אמר אדמו''ר המהר''ש אם יסרסו את כל הכופרים, יחזרו כולם להאמין. תחשבו על זה. ואגב המקום היחיד שתוכל לתפוס את אלוקים זה בלימוד תורת חסידות חבד

אם איןאלוהים איך אתה מסביר את קיומנו, יכול להיות שהוא מהקוף אך מי ברא את הקוף? הוא לא נוצר לבד. הייצורים התפתחו מיצורים חד תאיים אך איך התחילו גם חייהם, בקיצור פשות תגיד תודה ותשתוק, אתה סתם אפס שרלטן שאין לו מה לעשות בחיים ומש שעושה לך טוב הוא להתנהג כמו אידיוט אז בבקשה...

סוף סוף מישהו חכם!!!!!
כל מי שמאימין באלוהים אז הוא אידיוט מושלם יש טריליוני עובדות שאלוהים לא קיים ואין שום עובדה שהוא קיים החכמים מבינכם יבינו אותי

איזה כיף שיש את כל האין סוף ומזל שאנחנו
מעטי יכולת כישרונית לבזבז את השפע מהר.
מה שיש בו יתברך יש בך,אז תתחיל ליצור מהקיים.ואם כבר הצלחת אבל לא העריכו.........זה פאקינג בעיה שלהם.
יש אין סןף

השאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים רצופה בשגיאות לוגיות כמעט בכל מילה שניה.
אין שום ערך למילים ''יכול'' ''לברוא'' וכיו''ב אשר נגזרות מהכלה בתוך ציר זמן.

לוגיקה עצמה מיישמת ציר זמן בתוכה (אם A אזי נובע B...אשר משקפת ציר בעל כיוון מוגדר מ-A ל-B).

אבל אם ''אלוהים'' מוגדר כיישות-שאינה כלולה בדבר, אינה מוכלת בדבר והוא אינו מסובב של שום סיבה (או אם תרצו כל מציאות כלשהי נובעת ממנו!) - אזי שהוא אינו כפוף/מוכל בשום ציר זמן כלשהו המהווה לו רקע, אזי צריך לשאול מה המשמעות של ''יכול'' ''לברוא'' ''להרים'' באין ציר זמן...

אני חושב שהשאלה הנכונה היא לא אם אלוהים קיים, אלא האם הוא מקיים...

יום טוב

שוב חוזר פה ושם הטיעון ההסתברותי שגורס שהסיכוי להיווצרות חיים/העולם הוא אפסי ולכן בורא וגו' (ע''ע מנחם בן), וכדאי לקבור את זה אחת ולתמיד.
קביעת ההסתברות למשהו, כשלא מבינים את המנגנון שמייצר את המאורעות, היא תמיד בדיעבד, באמצעות סטטיסטיקה. במקרה של עולמנו הסטטיסטיקה היא פשוטה: העולם קיים, החיים קיימים, ובזה נגמר הסיפור. אם ההסתברות קטנה או גדולה, זה לא משנה, הם פה. לגבי החיים המורכבים, כנראה שההיווצרות שלהם ברמה הקוסמית היא לא גדולה, אבל כשמכפילים את זה במיליארדי שנות קיום היקום וריבוא רבבות העולמות, אז זה מסתדר בהחלט.
לגבי היקום עצמו, הדיון על הסתברות קיומו הן חסרות משמעות. אפשר לדבר על סיכוי גבוה או נמוך למאורע רק במסגרת של הקשר מובן. למשל: אני יכול לומר שההסתברות להיתקל בסיני בטיול של שעה ברחובות תל אביב נמוך מהסיכוי להיתקל בסיני בטיול של שעה ברחובות בייג'ינג. מכאן אני יכול להסיק משהו לגבי ההבדל בין תל אביב לבייג'ינג (מעט סינים לעומת הרבה סינים). במקרה של היקום עצמו וטבעו, אין לנו יקומים אחרים שאנחנו יכולים להשוות עמם ולהחליט עד כמה הוא מסתבר. מעבר לכך, אין לנו שום מושג ירוק לגבי טבעו של אותו על-יקום שם שורה ייקומנו, ואם הוא נחשב יקום ''רגיל'' או ''מיוחד''. אם אני הולך ברחובה של עיר ופוגש באותה שעה אמורה מאה סינים בלתי תלויים בזה אחר זה, אני, יכול להסיק שיש יותר סיכוי שאני בביג'ינג מאשר בתל אביב, וזה רק על סמך מדידות קודמות. על היקום בכללותו, אי אפשר להגיד שום דבר, פשוט כלום.
מעבר לכל הניתוח הזה, האמירה על קיומו של בורא היא חסרת משמעות, כשאיננו יכולים להגיד דבר על טבעו, או יחסו אלינו. זה כמו להגיד קיים X.

אתה יודע שאני מאוד אוהב בד''כ את את הנושאים שאתה בוחר להתמודד איתם, לא פעם בצורה חדשנית ומעניינת, הפעם לפי דעתי פיספסת לא מעט.

תרשה לי לציין כמה נקודות:

1-כדי להוכיח/להפריך או אפילו כדי להתייחס לכל נושא שהוא חייבים להבין את המושגים, נראה לי שהמוקש העיקרי שהתפוצצת עליו הוא זה של המושג אלוהים שאתה מפריך.
ואי לכך אני לא בטוח מה אתה מנסה להפריך בדיוק (אגב, זה הוא אחד מהכשלים של ההוכחה האונטולוגית...)
2-''הוכחה האונטולוגית לקיומו של אלוהים'' היא טעות לוגית - ''גלילאו'' (הירחון) כבר פירסמו כתבה בנושא, למי שמעוניין שיקרא שם מה הבעיה עם ה-''הוכחה'' של הכומר הנחמד.
3-הוכחה והפרכה ניתן להכיל אך ורק על משהו שמוכל בתוך הקבוצה הלוגית!
אלא שנראה לי שמתוקף ההגדרה של אלוהים (לפי מיטב הבנתי) אלוהים לא ''מוכל'' בדבר, כי אם ''מכיל'' (מושכל ראשון) את הקבוצה הלוגית ואת הקבוצה האי-לוגית ואת כל הקבוצות של המציאות...אי לכך, אני לא חושב שיש הרבה ערך ב-''הוכחות למינהם'' או ''הפרכות למינהם''...מספיק לומר כי הפרדוקס של המציאות (בעיית המקור על שלל צורותיה) מעידה כי הקבוצה הלוגית והאי-לוגית לא יכולה להוות את סך המציאות...
4-לגבי פרשנויות למשמעויות שיש למציאות שלנו (ליקום) ככלי להוכחה הפרכה לקיומו של אל גם אין שום ערך מפעת הפרספקטיבה הקלושה שלנו...מי יודע...אולי בטווח של מיליארדי שנים (אולי יותר), בני-אדם יזריעו בחיים את כל היקום הזה עד להיווצרותו של אורגניזם אחד (היקום), ממש כשם שתא זרע וביצית אחת יוצרים לבסוף אדם.
אני לא חושב שטווח ראייה מצומצם כמו שלנו (כמה עשרות אלפי שנים, בהם רק כמאתיים שנה של מדע רציני) יכול לשמש אותנו לאבחנה כלשהי לגבי כיוון הזרימה של היקום והמציאות.
5-מי אמר, אגב, שאנחנו החיים היחידים ביקום?

יום טוב

1. האם אלוהים יכול ליצור אבן כל כך כבדה שהוא לא יוכל להרים אותה?
2. ואם אלוהים ירים אותה, האם הוא יכול לקבל קילע?

אלוהים הוא שקר
אבולוציה היא האמת
אלוהים הוא כמו אמונה תפלה
איך אנשים מאמינים היום שקיים דבר כזה - אלוהים- איך עובדים על אנשים???!!!

ואולי כל התפיסה שלנו לגבי האלוהים - אם ישנו ואם איננו - היא שגויה?

אולי זה שנתנו לו תפקיד של משהו מושלם וכל יכול - אם הוא אכן קיים - הוא טעות?

קשה לנו לקבל את זה שאנחנו כאן משרתים, כמו כל החיים האורגנים על פני הכדור הזה.

אנחנו בונים תיאוריות ומתרגלים ומה לא, רק כדי למצוא דרך לברוח מהחיים הלא מדליקים האלה.

העולם הוא אכזר בקנה מידה מזוויע!
סטטוס קוו של שואות בלתי פוסקות!
סבל בלתי פוסק בקנה מידה בלתי נתפס!

אחד מהשניים: או שאלוהים סאדיסט, או שהוא לא קיים. בשני המקרים הוא לא רלוונטי.

ראשית אקדים ואומר שאין לי מושג אם קיים אלוהים ומה טיבו.
באשר לדבריך - אתה תוהה מדוע קיימים 400.000 חיפושיות - האם הן דרושות לו כדי שנקיים את מצוותיו ונאמין בו. התהייה שלך ממש לא ברורה לי. שוב, איני יודעת אם היה בורא לעולם הזה, אבל נניח שהיה, מאין לך מדוע הוא ברא את העולם? אתה מניח שהוא ברא את העולם כדי שבני האדם יאמינו בו ויזבחו לו. זאת נראית לי הנחה די טיפשית. אני יכולה לחשוב על עוד כמה סיבות אחרות למדוע אלוהים ברא את העולם, ובטח יש עוד סיבות שלא חשבתי עליהן. גם לא ברורה לי התרעומת שלך לגבי חוט השערה. איך זה מוכיח את אי קיום האל - לא הבנתי... נניח שבא לאלוהים לברוא את העולם כך שהכל יהיה על חוט השערה. אולי זה נראה לא מתוכנן, אבל עובדה שאנחנו עדיין כאן לא? אז גם אם זה בלאגן, עובדה שזה עובד, וזאת בטח לא הוכחה לכך שאין אלוהים. דווקא קראתי בחיי כמה טיעונים מעניינים להפרכת קיום האל. שלך לדעתי אינם כאלה.
אסיים בנקודה למחשבה. אני דווקא התחלתי להשתכנע יותר ויותר בקיום חיים אחרים ביקום, ובכך שיש ממש מאחורי תופעת העב''מים. רק נחשוב רגע מה משמעות הדבר. כמה אפשרויות הדבר פותח בתפיסה שלנו את היקום ואלוהים. ראשית, אולי האלוהים שלנו הוא אותם יצורים שמבקרים אותנו? אולי הם אותו אלוהים יצירתי שברא גם אותנו וגם את 400,000 החיפושיות על כדור הארץ בפרץ יצירתיות מדעית, והם עוקבים אחרי הניסוי שלהם? (דרך אגב, חשבת אולי שתהליך התפתחותן של אותן 400,000 החיפושיות הוא שילוב של בריאה ע''י אל של זן חיפושיות אחד, והתיאוריה של דרווין של ברירה טבעית?)הרי גם אנחנו כבר מסוגלים לשחק בדנ''א, למה מסוגלים יצורים חיים שהתפתחותם הרבה יותר גדולה משלנו (עצם הגעתם לכדור הארץ מוכיחה שהם מפותחים מאיתנו). שנית, אולי המחשבה שאנחנו נזר הבריאה שנברא אישית ע''י בורא כל היקום הענק הזה, רק אנחנו בכל מיליארדי הגלקסיות, ושלאלוהים האחד יש קשר אישי ומיוחד עם כל אחד מאיתנו - אינה נכונה כלל וכלל?. מה אם אנחנו ביטוי אחד קטן למיליארדי חיים אחרים שמפוזרים ע''פ מיליארדי הגלקסיות האחרות ביקום, ואם נבראנו ע''י אלוהים אחד וכל יכול, אין לו חיבה מיוחדת אלינו, ואולי שוב, נבראנו בכלל ע''י צורת חיים אחרת ולא ע''י האלוהים האחד הכל יכול בורא כל העולמות? האם קיים אלוהים כזה? כיצד נוכל לדעת אם כן או לא. נראה לי שההבנה שלנו והתפיסה שלנו את היקום הן בחיתוליהן. ההיסטוריה האנושית רצופת למידה שיש משהו מעבר לגבולות המוכרים. אדם בתחילה הכיר את משפחתו, אח''כ את כפרו, אח''כ גילה שיש עוד כפרים, אח''כ גילה שיש אנשים שגרים בעיר , השונים ממנו, אח''כ גילה שיש אנשים בכלל מעבר לים או ההרים, והם אינם נראים כמוהו, אינם מדברים בשפתו ויש להם מנהגים אחרים. האדם הלבן והשחור גילו זה את עולמו של זה, גילינו שאנחנו בעצם חיים על כדור שתלוי באוויר, גילינו שהארץ היא לא מרכז העולם אלא כדור המסתובב סביב השמש. מה השלב הבא? אולי שנגלה סוף סוף לא רק שבטים נידחים באפריקה אלא שיש יצורים אחרים מחוץ לכוכב המוכר שלנו. ומן הסתם הם יעוררו בנו פליאה ויטלטלו את עולמנו הרבה יותר מהאופן בו האפריקאים נראו שונים ומוזרים לאדם הלבן. אפשר גם לחשוב על כך שההשאלה מי ברא את בעלי החיים על כוכב הארץ אינה בהכרח קשורה לשאלה - מי ברא את כל הגלקסיות, את החומר, את היקום. האם היה בורא?

פשוט מאד, ההסבר לתהיה שלך - אלוהים משחק ואנחנו המשחק שלו. הוא בונה בנין קלפים. מנסה לראות לאיזה גובה יצליח הפעם, שובר שיא ועוד שיא (שיו, הצלחתי 400,000 חיפושיות) ובסוף מניח עוד קלף אחד והכל קורס. השבריריות של הקיום היא הקלף האחרון.

ואני אומר
אם יש אלוהים - יופע נא מיד
ולא - ישתקו כל שקרניו

ARGUMENTS OF KITA ALEF...

נשלחות נשמות מאותו עולם שלטענתכם אינו קיים אל כדור הארץ.
ומדי מספר שנים נשלחות נשמות שזוכרות
מאין באו.
לפיכך זה שטוען שאין עולם הבא ואין אלוהים-הוא טפש!!!
ולא משנה כמה חכם הוא ייראה בעיני עצמו,גם לא משנה האם טיעוניו נשמעים הגיוניים בקו התחתון הסיכום מראה שהוא טפש.
לעומתו זה המציג התלבטות בחקירת הדברים
אינו נכלל בהגדרת טיפש אלא בהגדרת תוהה
ומחפש אחר האמת.
מה שמסרתי כאן בידך היא אקסיומה!!!
יש אלוהים!עליך מוטלת החובה לגלותו!
ולטפשים הטוענים שאין אלוהים לא מקשיבים ולא מתיחסים כי בקו התחתון הם טפשים!
-אין עוד מלבדו.

להגיד שאין אלוהים זה כמו להגיד שאין לשון ולהשתמש בלשון על מנת לומר זאת.
תומריקו, השאלה האמיתית היא מה זה האלוהים הזה. האם זה ישות עם גלימה ששופטת אנשים לדין גן-עדן או גיהנום? או אולי זה שבתוכך המביט ומשתעשע מכל משחקי המילים שלנו?

בספרו האחרון ''יש אלוהים?'' (תרגום השם שגוי לחלוטין לספר the god delusion), ריצ'רד דוקינס מסביר, מנמק ומפרט בהרחבה לא רק מדוע אין אלוהים (הוא מתייחס להנחה ''יש אלוהים'' כאל היפותזה מדעית ולכן בוחן אותה), אלא גם מדוע האמונה הזאת מזיקה כל כך בימינו, ומונעת את התקדמות הידע האנושי.

כתיבתו ברורה ופשוטה, על אף שהרעיונות מורכבים ומעניינים. מומלץ ביותר לכל מי שמתעניין בשאלה הזו מאמת מידה חילונית/ מדעית (ולכן אובייקטיבית עד כמה שניתן).

העיקרון שאתה מנסה לקדם פה מכונה העיקרון האנתרופי. הוא משמש קרנות מזבח עבור החילוני הדעתן. קרנות המזבח הללו ''גואלות'' את האדם ממשאלותיו הנועזות במחיר של סטגנציה התפתחותית. כמו קללה, כל האוחז בהן - אופקיו נאטמים.
''ממעמקים קראתיך ה'...'' זה לא קרה לך, אתה יותר מדי מאוהב בעצמך ו''בחיפוש'' שלך. אין פלא איפה שכל שהשגת הוא כלום.
פשוט חבל משום שהתחלת עם כנות אבל לא השכלת להיבנות עליה. עצתי לך ברגע הרה גורל זה - קבע עוד היום פגישה נוספת עם שלמה קאלו.

למה דבריך דומים? לדברי הנמלה והתולעת שיחליטו יחדיו שבני האדם אינם כל יכול ואין כל אפשרות מעשית שיהיו בעלי אינטליגנציה גבוהה אלפי מונים מהם.

הנה סיפור קצר וקולע...
סיפור על מורה שנכנסה לכיתתה בכדי להוכיח לתלמידיה שאין בורא לעולם:
''תלמידים יקרים, האם אתם רואים את הלוח שעל הקיר?''
והתלמידים השיבו שכן.
''תלמידים יקרים האם אתם רואים את הגיר שבידי?''
והתלמידים השיבו ''כן''
''תלמידים יקרים האם אתם רואים את השולחן?''
השיבו :''כן''
''האם אתם רואים את אלוהים?''
השיבו: ''לא''
..''סימן שהוא לא קיים''
אחד התלמידים ביקש לשאול את התלמידים שאלה- ''תלמידים יקרים..(אמר) האם אתם רואים את המוח של המורה?
השיבו:''לא''
...''סימן למורה אין מוח''.......
חחחחחח להתראות לכולם חיים טובים..

ידיעה מתוך היקש שכלי ושיקול הגיוני

ידיעה מתוך היקש שכלי ושיקול הגיוני היא דרך נפוצה ויומיומית בידיעתנו את המציאות. אנו יודעים על קיומם של דברים מופשטים מתוך מעקב אחר תוצאות פעולתם והסקת מסקנות על קיומם ועל תכונותיהם; מתוך רושם בלבד שהדברים משאירים במציאות, ולא רק באמצעות קליטה חושית ישירה. בבית משפט ניתן להאשים אדם על פי עדויות נסיבתיות המקשרות אותו אל אירוע מסוים גם אם הוא עצמו לא נראה במקום, אלא רק השאיר עקבות שונים.

למעשה, רוב התכונות הפיזיקליות שייכות לקבוצה זו של מהויות הידועות אך ורק על פי תוצאות פעולתם. אין אנו תופשים בחושים את כוח הכבידה, אולם אנו יודעים על קיומו היות ואנו מורגלים בתוצאותיו, כגון נפילת גופים, משקלם וכו'. גם גלי הרדיו קיימים, ללא ספק, אף על פי שלא ניתן למשש, להריח או לתפוס אותם. קיומו של כוכב הלכת נפטון היה ידוע, וכן היו ידועים גודלו ומסלולו המשוער, אף על פי שמעולם לא נראה בטלסקופ; על קיומו למדו מתוך חישוב סטיות במסלול כוכב הלכת אוראנוס הסמוך לו. גם את כוכב הלכת פלוטו גילו באותה צורה מאוחר יותר. לא רק בתחום הפיזיקה אנו למדים על הסיבות מתוך הנסיבות הקיימות.

קיצורו של דבר, אנו מסוגלים לדעת על מציאותו של עניין מסוים מתוך פעולותיו הגלויות לעינינו, גם אם אין אנו תופסים אותו במישרין בחושים.

גוסטב תאודור פכנר (מייסד הפסיכו-פיזיקה)
''קיומה של התודעה האנושית מוכיחה את קיומה של התודעה העליונה, התודעה האלוקית.''
(מתוך: מ' זולה, מבוא לפילוסופיה, עמ' 186)

ג'ון לוק (פילוסוף)
''האדם יודע גם שהוא בעצמו נמצא וגם שאין בכוחו של האין ליצור יש; מכאן שנמצא דבר מה נצחי; ושנצחי זה מן ההכרח שיהא אדיר מכול ואף בעל ידיעה שלמה, והוא אפוא האלוקים.''

השגת תכלית (טלאולוגיה)
המאפיין יצירת כל מכשיר או מכונה הוא השימוש בתכונות החומרים וניצול חוקי הטבע להשגת התכלית שלשמה הם נוצרו. כמו המכונה, גם התא החי הוא מערכת מאורגנת שכל חלקיה וכל התהליכים החלים בה מכוונים להשגת התכלית הראשונית של האורגניזם החי, דהיינו המשך הקיום האינדיווידואלי (הישרדות ה''פנוטייפ'') והתרבות או הולדת הצאצאים (הישרדות ה''גנוטייפ'').

בעולם החומר הדומם אין צורך במושג התכלית ואין לו כל משמעות. אפשר לומר שכל הנחלים שואפים אל הים, וכי ''חופים הם לפעמים געגועים לנחל'', אך למעשה זרימת המים בנחלים היא תוצאת כוח הכבידה, ההידרודינמיקה והתרמודינמיקה, שבהם אין למושגי התכלית, השאיפה והגעגועים חלק ונחלה.
לעומת זאת, בכל תופעות החיים, למן הנגיף ועד לאדם, למן רצף הנוקלאוטידים בדי-אן-אי (A.N.D) ועד למוח האנושי ויכולת החשיבה שלו, מתגלה התכליתיות כתכונה דומיננטית המטביעה את חותמה על המבנה ועל התפקוד היצורים החיים באשר הם. אם כן, אפשר לראות בתכליתיות תכונה על-טבעית או חוץ-טבעית שאינה ניתנת להסבר מדעי, בדומה לתכונות אנושיות, לשאיפות, לגעגועים ולבחירה חופשית.

הטלאולוגיה, השקפה בפילוסופיה המודרנית, דנה בתכליתיות ורואה בה קטגוריה נפרדת השייכת לגמרי לעולם הרוח ואינה ניתנת להשגה בעזרת חוקי הטבע הגשמי. התכליתיות, לפי תפיסות אלה, היא ניגודה של הסיבתיות המכנית, שגורסת שהכוחות הפיזיים-המכניים בעולם הם היסוד והסיבה לכל התהליכים, ולא ייתכן כי היא תהיה מוסברת על ידה.

במאמרו 'האם מסבירה התורשה את ההתפתחות' (''מדע'', כרך כ''ז, 1983, עמ' 116) מנתח פרופ' ישעיהו ליבוביץ' את התפיסה הטלאולוגית בהרחבה, מתוך עיונים בהשקפותיהם של עמנואל קאנט, קלוד ברנרד ואחרים. לפי טענתו, ''אין ביכולתנו להבין, ואפילו לדמות, כיצד יפיקו חוקי הטבע המכניים מערכות מאורגנות'', שכן ''התכליתיות של ההתפתחות, התהוות האורגניזם השלם מן הביצה המופרית, אינה נגזרת מן הסיבתיות של הכימיה הגנטית''. חוקי הטבע אינם אלא ''רשות מבצעת'', ואילו ''ההתפתחות, שהמכניזם שלה עדיין פתוח לפנינו לגמרי, היא התגלמות של רשות מחוקקת''.

יש לזכור שגם בתיאוריית האבולוציה אין תשובה לבעיה של היווצרות חיים מחומר דומם, של הופעת תכונות טלאולוגיות לראשונה. אם כן, ברור שקיים גורם תכליתי בתהליך החיים, גורם שאיננו פיזיקלי, המספק לאורגניזם כוח של חיים. גורם זה נמצא מעל לתהליך המכני, ואינו כלול בחוק הסיבתיות המכניסטי.

ישנם ביולוגים המסרבים להודות בנכונות הטלאולוגיה, לא מפני שאינה נכונה אלא מפני שמשמעותה היא הכרה בכוח עליון המכוון את הטבע לקראת תכלית ידועה מראש. הביולוג פון בריקה (BRICKE) הציג בעיה זו באמרתו השנונה כי ''הטלאולוגיה היא כאותה גברת שבלעדיה אין הביולוג יכול לחיות, אך להיראות בחברתה בציבור הוא מתבייש''.

חוקר הטבע הנס דריש חידש את הוויטליזם. על ידי נסיונות ומחקרים הוא ניסה להוכיח קיום גורם תכליתי בתהליך החיים, גורם שאיננו פיזיקלי, אלא רוחני ותכליתי (אנטילכיה). דריש טען כי לאורגניזם כוח של חיים עצמיים, הקיים מעל לתהליך המכני ואינו כלול בחוק הסיבתיות המכניסטי, חוק השולט רק בעולם הבלתי אורגני ואינו ניתן להעברה אל העולם האורגני.

רעיונות וויטליסטיים נמצאים גם בהשקפת עולמו של מקס פלאנק, חוקר הטבע שפיתח את תורת הקוונטים, לפני שהורחבה על ידי איינשטיין. לדעת פלאנק, יש להודות בעובדה כי אין בכוחם של חוקרי הטבע לפתור בעיות של מדעי הטבע בלי שיניחו את קיומם של גורמים מטאפיזיים שאינם כלולים בתחום הניסיון המוחשי: ''קיימים נתונים ממשיים, בלתי תלויים בתחושות שלנו'', הוא אמר. חוקי הטבע אינם ניתנים להסבר בלי שנניח את קיומם של גורמים מטפיזיים, גורמים שאינם כלולים בתחום הניסיון המוחשי.

המורכבות הפסיכו-פיזי
האדם מורכב מגוף ומרוח. החיבור בין השניים הנו תעלומה בלתי מובנת ולא הגיונית. איננו מבינים את הרוח, וקשה לנו עוד יותר להבין כיצד יכולה מערכת רוחנית להתחבר למערכת חומרית, גופנית ולהשפיע עליה.

העובדה שהקיום בעולם החי מבטא חיבור שכזה אינו נובע מן הביולוגיה, אלא מחוצה לה. איך החלטה, העשויה לא מאנרגיה ולא מחומר, שאיננה שייכת לא לפיזיקה ולא לכימיה, מסוגלת להפעיל עצבים ושרירים בלשוננו, ברגלינו ובידינו. מצב זה, שעל פיו אירוע נפשי מחולל לכאורה אירוע חומרי ואנרגטי, הוגדר באורח קולע בפי ישעיהו ליבוביץ ''כבעיה שאנחנו מבינים שהיא לא ניתנת להבנה''.

לנוכח ממצאים אלה אי אפשר שלא להיזכר בדבריו של אחד מגדולי הפיזיקאים במאה שלנו, ריצ'רד פיינמן. ''אני מקווה'', אמר, ''שתקבלו את הטבע כפי שהוא - אבסורדי''.

אולם הדעת אינה סובלת הסתפקות בתירוץ קל וחובבני זה. נכון יותר להבין שמקור על-אנושי יצר חיבור שכזה, חיבור פסיכו-פיזי.

ידיעה סובייקטיבית ישירה בדבר כוח עליון

קיימת באדם ידיעה סובייקטיבית בדבר הימצאות כוח עליון; זוהי ודאות פנימית החשה ומרגישה בקיומה של הנהגה עליונה. הכרה זו יצוקה באדם משחר ילדותו; כשם שטבועה בו ההכרה הוודאית בקיומו שלו, כשם שאין הקיום והידיעה על אודותיו מותנים ואינם צריכים כל הוכחה, כך גם יודע האדם בפשטות ובוודאות שאין עליה ערעור והרהור, שיש לו תודעה חושבת ומרגישה, הלא היא הנשמה. ההכרה האנושית בדבר כוח עליון אינה שונה מהכרת הקיום הפיזי של הפרט. דרגה זו, שאין לה הוכחה, היא הדרגה הגבוהה ביותר של ידיעה.

ז'אן פול סארטר (פילוסוף)
''אלוקים הוא אנחה שאינה ניתנת לביטוי, השתולה במעמקי הנשמה.''

יוהן וולפגנג פון גתה
''בלב כל אחד מאתנו מצוי רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע.''

פרופ' אלברט איינשטיין
''החוויה היפה ביותר שאנו יכולים לראות היא המסתורין, זהו המקום לאמנות ולמדע אמיתיים. אדם, אשר חוויה זו זרה לו ואשר אינו מסוגל להתפעל ולעמוד בהתלהבות וביראה, חשוב כמת! עיניו עצומות! לדעת כי מה שאיננו ניתן להשגה על ידינו באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית והיופי הקורן ביותר, אשר אמצעינו הדלים מסוגלים לקלוט רק בצורות הפרימיטיביות ביותר, ידיעה זו, הרגשה זו, היא במרכז הדתיות האמיתית.''
(COE JE VOIS LE MONDE, עמ' 211-210)


רנה דקארט, הפילוסוף הצרפתי
הוכיח את קיומו של האלוקים על דרך השלילה. הוא הפריך את המשפט ''אלוקים לא נמצא'' וקבע כי אפשר להוכיח את קיומו של הא-ל גם בדרך החיוב: לדעת אותו באמצעות הנפש, לחוש אותו בעזרת הרגש, להבינו בדרך הניסיון המעשי ולאמתו על ידי השכל. דקארט טען כי מעצם העובדה שבאדם טבוע מושג של ''הא-ל המושלם'', נובעת המסקנה כי א-ל זה קיים. לולי היה אלוקים בנמצא, לא היו הרגש והמושג האמורים באפשר.

ואם ישאל הקורא מה הקשר בין השופט והשוחד, להוכחה על מציאות בורא עולם?




התשובה לכך פשוטה ביותר.
אם נשיב לב נבחין, שכשבאים לדון האם יש בורא לעולם או כביכול אין. אזי למעשה, משמשים אנו כשופט הדן ומכריע בנושא, ואילו דין זה היה נשאר רק במישור האקדמי הכל היה טובה ויפה. אלא, ברגע שרוצים ליישם את מסקנת הדיון הלכה למעשה, מתרחש כאן תהליך מאוד מעניין.

כי אם מגיעים לכלל החלטה שכביכול אין בורא לעולם, אזי ההרגשה היא שהרווחנו, ומעתה אפשר לעשות כמעט כל מה שעולה על דעתנו, רק צריך להיזהר שלא להיתפס בקלקלתנו. אך אם מגיעים לכלל החלטה שיש בורא לעולם, אזי גם עוד לפני בדיקה מעמיקה מסתבר שיש לבורא מטרה בבריאה, משימות ודרישות, ואכ הסתבכנו, הלא זה אסור וגם זה אסור ואת זה תעשה כך וכאן תעשה אחרת וכו'.

בפרט שכלפי מי שאינו מקיים את ציווי הבורא מתוך אהבה, נראה שהחלטה מצידו על אמיתות מציאות הבורא, היא כמעט כמו להיכנס לגיהנם בעולם הזה!

נמצא שכשאנו באים לדון, בסוגיית מציאות בורא עולם והחיוב לקיים תורה ומצוות, נקודת המוצא היא, רצון הלב להכריע כצד השולל את מציאות הבורא, כי בצד זה נראה לנו שנהיה פחות מוגבלים, ונוכל לספק לעצמנו יותר טובות הנאה!

לכן, צריך לשים לב לעובדה הבאה, שאם במשפט רגיל צריך להציע לשופט שוחד, ורק אחרי שהוא הסכים לקבלו אזי הוא נחשב כמשוחד. הנה בסוגית הבורא, אנו משוחדים מיד עם תחילת הדיון בנושא!

הקיימים והמתפתחים חדשים לבקרים.

ושכחת לציין שהעם הנבחר (בעינינו - כלומר אנחנו) הולך ומושמד במשך כל ההיסטוריה שלו מעל שלושת אלפים שנה, ואילו עמים עתיקים אחרים - עובדי אלילים כמו ההודים, הסינים ועמי מזרח אסיה, מונים היום מעל שני מיליארד וחצי נפש, המוסלמים מתרבים במידה דומה, הנוצרים שלא הכירו בנבחרותנו והמירו את דתם של אלפים מבני עמנו אינם סובלים מדבר, והרשעים הגדולים ביותר לא נענשו על השמדת שליש מבני עמנו.

עדיין אתם מאמינים שיש אלוהים צודק?
עדיין אתם מאמינים שהוא בחר בנו?

אין עליך. הצלחת לעורר את המדור מתרדמת הטוקבקיסטים.
:)

יום אחד (די מזמן) קם אלוהים בבוקר וראה שמה שהוא ברא לא כל כך מעניין, כי הוא לא יכול להינות מבריאתו בצורה ישירה אלא זקוק לאדם. אז הוא ברא אדם בצלמו בצורה כזו שיוכל לחוות את החיים דרכו העולם שברא. בלי האדם היתה רק תנועה וצורה, עם האדם יש גם רגש ומשמעות. אז אלוהים התחיל להסתכל על העולם דרך האדם ומכל אדם הוא יכל לראות רק חלק (כי האדם בצלמו אומנם אבל לא משוכלל כמוהו) ומאז אלוהים נהנה מכל רגע, פעם הןא חווה את חווית הצדיק ופעם את הרשע, פעם את החכם ופעם את הטיפש, בעיניו זה היינו אך, אין עדיפות לאף אחד.
ולתומר, תבין שאתה אלוהים שמביט על העולם דרך הגוף שכולנו קוראים תומר. כשתבין זאת תהנה מהעולם כמו שאתה ולא תוכל להכחיש את עצם קיומך.

גדול המקובלים בעל הסולם כותב על תופעת ההנחה וההשערה שבעם ישראל (לעומת השגה גרידא, שהיתה נחלתו של רוב העם עד חורבן בית שני)

''...וקליפת יוון היה, שעם ישראל יתנהגו דווקא על ידי השּׂכל החיצוני שהוא הפילוסופיה הארורה. וזה הוא נגד האמונה, הנקרא חומה כנ''ל. ובשיעור שעלתה בידם להכניס את הפילוסופיא לישראל, באותו שיעור נבחן, שעשו פרצה בהחומה. וזה פירוש ''ופרצו חומת מגדלי'', היינו החומה שהוא סביב המגדל מלא כל טוב, שעל ידי זה זוכים להשיג להשגחה גלויה, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במדת טוב ומטיב. ועל ידי הפרצה הנ''ל '' וטמאו כל השמנים'', היינו שכל הבהירות והחיות שזכו על ידי אמונה נסתמו מהם, שטומאה הוא מלשון טמטום וסתום, עד שנעשה נס, והקדוש ברוך הוא עזר להם, וזכו שוב לאור הגלוי הנקרא אור הפנים...''

בעל הסולם, אגרת ו'

קשה לי להבין למה הוא עשה את העולם....'' כי אתה טיפש!
לא בגלל שקשה לך להבין אלא בגלל שיש לך חוצפה לנסות להבין את אלוהים,

אם יש אנשים שאני מתעב זה כאלה שלא הצליחו להבין את המשפט השני של ניוטון או איך לפתור משוואה ריבועית וישר רוצים להבין את אלוהים...נכון אי הבנה אינה מוכיחה את קיומו אבל היא הדרך הכי מטופשת להוכיח שאינו קיים.


בכלל כל הדיון על הוכחת קיומו של אלוהים הוא בזבוז זמן,גם אם תוכיח שאינו קיים עדיין אוכל לטעון שאלוהים גרם לכך שתוכל להוכיח שאינו קיים...

האמונה(לפחות שלי) נובעת מהכרה,והכרה
מתרחשת במוחו של האדם בלי שום קשר לסביבה,עובדה היא שאני גדלתי בבית
חילוני!

לקחת מערכת אמונה והלבשת עליה מערכת לוגית.
על אותו טיעון גיבבת עובדות וחלקי עובדות, ומזה הסקת הפלא ופלא שאין אלוהים, ובאותו משפט מסכם החזרת אותו לחיים, אבל ממערכת האישור שלך.
פששש. מדהים.
אני עוד כל כך מתפלאת מהפלא הזה, שנפלא ממני לענות לך בהגיון.

אתה מצליח להרגיז בביטחון העצמי שלך.
המדע הוא דת בדיוק כמו היהדות הנצרות וכן הלאה?
מדוע? כי אתה מאמין לכל דבר שהמדענים אומרים. הדתיים אומרים שהכל כתוב בספר ובגלל זה צריך להאמין.
שאלה.
האם אתה בדקת בעצמך את כל המחקרים?
אני מניח שאתה מסתמך על ספרים (שים לב ספרים) שאנשים שנחשבים למדענים כתבו.
פסל של דינוזאור הוא האל שלך.
מנין לך שזה לא יציר דימיון של רון הווארד ישן (מנהיג הסיינטלוגים)
אתה מנסה לשחק אותה ציני ולהתעלות מעל הדתיים. אבל אתה בעצמך הוא חנון חסיד של עולם המדע. אתה סומך על המדענים שהם ישבו וחקרו הכל בצורה רצינית ומביאים לך את האמת איך שהיא. אז תחשוב.
אולי הם חרטטנים בדיוק כמו הדתיים?
אולי הם מזייפים הוכחות. ממצאים עובדות ומשכנעים אותך בהכל כי הם מדברים בשפה לוגית מדעית. השפה שלך. אבל מניין לך.
המדע מספק הסברים שיטחיים.
קשה לך לקבל את העובדה הפשוטה ביותר.
שאין לך מושג למה נולדת ולמה אתה מת?
ולמה העולם הזה עובד כמו שהוא עובד.
אבולוציה זה חרטא ממוסדת בדיוק כמו הדת.דרווין לא היה קדוש מעונה.
יכול להיות שהוא שיקר או טעה.
עוד מאה שנה הדרווניסטים ייחשבו לטיפשים ופרימטיביים.
הדת הבאה היא הסיינטלוגיה.
והדת אחריה תהיה אמונה בחיפושיות זבל שעושות סקס עם נמלים.
אז אתה עוד ציניקן חסר תשובות.
אל תתפוס מעצמך כל כך. לא חידשת כלום.
סתם ליהגת ליהוגים חסרי מטרה. הפרכות
נדשות ומייגעות של טיעונים מוכרים.
לא נימאס כל הויכוח הזה? יש אלוהים.
אין. חלאס.
אין בדורנו חכמים אמיתיים. אל תקפוץ מעל הפופיק. אתה לא מחדש כלום ניטשה אמר זאת לפניך וגם אמרו זאת לפניו.
מה שכן בטוח זה שאתה יודע ליצור בלאגן.
בדיוק כמו שהאל שלא קיים מבחינתך הוא בלאגניסט.

יש, משום מה, חשיבה לא נכונה בקרב אלו שמאמינים ואלו שלא מאמינים שיש צורך בלהוכיח את אי קיומו של האל. זה פשוט לא נכון כי אי אפשר להוכיח שמשהו לא קיים. אם זה היה כך, הרי שאנשים היו צריכים להוכיח את אי קיומם של חדי קרן, של דרקונים ושל מפלצות בעלי 3 ראשים שיורקים אש. ישנם אנשים הטוענים שיש בידיהם הוכחות לקיומו של האל ותפקידם של הלא מאמינים הוא לשלול את ההוכחות הללו ואכן ,לדעתי ואתם רשאים לא להסכים, הכותב שלל יפה את אחת ההוכחות הבעייתיות ביותר לקיום האל. לפיכך כותרת המאמר היה צריך להיות ''שלילת הוכחת ''העולם המושלם'' לקיום האל''.

לנתח מעשה גדול עם משמעויות כאלה בכתבה כזו קצרה זה החמצה.
לנסות להבין משהו גדול עלינו ולנסות להסביר אותו זה שטחיות.
האם זה טעות שיש לבנים שחורים וצהובים
האם זה נכון שיער שחור או בלונד
מה יותר טוב עיניים כחולות או שחורות.

רק עכשיו מתחילים להבין את נפלאות ה DNA.

אי לכך לקבוע עובדות זה התנשאות. כול פריצת דרך על ידי גדולי הממציאים הוכחה כלא מדוייקות לאחר זמן וזה עדיין לא מפחית מעוצמת פריצות הדרך.

לכן תתחיל להנות מהחיים ותמשיך לגלות כמה אנחנו בסוף קטנים ומשמועתיים ליצירה הנפלאה.

הרווח שבין ההבנה לידיעה קרוי תהום הספק

על כדור שבו אפשריים חיים מבחינת מזג האויר תרכובת האויר המרחק מן השמש וכו? בעיקר מטרידה העובדה שהוא מסתתר מאחורי ''וילון'' כל הזמן ולכולם !ז''א לסינים, לרב איפרגן מהונוללו ולש''סניקים וכן גם לחילוניים!!!

ההוכחה הלוגית-הסתברותית שלי לקיום האלוהים מנוסחת כך: נניח שהגעתם לאי-בודד שמעולם לא היה בו אדם, ופתאום מצאתם שם שעון יד עם מחוגים, מתקתק ומראה אפילו את השעה הנכונה. כרגע יש שתי אפשרויות: 1) השעון הוא תוצאה אבלוציונית אקראית 2) השעון והמצאותו על האי הם מעשה ידי אדם למרות הכל. אם לדעתכם ההסבר הסביר הוא שהשעון הוא מעשה ידי אדם, אתם חייבים להאמין שיש אלוהים כי העולם בוודאי מורכב יותר מסתם שעון יד.תקנו אותי אם אני טועה.

בודאי שיש אלוהים ,הנה טיעון מהכתבה הזאת שמפריחה אותה לגמרי .
הוא אמר שאם יש אלוהים ,אז למה 400,000 חיפושיות ,מי שכתב אתה הכתבה הזאת טמבל לגמרי .....
הרי ברור שאלוהים לא יצר 400,000 חיפושיות ,הוא יצר אחת או 2 או עשר
ותוך כדי אלפי ,ומלארדי שנים ,ניהיה 400,000 סוגים שהיתפתחו עם השנים .
אם הכותב לא הבין זאת ,סימן גדול עולה בתאורייה שלו ,לכן ,יש אלוהים.
דבר נוסף ,אנחנו בעולם המעשה ,אלהוים ברא אותנו ,אבל נתן לנו ,חופש פעולה ,במעשים שאנחנו עושים ,ובכך הוא שופט אותנו. בדיווק כמו עם החיפושיות ,ברא 2 או שלושה סוגים ,ומכאן עם החופש בחירה ויצירה נוצרו 400,000 ,במיליוניי שנים , לסיכום ,יש אלוהים ,והבאתי טענה מתוך הכתבה שמפריכה אותה.

ולכאורה ,לראות רחוק יותר הנך מבקש...תברר בבית למה. גיבוב אוסף הסברים שיותר מאשר רוצה להוכיח שאין, מנסה תומריקו לכאורה לברר אבא למה עשית אותי לא היה לך דבר יותר חשוב לעשות באותו רגע. בגללך אני מביט בראי מתבונן בי ומחליט אין אלוקים

אז יש איזו ''הוויה חיובית אינסופית שופעת של ההווייה''?? אז יש אלוהים שהוא ''מהות הקיום''? אז על מה קישקשת 500 מילים קודם? אם הכל מקרי, אין ''הוויה חיובית אינסופית שופעת'' ואין ''מהות קיום''.

או במילים אחרות - ההערה ה''חשובה'' שלך לסיום אומרת רק דבר אחד: בכל זאת, יש אלוהים.

לא הבנתי מה מטרת המאמר... אי אפשר להוכיח שום דבר על ידי זה שאתה אומר שאתה לא יודע להסביר משהו.

אחרת טיעונים כמו הטיעון הבא היו תקפים: אני לא יודע מה לעשות עם פלאפון, משמע הפלאפון לא מסוגל להועיל לאף אדם.

ברור שהטיעון הזה חסר כל תקפות, וכך גם הטיעון שלך, זה שאינך יודע למה העולם בנוי כפי שהוא בנוי לא אומר שאין הגיון בבנייתו, אלא רק שאינך מבין הגיון זה (אולי זה כי הוא אלוהים עם הגיון אלוהי ואתה אדם עם הגיון אנושי...)

גם זה שיש דברים שנדמה שאתה מבין את תהליך התפתחותם ה''טבעי'' לא אומר שזה אכן כך, ושאין בהתפתחותם ''יד מכוונת''.

בקיצור, לא אמרת כאן כלום חוץ מלחרטט ולהתפלסף ברמה של ילד בן 13 במקרה הטוב.

למען הסר ספק: איני יודע עם אלוהים קיים ואיני מאמין בבריאתנות.

אבל זה כל כך ברור שאפילו תינוק היה מבין.
על מנת להעניק חיים גשמיים אתה זקוק לאיזון הטבעי בין החוקים השונים,כי זה בדיוק מהות החיים הגשמיים.
וכשאינך במציאות החומרית אז אתה מימלא במציאות הרוחנית האלוקית.
אז לשאול שאלה כזו:'' מדוע ברא את החיים בצורה זו?!'' מעיד על בורות בתפיסת הגשמיות של החיים כלומר בורות באי הכרת האיזון שבין הכוחות השונים שיכול להעניק חיים מורכבים מהסוג שאנו מכירים...
על מנת שהבורא לא יוצרך לבצע איזונים חוזרים ונשנים בכדור עליו אנו חיים מימלא יבוססו החיים על האיזון שבין הכוחות השונים-זה ברור לחלוטין.
מורכבות הבריאה והתחכום שבה היא שעדיין
אנו נושמים ועדיין יש יבשות והעסק עובד איזון טבעי על אף חוסר האיזון שהאדם עצמו גורם..
זה מעיד על מציאות הבורא,וגם אם זה לא היה מעיד(לדעת מיעוט) אין הדבר מוסיף או גורע ממציאותו שבודאי מוגדרת כזו הרוחנית ולא זו הגשמית שנמדדת בכלים גשמיים ושנוצרו ע''י אותה מציאות רוחנית.
הביטוי של אותה מציאות רוחנית בעולם הגשמי היא בעיני המתבונן וכיסויה או גילויה נובע מאותה מציאות עצמה.
-אין עוד מלבדו
-כבודו מלא עולם.
כל העולם הזה בנוי מאותה ישות רוחנית
ואשר אנו קוראים לה בעולם הגשמי-כוחות וחוקים וגלים בתדירויות שונות.
כוח משיכה לעומת כוח דחייה הוא ביטוי הופכי של אותה מציאות רוחנית ביצירת הכוחות המרכיבים עולם זה הגשמי,מכאן
אתה מבין שכבודו מלא עולם והכל הוא מציאותו וגם אתה!
אך בהתיחסותנו אל ה''אלוהים'' אנו מתיחסים רק לביטוי הרוחני ולא זה הגשמי.כי ביטויו הרוחני הוא ''האלוהים''
וביטויו הגשמי הפיסי היה עניין שבבחירה
וכביטוי למציאותו כמו גם
לקידוש מציאותו הרוחנית.
כשאתה אוכל תפוח ומברך אתה ניזון מהחומרים הרוחניים שבו
על אף שאתה בוחן בעיניך(כלי גשמי למדידה) את החומרים הגשמיים שבו.
והברכה שאתה מברך פועלת פעולתה בעולם הרוחני,ולא בזה הגשמי.
-אין עוד מלבדו כבודו מלא עולם.
-לסכום ידידי אם אתה בחזקת מאמין במציאותו ולא בחזקת יודע בודאות שאינה ניתנת לערעור את מציאותו ,אתה בבעיה!!!
וגם אם תתרץ בשכלך אלפי תירוצים ותתחמק
מהאמת אין הדבר שולל מציאותו ,אם כי מאד חבל לו עליך שנשארת בבורותך ונסכת בה יומרה של גאונות צרופה.
האמת היא אחת והיא ברורה וככל שתקדים להכיר בה כן ייטב.
-אין עוד מלבדו !!!!זו עובדה לא אמונה.

אם פרסיקו, כותב המאמר היה טורח ללמוד ואפילו רק מבוא ללוגיקה, הוא היה לומד לדעת שאין אפשרות להפריח אמונה. אותו כותב אינו יכול להוכיח אפילו שסנטה קלאוס לא קיים, השטן לא קיים ואלוהים לא קיים. החברה האלה לא נרשמו במרשם התושבים של שום מדינה,
ועל פי היקשים לוגיים למחצה, לא ניתן להכיח את אי קיומם. ולצורך ''הוכחתו'' הוא נזקק לאיזה תאולוג מהמאה ה-11, הרבה לפני שגלילאו נולד שלא נדבר על קופרניקוס ותפיסות העולם של הכנסיה השתנו מאז. אם פריסקו היה קורא את הרב מכר ''השען העיוור'' (The Blind Watchmacker by Richard Dawkins)
שמוכיח די בהצלחה את הצדק שבתורת האבולוציה, והשען העיוור לטעמו הוא אלוהים, הוא היה נתלה בענף גבוה אבל מדען מבריק. אני כאמור אתאיסת מוחלט ומוצהר וקורא ונובר במחקרים על אלוהות, אלים, ואלילים, לא השתכנעתי כהוא זה מהמאמר הדלוח הזה.

כי בנקודת זמן מסויימת ובקונסטלציה מסויימת ולפי הסתברות סטטיסטית נוצר העולם שאכן יושמד בסופו של דבר לפי אותן העקרונות. והאלוהים לא יצר אלא נוצר על ידי האדם על מנת לשרת אינטרסים מסוימים.

פרשנות. קרא ויטגנשטיין, (''חקירות'') קווין (''שתי דוגמות''), קריפקה (על הציות לכללים), גודמן (''בעיית האינדוקציה החדשה'') ותבין שפילוסופיה בכאילו על מדע פופולרי לא יכולה להוביל רחוק. אתה צועד ברגליך בלי מפה בקרקע סלולה ומוכרת.

מי זה הבחור הזה שכתב ? מהו ?

סיפור הבריאה של העולם לא סותר אפילו עשירית מתורת האבולוציה.

זה שרשום בבראשית שאלונים בורא אדם זה טוב ויפה, התנ''ך לא נותן הרבה הסברים.

ככה שבריאת האדם ע''י אלוהים יכולה להעשות ע''י האבולוציה.

אין סתירה בין תורת האבולוציה לתורת ישראל.

בקשר לשאלה שלך למה צריך זה וזה ולמה זה ככה: קרא את ספר הזוהר יש שם הספר להכל

ישראל מדינה שמאות מיליוני אנשים מקיפים אותה ורוצים בהשמדתה.לא מצליחים אך ורק ביגלל שיש אחד שמגן עליה.

לא אלוהים בעל רגשות ואישיות בכל אופן.
מה שרציתי להגיד הוא, שבעניין קיומו או אי קיומו של אלוהים, אין הוכחות לכאן או לכאן, ובמאמר שלך התבססת הרבה על ''אני חושב ש'' ו ''נראה לי ש''. מצטער, אבל זה לא טוב מספיק. לא הוכחת בזה דבר.
חוץ מזה, כפי שרמזתי בהתחלה, יש משמעות גדולה לעניין של איך אתה מגדיר את אלוהים מלכתחילה...

מי שיודע הרבה מדע מתקרב אליו.
(אלברט איינשטין)

או ה18 ממש לא רלוונטי לחיינו.

זה בכלל לא משנה אם יש אלוהים או אין אלוהים, צריך לראות את השפעות האמונה הזאת על העולם, וזה כבר דיון אחר.

אתה אומר שדווקה זה שהעולם מאוזן על חוט השערה מרמז שלמעשה אין אלוהים מאחר ואם היה, העולם היה יציב יותר, אז ככה..ידעת למשל שאם תזמון השסתומים ברכב שאתה נוהג בו כל בוקר לעבודה היה מאחר בעשירית שניה המנוע שלו היה נבלם ולא מאפשר תנועה? מה זה אומר? שלרכב שלך לא היה מתכנן? כי אם היה כזה הרי שעל פי דבריך היה צריך להיות הרבה יותר יציב, לא?תחשוב על זה.

כותב אשר מכבד את עצמו יעסוק רק בשאלת האדם! (על אחת כמה וכמה כאשר אין הוא מאמין באלוהים)

הדיון על ''אלוהים'' הוא כמו לדון על גוונו של האויר המצוי בתוך בלון ציבעוני...
גם כאשר תפוצץ אותו... לא תעלה בידך תשובה.

כאשר העם עושה את הרע בעיניה... היא לא מסבירה, מעירה מנמקת
המטורפת ההסטרית ( שלא לומר דרמה קווין) מתחילה להשתולל: דם ואש ותמרות עשן.
הלו, גברת, תרגעי.... עשינו משהו לא בסדר? תגידי, לא צריך לעשות כזה צעד דרסטי.... לא חבל על העצבים שלך?

וזו ההוכחה שאלוהים היה נקבה מטורפת

אבל לצערי האמונה באל פרסונלי היא מבחינת מחלת נפש - קשה מאוד לרפאה, גם באלפי מילים ועשרות טיעונים הגיוניים.

אם תצליח למצוא את הדרך לרפא מאמין אורתודוקס ממחלתו, אתה מלך.

עלה והצלח!

הפסקתי לקיים מצוות אבל לצערי אני חלש נפשית ורגשית,הדת משמשת לי כקביים ולכן אני עדיין לא משדרג את עצמי לחילוני.

וגם אם חיפשת ולא מצאת זה עדיין לא סימן שאין וזה גם לא סימן שיש. השורה התחתונה היא שהחיים הם שאלה אחת גדולה, אם היינו יודעים הכל אז לא היה מה לגלות וכל אמונה שאנחנו מאמצים פשוט סוגרת דלת ועוצרת את ההתפתחות שלנו.

אם הבנתי נכון תומר אז ציינת שהבנאליות של היקום היא משעממת אבל צר לי להגיד לך ש-א', זה לא מפתיע שאתה משועמם עם הגישה הזאת של ''אני מאמין שאין אלוהים'' ו-ב', השיעמום הזה הוא בראש שלך, עצם האמונה שלך שאין אלוהים(או שיש אלוהים בדמות מהות הקיום) מהווה מחסום בשבילך להמשיך לתור, לגלות וליצור. ככל שתזכור את כל הכשלונות שלך בחיפוש האלוהים, כך תשתעמם יותר כך שאין מנוס מלהשיל את מערכת האמונות שלך, את התופעה הזאת שככל שאנחנו גדלים ועוברים התנסויות, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את הכל.

אם יש מצב של מוות אז זה בדיוק המצב הזה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים משהו אבל אם אתה באמת רוצה להחיות את עצמך תומר אז תתחיל מכך שתלך לעבודה כל יום ללא אג'נדה של מה מחכה לך, תשכח ממה שהיה אתמול. אתה הרי לא יודע מה היום החדש צופן לך ובגישה הזאת של לחיות את הרגע, אפילו שלום שגרתי מאחד האנשים במשרד יהיה כאילו פגשת את הבן אדם בפעם הראשונה.

לראות אין פירושו להאמין, הרי אתה יכול לראות כלב ולהאמין ישר שהוא נושך ויש לו כלבת ואני יכול לראות את אותו כלב ולהאמין ישר על איך שהוא קופץ עלי ומשחק איתי. שתי הגישות שגויות כי בשתיהן אנחנו באים עם אג'נדות מן העבר ובכך מפספסים את ההווה כך שאם יש אלוהים אז הוא בטח לא בעבר, אם כבר אז הוא כאן ועכשיו, בהווה וסתם כבדרך אגב, מה שמו של הקדוש ברוך הוא בתורת ישראל?
נכון !
י - הווה.

לפי דבריך בסוף אני מסיק שאתה כן מכיר באלוהים כקרקע המציאות אבל כאן אתה מכיר בחצי אלוהים, מה עם התודעה שלך, החכמה ששופעת ממך והיצירתיות שמתבטאת דרכך תוך כדי שאתה פותר בעיות בחיי היום יום ובורא דברים חדשים? מה ההבדל בין מחשב לבן אדם? למה אי אפשר לתת למחשב לנהוג ברכב במקומינו או לנקות את הבית? למחשב אין תודעה, מחשב עובד לפי כן ולא, שחור ולבן וכל אמונה שאתה מאמץ סוגרת את הדלת על חצי מציאות, אתה כמו רובוט, כמו מחשב, שחור ולבן, כן ולא ועל כן אתה לעולם לא תראה את אלוהים כאשר אתה מסתכל על חצי ממנו.

שפרסיקו מתייחס ותופס את הבורא בצורה זוטרית כזו.''למה לא לברוא אותנו כך שקיומנו לא יהיה בסכנה מתמדת?'' וכו... כאילו שהבורא זה מישהוא שעושה חשבונות אנושיות כאלו. תגיד: כך אני תופס את הבורא ולא מסוגל להבין יותר.זאת המציאות שבך. סתם לבלבל אנשים.

זה לא העולם שלא בסדר, זה גם לא הבוראת זה התפיסה שלך, שהיא של בן אנוש זה בסדר שהיא מוגבלת אבל לא צריך יהיר ושחצן ולהגיד שאם אתה לא מבין אז בורא עולם הוא לא מושלם או לא קיים, או לא מנהל טוב. ראשית התבונה בענווה וראשית הטיפשות בגאווה.
באהבה אורי

תן.. תן משהו מעניין לקרוא....
מה זה כל הדיבורים באספמיה האלה שסתם מתסיסים את המרקם החברתי העדין?

ממך לא הייתי מצפה. (נאמר בחצי חיוך, אבל עדיין)

ראשית, תודה לך על כתיבה שופעת ומעניינית שאני נהנה ממנה כאן ובכתבות אחרות. שנית - הטיעון שלך כאן קרוב ברמתו לזה של פסקאל שהלעגת בצדק. בצורה נבונה ומאוזנת הרבה יותר הלכו רבים כשטענו שלא הידיעה היא החוויה התודעתית של האדם המאמין אלא, כפי שכינוי זה רומז - האמונה. ממילא לא בהוכחות עסקינן. מיותר לציין שהאמונה במהותה אינה נוגעת לידוע אלא לבלתי-ידוע. הרגש הזה ,של הפליאה הוא האינסטינקט המכולל של התודעה האמונית. זו שאינה רואה באל. בוס אימתני אבל גם לא רק 'מהות קיום'. ההכרה באותו שפע יורד לפליא שמחחיה וממית ושלא דרכיו דרכינו מעצימה את קיומו של המאמין כיוון שכך הוא מכיר גם בניסיות של קיומו שלו ובצורך שלו ליטול חלק בנס הזה בעיצוב עצמי טוב יותר ועולם טוב יותר. מכאן ועד יצירת מערכת דתית משפטית של טוב ורע, אסור ומותר הדרך קצרה אבל על כך בפעם אחרת.

אתה מבלבל אותי.
אשמח אם תענה.