ראשית, אתה מדבר כמו איש מערות שנחשף לראשונה בחייו למחשב על כבוי ואינו מבין על מה כל ה''רעש'' בחפץ מוצק וחסר משמעות כביכול עבורו כי אינו יודע ממה מורכב וכי בעודו דלוק יכול להביל עולם ומלואו ולבצע מאות פעולות.

שנית, אין לך את הכלים לנסות אפילו להבין את קצה חודו של ספר הזוהר הקדוש.
רק אנשים שכל חייהם הקדישו לרכישת כלים כאלו יכולים להתחיל ללמוד אותו- וגם אז- בפיקוח והגבלה.
אפילו כל המתיימרים ללמד קבלה ודומיהם (וגם השטויות שמלמדים את מדונה וחבריה) אינם יודעים קבלה מהי. סודות הזוהר גלויים רק למי שעמל כל חייו להגיע לבשלות זו.
זה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

שוב, החברה ה''נאורה'' נחשפה במערומי כסילותה לאחר שהיתה מלובשת במעטפת מונחים מילוליים גבוהים שניסו ללא הועיל להקנות לה רמה כלשהי של אינטיליגנציה..

עזוב שטויות- לך תלמד קצת- ולא באוניברסיטה העברית- חבל על הזמן והכסף..

ודרך אגב ''חוקר'' יקר-
רבי שמעון בר יוחאי הגיש את חוכמת ואת דרך השגת הזוהר לרבי אבא שניחן ביכולת הייחודית, להסתיר בין המילים את המשמעות הפנימית והאמיתית של הגילויים ששמע מפי מורו. רבי אבא, כתב את ספר הזוהר בשפה הארמית הנחשבת ל''אחוריים של העברית'', החלק הנסתר של העברית. הוא כלל בזוהר, גם מילים ביוונית ובלטינית. וע''י כך הבטיח, כי רק עטיפתו החיצונית של ספר הזוהר תובן, ומי שנמצא ברמת השגתו של המחבר בלבד, ידע לפענח את הנסתר, והחבוי בזוהר.

מיד לאחר שנסתיימה כתיבתו נגנז הזוהר ונעלם באופן מסתורי. האגדה מספרת שכתבי הזוהר נגנזו והוסתרו במערה באזור צפת. כעבור 500-600 שנה, התגלו כתבי הזוהר, ע''י ערבים תושבי האזור. אלו מבחינתם שמחו לגלות נייר, שהיה מצרך נדיר באותם הימים, והשתמשו בהם לצרכים שונים. אחד מחכמי צפת שקנה דגים בשוק נדהם לגלות את ערכו הנדיר של נייר העטיפה בו הוגש לו הדג שקנה. מייד עם הגילוי החל לרכוש מהערבים את כל המסמכים שהיו עדיין זמינים, ואסף אותם לספר.

מאות שנים אחר כך, בספרד של המאה ה-13, יצא ספר הזוהר לראשונה לאור ע''י המקובל משה דה לאון, (רבים, בעיקר באקדמיה, טועים ומייחסים לו את כתיבת הזוהר). ספר הזוהר לא נדפס בהיקף המקורי בו נכתב. במקור, ''הזוהר'' כלל בתוכו מלבד פירושים לחמשת חומשי התורה, גם פירוש לספרים אחרים כמו ספרי הנביאים, והסברים קבליים למשנה ולתלמוד. החלק שנמצא כיום בידינו קטן פי 20 מגודלו המקורי, ומכיל רק פירושים על החומש, ומעט מהפירושים על יתר הספרים. עובדה זו אינה גורעת מערכו של הזוהר כמפתח אשר בעזרתו ניתן, לטפס אל העולם הרוחני. אחרי רבי משה דה לאון, נגנז שוב ספר הזוהר למשך מאות שנים, הפעם עד לתקופת ימי הביניים המאוחרים, לזמנו של האר''י באמצע המאה ה-16, שהתחיל לפרש את הזוהר על פי שפת הקבלה. מאז ספר הזוהר נותר גלוי, אך יחד עם זאת הזוהר נגלה לדורנו, והפך לנגיש רק עם פירוש הסולם של הרב יהודה אשלג, אשר שפך אור על סודותיו של ספר הזוהר בתום המאה ה-20.
צירפתי פה לינק:http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

הזוהר הוא שיטה קבלית של עבודה רוחנית בגימל קווים מול הבורא (ההויה האינסופית).

עכשיו אם אינך מבין מה זה גימל קווים או שאינך מבין מי בכלל יכול להבינו , משמע לישמו המסקנה היא:
אתה לא מבין קצה קצהו של הזוהר.

(דרך אגב האקדמיה טועה, הוא ניכתב ע''י רשב''י)

''בכייה לדורות'' - לי זה לא מזיז, אבל קומואון!! ברור שזה יעצבן הרבה אנשים.

בנוסף בעיקר בולטת תגובה #12, שמראה שאכן יש עוד לקרוא שפשוט לא קראת. בקיצור, אנשים מקדישים חיים שלמים לדבר הזה שקוראים לו לימוד הקבלה.

אתה אכן אדם חכם שלומד מדעי הדתות, אבל בואנה, הנסיון הזה לסתום את הגולל על תורה שלמה וענפה נדמה שנובע יותר ממניעים אישיים (פסיכולוגיים אולי?) מאשר מתוך טיעון אקדמאי.

אבל רק טוב לך נשמה, תמשיך תמשיך בדרך, ותמיד טוב לחזור ולהרהר בכתבים הישנים.
רק לא תמיד טוב לכתוב על זה באינטרנט..:)

למהות האמת.

להבין את לב ליבו ומהותו של הספר?

אכן, זה בדיוק מה שקרה לאר''י ולחבורתו, שפיתחו במקום מודעות להוויה המוחלטת תיאוסופיה ענפה ומפותלת, ועסקו במקום בגילוי האלוהי שבהם ובעולם, בגילוי ''קברי צדיקים'' בכל סביבות צפת. העובדה שהקבלה הלוריאנית השתלטה על היהדות היא בכייה לדורות, ??????????????????????????

תומר היקר,
אבקש להביא לידיעתך ולידיעת כל הקוראים שישנה בעיה קשה עם הספר ''הזוהר: אגדות ומעשים'' כיוון שהוא אינו מביא את הטקסטים המלאים. הזוהר בנוי ממעשיות, כפי שהספר מביא, אבל בעיקר ממדרשים. בספר ''הזוהר: אגדות ומעשים'' הושמטו כל המדרשים ממנו. כל פעם שקיים מדרש, במקום להביא אותו, כתוב בצורה לקונית ''נאמרו סודות'' או משהו בסגנון. מסיבה זו אתה לא קראת את הטקסט המלא מהזוהר אלא טקסט מקוטע שהושמט ממנו קטע שלם. על מנת שתוכל להתייחס כראוי לזוהר הבאתי את הקטע שהושמט, בתרגום שלי מארמית:
''הלכו, וכשהגיעו לפני ר' שמעון, אמרו הדבר ושאלו השאלה. אמר להם: ודאי סוד החוכמה הוא. פתח ואמר (שופטים ה יז) ''אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון'', למה ישב שם?, אלא מי שיושב בשפת הים משתמש בתפנוקי העולם. וכאן ''אשר'' זהו הפתח העליון של הצדיק, כאשר מתברך להוריד ברכות בעולם, וזה הפתח נודע תדיר לברכות העולם, ונקרא ''אשר'', וזה העמוד הוא מאלה שהעולם מתקיים עליהם, והמקום ההוא שנקרא ''לחם עוני'' מאותו האתר נתקן, זה מה שכתוב ''מאשר שמנה לחמו'', מה שהיה לחם עוני חזר להיות לחם עונג, בגין שהוריק ונתן בו ברכות ותפנוקים. וסופו של המקרא מוכיח: ''והוא יתן מעדני מלך'', מיהו המלך? זו כנסת ישראל, שממנה ניזון בתפנוקים העולם, והעולם הזה נותן לכנסת ישראל את כל ברכות, כל השמחות וכל הטובות, הוא נותן וממנה יוצא, אמרו: אם לא באנו לעולם אלא לדעת דבר זה – טוב לנו.''

תומר,

אהבתי את הניסיון שלך ל'הבין' את ספר הזוהר. זה כמו ילד בגן חובה שתורת הקוונטים נראית לו כמו אוסף של שטויות. או מדען שמנסה להבין ציור של דאלי.

אין לך ולא לי את הכלים להבין את הספר העצום הזה.וגם לא לפרופסור באוניברסיטה. בשביל זה צריך ללמוד את תורת הסוד (עד כמה שאני מבין).

כאמור, הזהר נראה כמו פירוש בארמית לתורה זה הכול. וגם הפירוש הזה נשמע הזוי מקוטע חסר הגיון - כמו סתם סיפורים לא ממש מעניינים.

והפירוש כתוב בשפת ההגדה, כלומר חסר כל משמעות ומובן גשמיים!!!
חז''ל: דברי אגדה פנימיותם (המסר הרוחני) אוכלים וחיצוניותם (מה שמבינים בשכל גשמי) זורקים....
כלומר הם בעצמם מודים שאין לחיצוניות הדברים שום משמעות וערך.

תקראו לבד בזהר ותראו בעצמכם!
http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/

הזהר נכתב על ידי אנשים מוארים ובשביל אנשים מוארים...
http://www.ashlagbaroch.org/bhMore/MaamarLeSiumHaZohar.pdf

הטעות הקריטית של תומר היא בהבנת המטרה של היהדות. ''על היהודי לדעת שמלא כל הארץ כבודו'' - לדעת זה להשיג בהכרה שלימה - וזה רק באמצעות הארה רוחנית. האמונה הסתמית שלנו שלנו שזה ככה חסרת כל ערך רוחני ממשי...
המטרה של לימוד התורה היא להאיר לאדם הארה רוחנית עד שיתרגל בה ויזכה לפקיחת עיניים ויהפוך למואר בעצמו.
בעיה: כאשר לומדים תורה כהלכה או סיפורים גשמיים האדם שוכח על המטרה האמיתית של הלימוד (והוא לזכות לגילוי הבורא ית' בעודו חי בעולם הזה) בזמן שקורא על הספירות והפרצופים אין לו ברירה אלא לחשוב על גילוי הבורא כי על זה כותבים שם בדיוק.
[היהדות איננה מוסר, לא חברה מתוקנת, לא שיפור הבריאות, לא הקמת מדינה יהודית - היהדות היא שיטה להארה רוחנית לאדם ובמיוחד שיטה לחברה שלימה]

מטרת ויחודיות עם ישראל היחידה היא: זה העם הראשון בעולם שהפך למואר רוחנית כולו (מכוח הבורא, יציאת מצרים ומתן תורה) ומטרת עם ישראל לחזור להיות מואר רוחנית, הפעם מכוחו עצמו ובאמצעות התורה וכל התוספות שסידרו לו חכמים.

הזהר הוא ספר שאם, אנשים שמחפשים קשר ישיר עם הבורא, כלומר גילוי ופקיחת עיניים,מתעמקים בלימוד בהרגשת האלוקות ונסיון באמת להשיג מהן הספירות והפרצופים הרוחניים, שנמצאים בעצם בכולנו במימד הרוחני הגבוה - הם מתגלים אליו.

אז האדם המואר מקבל מהזהר הבנה חדשה לגמרי בזהר והוא הופך מדריך כיצד לנהוג במצב של הכרה רוחנית. למי שאין לו הכרה רוחנית הזהר הוא רק ''סגולה'' חסרת כל הגיון, להגיע להכרה זו.

לימוד הזהר בכוונה לגלות הבורא - זו בעצם בניית הרצון לרוחניות אמיתית (מה שמכונה תפילה ברוחניות), שעליו בסופו של דבר מקבלים הגילוי...

האם זה באמת עובד?
מוכנים להשתתף בניסוי? מוכנים להשתתף בניסוי? מוכנים להשתתף בניסוי? מוכנים להשתתף בניסוי?
:-)

אני מעריך כל דת אשר מקרבת בין אדם לחברו ולמקום ועל ידי כך משכינה שלום.קירוב האדם לאלוהות על ידי הדת שגוי.יש להכיר באלוהות אולם הבנתה ופירושה נשגבים מבינת אדם.10 הדיברות מצוות על קירוב לבבות וכמובן הכרה בבורא אבל לא מרחיבות בנושא ההכרה מעבר להכרה עצמה.רצון הבורא הוא לראות שלום בין בני אדם והדת יכולה וצריכה לפעול במטרה זו בלבד.

המרכז הבינ''ל לקבלה בצפת , עורך טיקסי אידרא מדהימים ע''פ ספר הזוהר - נחמד ומעניין -אני ממליצה
www.tzfat-kabbalah.org

המרכז הבינ''ל לקבלה בצפת , עורך טיקסי אידרא מדהימים ע''פ ספר הזוהר - נחמד ומעניין -אני ממליצה
www.tzfat-kabbalah.org

מיסטיקה היא שיטה למשוך אותך לדת. על ידי רמזים למשהו מיסתורי ועילאי, מפתים אותך אחר כך לאכול גם את הדת הממוסדת. רוחניות זה דבר גלוי וברור. כאשר אתה מבחין בן זה שקיים בך ולא משתנה עם עולם התופעות, הכל מתבהר לאט לאט. הקבלה היא מיסטיקה עם הברקות שכל מטרתה לעורר בך עניין ובעצם לבדר אותך. רוחניות מטרתה להחזיר אותך למצב תמים וראשוני בעזרת סילוק כל מה שלא אמיתי

מר''ן מפרש את הזוהר על דרך הפשט (וצועק בריש גלי ש''זה מה שהוא רואה אז זה מה שיש'') ובמקביל קורא למפעלו של הקדוש האלקי האר''י, בכייה לדורות, שכן מר''ן למד קבלה באוניברסיטה, באופן אקדמאי ועוד מכנה את עצמו ''מתקדם''...

''ראיתי עבדים על סוסים, וסוסים הולכים כשרים על הארץ''
קהלת

ולא אם אתה שופט אותו מבחוץ.

וכך גם כל התורה.

זו ההגנה על הסודות ביהדות.

שמחתי לקרוא את כתיבתך, ולפני שאכתוב הערה לגופה, אני שמח להרגיש ולראות בכתיבתך שינוי מתמשך. את ''התעייפותך'' מזרמים, טקסטים, ומורכבויות מנטאליות, שאינן מכוונות לטראנפורמציה תודעתית אלא לאיסוף מכניזמים מנטאליים הבונים אמנם (אולי..) עוד הבנה, ועוד אגו רוחני, אך בעיקרן ''בונות אולי עוד שער'' ביננו לבין ''המקור''.

קראתי את כתבותיך ובלוגך, והרושם היה שמדובר באדם שגדל וכנראה עדיין גדל תחת רקע יהודי דתי,כזה שמחד יצר בך חדות אבחנתית, סקרנות וחקירה מופלאה, ומאידך יצר בך מרחק מנטאלי מהיכולת ''להתמסר כולך ולנוח בתוך החוויה הקיומית'', ולתת לעצמך באמת לשקוע ולהספג בה. אין לי ספק כי פגשת ועברת ''מספר שערים'', אך בכל פעם אותה ''ידיעה מנטאלית'' הרחיקה אותך מחדש, שוב אל השערים הראשונים.

זה אכן אחד האתגרים הקשים הקיימים. כיצד מחד לרכוש את ההבנה והכלים הנדרשים בכדי ''לבוא באותם שערים'', ומאידך לא להאחז בהם, ולא לאפשר להם להפוך למרכז זהותך, ומרכז קיומך. אלא יהיו כלים בלבד, אשר בבוא הימים יונחו בצד וישכח גם קיומם.

לטקסט עצמו, אני רחוק מלהיות מבין ולו במעט בספר הזוהר. חייב להודות שנפתולי השפה, וצורת הכתיבה אינם מושכים אותי לחקור בו, ומורכבותו הדיסקריפטיבית אינם גורמים לי לחשוב כי ''עמוק הוא'', נהפוך הוא, מצאתי כי כתבים פשוטים, פרקטיים, ובהירים בכתיבתם, נהירים לי יותר והופכים עבורי ל''אותם כלים'' שתיארתי קודם.

מאידך, בהתייחסות לטקסט שציטטת, יתכן והנקודה החשובה בדיאלוג בין התלמידים היא דווקא זו
''אם לא באנו לעולם אלא לדעת דבר זה – טוב לנו'', ולאו דווקא הדיאלוג עם מורם. יתכן וניתן להקיש כי התלמידים הבינו כי ''מספיק להעמיק בהבנה אחת בסיסית, אך לכל אורכה ועומקה עד תום'' בכדי לעבור באותם ''שערים אשר תיארת, ואין צורך לדלג בין לימודים וספרויות שונות, לאסוף ידע ותארים. מספיק מסלול אחד, הבנה אחת, שתהפוך לכלי בה נחפור דרך אותם שערים בדבקות ובאהבה בלתי מתפשרת, ותהייה זו מספקת להעבירנו דרך השערים האשלייתיים חזרה אל התמוססות בחיק הבורא והבריאה. הבנה שאולי מתקשרת גם לפסקה הראשונה בתגובה שלי לדבריך.
אולי....

הרבה בהצלחה לך ידידי.
ישר כח...

לקט סיפורים ומעשים זה לא אותו הדבר. זה כמו לקרא את קרישנמורתי מתוך עטיפת הספר. מפליא אותי שבצלל בורות כזאת קיימת לא רק מבחינת הספר אלא מבחינת הגישה –פשוט לא רציני אז למה לכתוב?

ספר של רשאד פילד - המחסום האחרון, מספר על האזוטריקה הדרווישית/סופית

שם מובאים כל מיני סיפורי מעשיות, עם הסברים איך סיפור מעשיות גורם לך להתקרב ולהבין את אלוהים הרבה יותר מדיבור ישיר על אלוהים.

אהבה ושלום