שדינם גיהנום.

מישהו מוכן להסביר לי איך ויתור על לימוד ממורה (מצידי שיהיה בודהא בכבודו) היא נוראה יותר מאשר רצח של המונים?

נרשם כי:
''עשיית הטוב בעולם מנסה לתקן ולעזור בזמן הווה, בְּמַקום שבו הסבל כבר הופיע, ועם כל חשיבותה ונחיצותה - כוחה מוגבל. כמה אנשים נוכל להאכיל או להלין? המדיטציה לעומת זאת פועלת למנוע את הופעתו של הסבל מלכתחילה, ובסופו של דבר לחסלו לחלוטין. ''
-האמת היא שהתשובה נעוצה בגישה חברתית, שמבינה שיש פה כלל (חברה) שאמור להיות ערב אחד לשני (ואהבת לרעך כמוך) - כשהגישה המוסרית הזו של ''ואהבת לרעך כמוך'' מיושמת בפועל כמות האנשים שניתן ''להאכיל'' וכיו''ב היא פחות או יותר כולם.
הבעיה, כרגיל היא היישום...

שנית, קשה לי שלא להרגיש שהמאמר הזה נכתב בהקשר למשהו מאוד מסוים וההדגשה החוזרת ונישנית כאילו לא יכול להיות כל פגם בלאמה אינה קשורה אך ורק למקורות הבודהיסטים הרלוונטיים (והמובנים בהחלט), אולי אני טועה, אבל זו התחושה שלי כרגע.

לילה טוב

ADAPT IT AND FOLLOW IT - WE WILL ALL BECOME CHINESE !!!
THE UNITY AND HARMONY OF THE BUDHISM IS SHALLOW AND LOW - THAT´S HOW CHINA BECAME SO BIG !!!
AND BY CHINA I MEAN KOREA, JAPAN, EXT.
THEY ALL LOOK THE SAME, EAT THE SAME, TALK THE SAME.

באופן כללי, אני מסכים עם כל מילה אבל באופן ספציפי, זה לא פשוט כי אני ומן הסתם רבים כמוני סומכים על הדלאי-למה בעיניים עצומות. קשה לי לומר שאם הדלאי-למה אומר שהוא לא מסכים עם דרכו של גשה מייקל רואץ', מקור הבעיה הוא בקרארמה השלילית של הדלאי-למה עצמו או בבורות של הדלאי-למה. לפעמים מצבים דומים נובעים מסיבות שונות לגמרי. לפעמים מורים מושלמים לא מוערכים כראוי כי אנשים לא רואים מי עומד מולם, ולפעמים זה לא המצב. לפעמים סיגר הוא פשוט מאוד... סיגר. אני לא יודע במה מדובר במקרה הנדון. אני מכבד את התלמידים של גשה מייקל רואץ' כחברים לדרך. כל מה שאני יודע הוא שאני סומך על הדלאי-למה, בדיוק מאותן סיבות שד''ר צביאלי פירטה כאן: כי הוא המורה שלי.

אשר שינתה את חיי, מהרגע שהכרתי אותה שינויים גדולים קרו בחיי

תודה רבה לך לאמה דבורה

אני מתקשה איתו... קצת קשה לקבל שהכל זה בא ממני...

אבל זוהי פילוסופיה מאד מעניינת לחשוב עלייה

תודה