יצאה גם היא מכלל שליטה וכל המשתמש בתרבות זו יתר על המידה מתחיל להיתחרפן ללא תקנה כפי שקורה אם כל דבר שמישתמשים בו יתר על המידה

ורוב האוכלוסיה הבוגרת בעולם המערבי מכורה לתרופה אחת לפחות.

הבעיה היא הרצון לשלוט, בכול חברה השתמשו בסמים אבל גם בעלי השררה שלטו על הסמים המותרים והאסורים.

זה גם מה שקורה היום, יש סמים מותרים עם מרשם של רופא, סמים שמעודדים על ידי בעלי הון, וסמים אסורים.

לכן גם שום דבר לא השתנה.

בחברה שלנו חברות התרופות דואגות שתצורך רק את הסמים שהם מייצרים כי כך עושים מזה כסף. ממריחואנה לא יעשו הרבה כסף כי זה צמח זול לגידול. מפרוזק כן כי זה פיתוח עם פטנט.ממשככחי כאבים כן, ותרופה פשוטה כמו נקסים יכולה לחסל את הכבד של בן אדם תוך חודש שימוש!!!


תחשבו על זה.

זה טיעון מאוס שזו פרספקטיבה תרבותית,גם סקס עם ילדות זה ראיה תרבותית שאפשר להסתכל מתוך ראיה אתנוצנטרית..
ישנן תרבויות בהן זה מקובל,זה הופף את זה למוסרי או נכון?!

הכותרת מרמזת על חידוש כלשהו בתפיסת הסמים. גישה מאפשרת, או מקבלת יותר. וכך גם התקוות של עידו הרטוגזון בפסקת הסיכום. בעוד שלמעשה, אם מתעמקים בדבריו של וייל, אין הרבה חדש. הבעיה היא ההתמכרות, ולא סם זה או אחר. התמכרות היא שימוש לרעה. קצת יותר קל להגיע אליה עם הירואין מאשר עם קפה...
להגיד: ''יש לאתר את דפוסי ההתמכרות לפני שהם מתפתחים'', ''חויה של שימוש בסם שימושית וחיובית לאורך זמן'', ''יכולת להתנתק מהסם ללא בעיה'', ו''מערכת יחסים טובה עם הסם'' - זה כמו להגיד שאפשר לפתוח מטריה בגשם. אז אם מישהו מנסה לטשטש או לשכוח: גשם - - נרטבים מזה!

הם מניפולטיביים, מוטים ומעוותי מציאות המשמשים סוכנים בשירות ההגמוניה הממסדית, שהיא עדיין גברים אשכנזים?

תרבות האגו והחומר הנה הכמיהה למצב של נירוואנה, כל פעם שאנחנו מגיעים להישג מסויים אז אנחנו מקבלים הצצה לעולם שכולו טוב, ההרגשה המשכרת של אורגזמה מינית, של זכייה בלוטו או של כח, תהילה ושליטה באנשים אחרים היא לא שונה מההרגשה המשכרת שיכולה להיות לאלכוהול, לגראס או לאקסטזי רק שלכל אחד מהדברים הנ''ל תוחלת חיים שונה, לדוגמא, אורגזמה מינית יכולה להימשך כמה שניות בעוד השפעה של כדור אקסטזי יכולה להימשך לילה שלם.

האם יש סמים מסוכנים שיכולים להרוג? בוודאי אבל גם שירות צבאי למען התהילה האישית (שירתתי בגולני, בצנחנים או הייתי טייס בחיל האויר!) והגאווה הלאומית (אני ישראלי ויהודי גאה!) יכול להרוג.
לפעמים גם מרדף אחרי כסף או סקס יכול להרוג, האם חסרים אנשים שהתאבדו משום שאיבדו את כל הונם בבורסה, בקזינו או על ליבה של בחורה?

מה ההבדל בין עישון באנג על בסיס יומי לבין לקיחת פרוזאק או זאנקס על בסיס יומי? פסיכיאטרים הם לא יותר מאשר סוחרי סמים ברשיון, היום כל ביקור אצל פסיכולוג או פסיכיאטר מסתיים בהמלצה למירשם של נוגד דיכאון כלשהו.
הבעייה עם תרבות האגו זה שמה שיש זה לא מספיק, הרווחנו $1000 אז זה משמח אותנו לזמן קצר ואז אנחנו רוצים עוד, מכוונים למליון, כאילו זה יעשה אותנו יותר מאושרים, אנחנו מתנים את האושר שלנו בחיבור לחומר שאם איננו בנמצא יוצר אצלינו סבל ורגשות שליליים. אנחנו תמיד חושבים שזה הסקס שעשה אותנו מאושרים כאשר סקס בסך הכל השכיח מאיתנו לרגע את האמונה שאנחנו לא שלמים בלי בת זוג אבל כל האמצעים החומריים הללו להצצה לאושר הופכים פחות יעילים עם כל התנסות והתנסות, ההיאחזות שלנו במחשבות שהדשא של השכן ירוק יותר הן שגורמות לנו את הסבל.

כל שימוש בסם, אם זה כימיקל או אם זה הישג אישי, באופן טבעי, יוצר מעין כמיהה לעוד כי אם כדור אחד של אקסטזי עשה לנו טוב אז מה יעשו לנו שני כדורים? כל פעם שאנחנו נתקלים ברסיס של אושר אנחנו דואגים לזרוק אותו ולחפש משהו חדש וככל שעובר הזמן, הראש שלנו מתמלא באמונות ומחשבות שכל מה שיש וכל מה שהשגנו זה לא מספיק טוב ושיש יותר טוב במורד הכביש.
אחרי שניים, שלושה, ארבעה או חמישה כדורים של אקסטזי, סביר להניח שנמות ממנת יתר כמו שאחרי שהמיינד שבע ממספר רב של הישגים, ניכנס באופן טבעי לדיכאון.

האושר האמיתי נמצא מתחת לאף וכל מה שאנחנו צריכים כדי לחוות אותו זה לנקות את הראש מכל מיני דיעות ואמונות שמונעות מהאושר הזה לזרום דרכינו, לזכור שאין דבר כזה יותר טוב והכל טוב באותה מידה אבל גם לא קל להגיע להבנה הזאת וזה דורש התנסות בתלאות החיים, הדרך לפיסגת ההר עוברת דרך התחתית.

המון סקס, סמים ורוק אנד רול
והכי חשוב, רק ממקום של אושר
גולן

תרבות האגו והחומר הנה הכמיהה למצב של נירוואנה, כל פעם שאנחנו מגיעים להישג מסויים אז אנחנו מקבלים הצצה לעולם שכולו טוב, ההרגשה המשכרת של אורגזמה מינית, של זכייה בלוטו או של כח, תהילה ושליטה באנשים אחרים היא לא שונה מההרגשה המשכרת שיכולה להיות לאלכוהול, לגראס או לאקסטזי רק שלכל אחד מהדברים הנ''ל תוחלת חיים שונה, לדוגמא, אורגזמה מינית יכולה להימשך כמה שניות בעוד השפעה של כדור אקסטזי יכולה להימשך לילה שלם.

האם יש סמים מסוכנים שיכולים להרוג? בוודאי אבל גם שירות צבאי למען התהילה האישית (שירתתי בגולני, בצנחנים או הייתי טייס בחיל האויר!) והגאווה הלאומית (אני ישראלי ויהודי גאה!) יכול להרוג.
לפעמים גם מרדף אחרי כסף או סקס יכול להרוג, האם חסרים אנשים שהתאבדו משום שאיבדו את כל הונם בבורסה, בקזינו או על ליבה של בחורה?

מה ההבדל בין עישון באנג על בסיס יומי לבין לקיחת פרוזאק או זאנקס על בסיס יומי? פסיכיאטרים הם לא יותר מאשר סוחרי סמים ברשיון, היום כל ביקור אצל פסיכולוג או פסיכיאטר מסתיים בהמלצה למירשם של נוגד דיכאון כלשהו.
הבעייה עם תרבות האגו זה שמה שיש זה לא מספיק, הרווחנו $1000 אז זה משמח אותנו לזמן קצר ואז אנחנו רוצים עוד, מכוונים למליון, כאילו זה יעשה אותנו יותר מאושרים, אנחנו מתנים את האושר שלנו בחיבור לחומר שאם איננו בנמצא יוצר אצלינו סבל ורגשות שליליים. אנחנו תמיד חושבים שזה הסקס שעשה אותנו מאושרים כאשר סקס בסך הכל השכיח מאיתנו לרגע את האמונה שאנחנו לא שלמים בלי בת זוג אבל כל האמצעים החומריים הללו להצצה לאושר הופכים פחות יעילים עם כל התנסות והתנסות, ההיאחזות שלנו במחשבות שהדשא של השכן ירוק יותר הן שגורמות לנו את הסבל.

כל שימוש בסם, אם זה כימיקל או אם זה הישג אישי, באופן טבעי, יוצר מעין כמיהה לעוד כי אם כדור אחד של אקסטזי עשה לנו טוב אז מה יעשו לנו שני כדורים? כל פעם שאנחנו נתקלים ברסיס של אושר אנחנו דואגים לזרוק אותו ולחפש משהו חדש וככל שעובר הזמן, הראש שלנו מתמלא באמונות ומחשבות שכל מה שיש וכל מה שהשגנו זה לא מספיק טוב ושיש יותר טוב במורד הכביש.
אחרי שניים, שלושה, ארבעה או חמישה כדורים של אקסטזי, סביר להניח שנמות ממנת יתר כמו שאחרי שהמיינד שבע ממספר רב של הישגים, ניכנס באופן טבעי לדיכאון.

האושר האמיתי נמצא מתחת לאף וכל מה שאנחנו צריכים כדי לחוות אותו זה לנקות את הראש מכל מיני דיעות ואמונות שמונעות מהאושר הזה לזרום דרכינו, לזכור שאין דבר כזה יותר טוב והכל טוב באותה מידה אבל גם לא קל להגיע להבנה הזאת וזה דורש התנסות בתלאות החיים, הדרך לפיסגת ההר עוברת דרך התחתית.

המון סקס, סמים ורוק אנד רול
והכי חשוב, רק ממקום של אושר
גולן

והמתמטית. לא מומלץ לקחת אותם בתקופות לימודים, לפני מבחנים פסיכומטרים או אם אתם עובדים בעבודה שמצריכה חשיבה מסוג כזה. אל תקשיבו לכל מיני חננות שקראו תיאוריות פסיכדליות ומתלהבים מכל מה שנראה להם ''מגניב'' אבל לא באמת מכירים את הנושא.

תרבות האגו והחומר הנה הכמיהה למצב של נירוואנה, כל פעם שאנחנו מגיעים להישג מסויים אז אנחנו מקבלים הצצה לעולם שכולו טוב, ההרגשה המשכרת של אורגזמה מינית, של זכייה בלוטו או של כח, תהילה ושליטה באנשים אחרים היא לא שונה מההרגשה המשכרת שיכולה להיות לאלכוהול, לגראס או לאקסטזי רק שלכל אחד מהדברים הנ''ל תוחלת חיים שונה, לדוגמא, אורגזמה מינית יכולה להימשך כמה שניות בעוד השפעה של כדור אקסטזי יכולה להימשך לילה שלם.

האם יש סמים מסוכנים שיכולים להרוג? בוודאי אבל גם שירות צבאי למען התהילה האישית (שירתתי בגולני, בצנחנים או הייתי טייס בחיל האויר!) והגאווה הלאומית (אני ישראלי ויהודי גאה!) יכול להרוג.
לפעמים גם מרדף אחרי כסף או סקס יכול להרוג, האם חסרים אנשים שהתאבדו משום שאיבדו את כל הונם בבורסה, בקזינו או על ליבה של בחורה?

מה ההבדל בין עישון באנג על בסיס יומי לבין לקיחת פרוזאק או זאנקס על בסיס יומי? פסיכיאטרים הם לא יותר מאשר סוחרי סמים ברשיון, היום כל ביקור אצל פסיכולוג או פסיכיאטר מסתיים בהמלצה למירשם של נוגד דיכאון כלשהו.
הבעייה עם תרבות האגו זה שמה שיש זה לא מספיק, הרווחנו $1000 אז זה משמח אותנו לזמן קצר ואז אנחנו רוצים עוד, מכוונים למליון, כאילו זה יעשה אותנו יותר מאושרים, אנחנו מתנים את האושר שלנו בחיבור לחומר שאם איננו בנמצא יוצר אצלינו סבל ורגשות שליליים. אנחנו תמיד חושבים שזה הסקס שעשה אותנו מאושרים כאשר סקס בסך הכל השכיח מאיתנו לרגע את האמונה שאנחנו לא שלמים בלי בת זוג אבל כל האמצעים החומריים הללו להצצה לאושר הופכים פחות יעילים עם כל התנסות והתנסות, ההיאחזות שלנו במחשבות שהדשא של השכן ירוק יותר הן שגורמות לנו את הסבל.

כל שימוש בסם, אם זה כימיקל או אם זה הישג אישי, באופן טבעי, יוצר מעין כמיהה לעוד כי אם כדור אחד של אקסטזי עשה לנו טוב אז מה יעשו לנו שני כדורים? כל פעם שאנחנו נתקלים ברסיס של אושר אנחנו דואגים לזרוק אותו ולחפש משהו חדש וככל שעובר הזמן, הראש שלנו מתמלא באמונות ומחשבות שכל מה שיש וכל מה שהשגנו זה לא מספיק טוב ושיש יותר טוב במורד הכביש.
אחרי שניים, שלושה, ארבעה או חמישה כדורים של אקסטזי, סביר להניח שנמות ממנת יתר כמו שאחרי שהמיינד שבע ממספר רב של הישגים, ניכנס באופן טבעי לדיכאון.

האושר האמיתי נמצא מתחת לאף וכל מה שאנחנו צריכים כדי לחוות אותו זה לנקות את הראש מכל מיני דיעות ואמונות שמונעות מהאושר הזה לזרום דרכינו, לזכור שאין דבר כזה יותר טוב והכל טוב באותה מידה אבל גם לא קל להגיע להבנה הזאת וזה דורש התנסות בתלאות החיים, הדרך לפיסגת ההר עוברת דרך התחתית.

המון סקס, סמים ורוק אנד רול
והכי חשוב, רק ממקום של אושר
גולן

עידו, אם רצית או לא כתבת מניפסט בזכות השימוש בסמים שישמש בעיקר ל drag abuse אצל המכורים שמחפשים הצדקה לכך.

ההשוואות שאתה מביא בין חומרים כמו קפה וסירופ שיעול לבין סמים פסיכו אקטיביים פשוט מגמתיות ודמגוגיות ומייד אסביר.

אולי אתה כותב לילדים גדולים שסוחבים כחטטוטרת את מרד הנעורים שלהם, אבל האמת היא שהממשלות במערב אינן מחפשות את רעת הפרט. יש סיבה טובה לאסור באופן גורף קבוצות מוגדרות של חומרים פסיכו אקטיביות, והסיבה לאיסור זה הוא חמלה פשוטה ובסיסית - הנסיון לחסוך בסבל וחיי אדם.

בוא ונתקן את הרושם הדמגוגי שיצרת בכתבה שלך: אמת היא שיש סקאלה רחבה של חומרים פסיכו אקטיביים. העובדה שיש קלים ביניהם אינה מכשירה את הקשים יותר. המבחן המבדל הוא בסכנה והנזק הנגרמים לאדם ולסביבתו כתוצאה משימוש בסמים אלו. אנו יודעים שהסביבה המודרנית אינה נטולת סכנות ומחייבת כישורים ברורים: האם המשתמש בסם יכול לעבור בבטחה מעבר חצייה? לנהוג ברכב? להתכופף מאדן החלון? לרקוד במסיבה מבלי לסדוק חוליה? להתגונן מפני שוד?

וכיצד משפיע הסם על תרומתו של המשתמש לחברה? על סיכונו את החברה? מהי המשמעות של שימוש המוני בסמים משני תודעה על כושר הייצור? על יכולת ההתמודדות שלה? על התחלואה? על הניוון? האדישות? העוני?

כל ה''סמים לכאורה'' שציינת מקפה דרך סיגריות אלכוהול אנטי-היסטמינים ואוסיף לרשימה אפילו סוכר לבן יש להם מכנה משותף ברור: הם מגבירים את הפרודוקטיביות של האדם. מאפשרים לתפקד יותר זמן ובריכוז גבוה יותר. זאת הסיבה שהם אומצו על ידי ציבורים גדולים, ולמרות זאת בשל הנזק שבהם הרפואה ממליצה לצרוך פחות אפילו אותם. עוד לא הדענו לסמים הקשים יותר ואנו מגלים שאפילו אותם אנשים מתקשים לצרוך בכמויות המתאימות.

מאידך הסמים ההקשים יותר פוגעים באופן ניכר בחברה, מעודדים התכנסות לחוויה פנימית וכתוצאה מכך אדישות, חוסר מעורבות, חוסר פרודוקטיביות ונחשלות. כן, נחשלות בדיוק כמו מרבית המדינות בהן מצוי הסם בשפע.

הכתבה שלך עלולה ליצור את התקווה בקורא שדווקא הוא יצא נשכר משימוש בסמים משני תודעה, אבל האמת היא ששימוש כזה יעיל ותורם רק במינונים מדוייקים, בשימוש מושכל המחייב אורך רוח ובגרות שאתה יודע לא ניתן למצוא אצל אלו שמחפשים את ההצדקה להשתמש בסם. שום בשורה חיובית לא ניתן לגזור מהכתבה שלך לגבי השימוש בסמים בחברה. נראה לי שהיא גורמת נזק בלבד, ולמספר אנשים לא מועט יתכן שאפילו נזק לא קטן.

ותודה על האינפורמציה. סוף סוף שומעים קצת הגיון בקשר לשימוש בסמים. צריך להפיץ את הכתבה הזאת כי זה באמת עניין חברתי חשוב. אני זוכרת שבביה''ס לימדו אותנו שמי שמעשן חשיש, תמיד יגנוב ממשפחתו בשביל לממן את הסם... אבל לא זכור לי שמישהו הסביר שמי ששותה אלכוהול נהיה שיכור, הולך מכות ושובר חלונות של מכוניות.
אני סטלנית גאה. השיניים שלי לבנות, הציפורניים שלי נקיות, יש לי בית והוא נקי, אני מתקלחת כל יום, לא מעשנת סיגריות, לא שותה אלכוהול והלוואי שכשהבת שלי תגיע לגיל בי''ס, ילמדו שם את הספר הזה.
בום בולנאט!

פורום מכורים בתפוז, מזמין אתכם לקרוא
למה לא כדאי להשתמש בסמים.

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1951

מה נסגר עם העידוד לסמים במדור הזה ?

זו הכתבה הפרו-סמים ה6-7 בחודשיים האחרונים

זה היה נחמד אם מול זה היה איזה איזון

הרי יש כמה וכמה דברים שליליים בנוגע לסמים אם אני לא טועה ...

היא ההגזמה, תמיד מתארים את הסכנה באופן מאוד קיצוני. כשאני שומעת את השטויות שמייחסים למריחואנה, אני יודעת בוודואות שלפחות חלקן לא קשורות למציאות (כי ניסיתי)אף פעם לא מתייחסים לזה בפרופרוציה וגם בני נוער יודעים את זה. אז למה שכשמסבירים לי על אקסטות או קוקאין או אפילו הרואין אני אאמין להכל? הרבה יותר חכם לספר את האמת, גם לפרט את ההשפעה הטובה וגם לדבר בהיגיון על הסכנות. אין צורך בתעמולה של הפחדה, אנחנו לא כאלו מטומטמים.

אין כל קשר בין נרקומן בתחנה המרכזית לבית הבן של השכן שמגלגל לעצמו פייסל, חוץ מהעובדה שהממשלה רואה בשניהם עבריינים. עישנו קנביס למטרות הנאה עוד בסין של 5000 לפניה''ס. האשורים גם נתנו בראש, וכנראה שהקטורת ו''עשן ועישונים'' שהכהן הגדול הכין בבית המקדש לא היו קטורות בטעם תות שאתה קונה באיקאה. בני האדם משתמשים בחומרים פסיכואקטיבים כבר אלפי שנים בלי בעיה, אז האמריקאים החליטו בשנות השלושים שלא. אף אחד לא אמר שהם צדקו.

בתור אחד שניסה כמעט כל סם עלי אדמות,טוב נו חוץ מדטורה קקיון,וצפרדע השור{אבל אף פעם לא מאוחר},המסקנה האישית רק סמים פסיכאדלים ראויים לשימוש,לכן כל שבועיים ב10- שנים האחרונות טיפה קטנה של LSDטהור רק עושה יותר טוב,ממליץ לכולם ללמוד איך מכינים.

הסוג האנשים שאני שונא הכי הרבה הם אלו שאמרו לי בגיל 18 וגם כותב הספר שחשיש וגראס לא ממכרים, זהו מידע שקרי כי לקח לי 22 שנה והתקפת לב בשביל להפסיק, וזה נגמר בצינטור, הריסת הראייה שלי ומה לא, שלא נדבר על העובדה שאם אני אחבר ביחד את כמויות הכסף העצומות שזרקתי עבור זה, היה לי חצי משכנתא לדירה נאה.
שלא לדבר על המריבות שזה גרם לי עם בת זוגתי שהיתה כמו רוב הנשים אנטי מוחלט לנושא.
ומה נשאר לי מכל זה חוץ מההתקפת לב? אפילו לא עשן בשביל להוכיח שהיה לי כל כך הרבה כסף שנזרק רק בשביל שאני אהייה פחות בריא ופחות עשיר.
איך אומרים '' חכם עינייו בראשו''
לא להאמין לכל כתבה שטחית שעלולה להרוס את חייכם.
היום אני כבר כמעט שנתיים בלי זה ומרגיש הרבה יותר טוב, ולא מחפש כל מיני כיוונים בשביל לשכך את הדודא שלי!!!

1 - אני מכיר אישית אדם שהפך לפגוע מוח לאחר שלקח סמים. לא אמסור פרטים כי אז התגובה שלי תצונזר, אבל אני באמת מכיר באופן אישי אדם שהפך לפגוע מוח בגלל סמים.
זאת האמת - לא סתם הפחדה

2 - מה אתה משווה את העוצמה הנרקוטית שיש לקפה לעוצמה הנרקוטית שיש להרואין?
זה כמו להשוות את ליגת הילדים ל NBA.
הרי גם סוכרזית הוא רעיל מעל כמות מסויימת אז אולי תשווה סוכרזית לציאניד

3 - גראס באמת פוגע במוח ויש הרבה מחקרים שמראים את זה.
אין אפילו מחקר אחד שמראה משהו אחר.

4 - אתה באמת מצפה שאדם הגיוני יאמין שכל ממשלות העולם שותפות לקנוניה?
מה, ישראל וסוריה ואיראן וארצות הברית וצרפת ורוסיה ומקסיקו וקוריאה וכל היתר - כולן ביחד בקלחת?
אם אתה מאמין בזה אז אתה באמת בטריפ רע

בכל מקרה - תאמינו או לא, רק תזכרו שאני מכיר מישהו שכבר 6 שנים לא חזר לעצמו בגלל סם.

תלכו ותראו מה נסגר עם נרקומנים בתחנה המרכזית הישנה, ותגידו לי אם זה לא הורס את הבן אדם.

מחקרים מוכיחים באופן חד משמעי וברור שגראס הורג תאי מוח בקצה מוגבר.

תראו איך נראות ציפורניים של מי שלוקח סמים.

תראו איך נראות שיניים של מי שלוקח סמים.

תנסו לדבר עם מכורים לקראק שמנסים להגמל ולא יכולים.

הרשימה עוד ארוכה, והזמן שלי קצר אז אני אסיים כאן.
יום טוב לכם.

you want to go.
i know a very old woman who smoke ganja for years, and she is very healthy and happy.
once when i visited her i saw a huge pile of notebooks in her house,
when i asked what is it she said :
ohh, this is my THINGS TO DO list...

וזו סיבה מספיק טובה לאסור על צריכת סמים.
כל איש ''רוח'' שמשמיץ את ישראל ברחבי העולם, יש לו עבר והווה של סמים. כל אותם במאי קולנוע שמצלמים סרטים פרו פלסטינים מלאי שינאה עצמית, הם צרכני סמים.כל אותם מרצים באוניברסיטאות שמרצים על ''אוולות הכיבוש'' , הם צרכני סמים.
לאורך כל ההיסוריה, עמים מסוממים גורלם היה להיכבש או להעלם.
ארצות הברית הפסידה בוויאטנם בגלל המסוממים מבית.
לקיחת סמים ושטיפות מוח משנה תודעה ,סטייל 1984, זה אותו הדבר.

אתה רוצה להתמסטל תתמסטל, תסניף, תזריק, תבלע, תעשן, תטפטף, תלקק, תרקוד, תשיר, תרוץ, אבל מה אתה רוצה מאיתנו? אישור?

שימוש בקפה, קקאו ושאר ענינים (גם סוכרזית זה סם לצורך הענין)ואפילו סיגריות לבין האסמים הנרקוטיים הוא היכולת של המשתמש להשאר בתודעה ובהעדר הצורך להיות מכור עד כדי אבדן צלם אנוש ויצירת מפלצת כדי לספק את צרכיו גם ע''ח זולתו.
האלכוהול רע בדיוק כמו כל הסמים הנרקוטיים.

רצינית לגמרי.
תשאירו מייל.

אחד הדברים היותר מצחיקים שעלו ברשת!
חובה לכל המעשנים!
http://www.sigitabak.co.il/
קורעעעעעעעעע!!!!

עידו הרטוגזון הוא הבודהא של ימינו! טוב , סתם... אבל אחלה כתבה עידו.