הסלולרי הזה שנכנס לחיינו הפך אותם לגהינום אי אפשר בלעדיו ואי אפשר איתו הוא צמוד אלינו כל היום כמו פטמה לתינוק בן יומו. הסלולרי הזה אי אפשר בלעדיו ואי אפשר איתו כל הזמן מנסים לקחת אותו מאיתנו ולא מצליחים שורפים אנטנות ולא יכולים לו הוא כמו מפלצת הולך ומגבר הולך ומעצם וכובש את כל העולמות. מי אמר סלולרי ולא קיבל . מי??????????????
דבר ראשון להעניק לילד המון אהבה ולהבין שזה לא בשליטצו. בדיוק כמו כשמצוננים מטעטשים ואין שליטה על כך. זהו פגם אורגני שלבד ילד או מבוגר לא מסוגלים להתגבר עליו. אז כפי שהתחלתי הדבר הראשון זה ךתת לילד המון אהבה . אחרי כן חשוב מאוד לקחת הרבה אויר ולהיות סבלני וסובלני לילד. ילד שגדל בסביבה רגועה גם הוא נרגע. יש טיפולים אלטרנטיבים רבים שחלקם עוזר מאוד וחלקם רק קצת. תלוי במידת ההפרעה. יש להבין שלא כל ילד פגוע באותה עוצמה. וכמובן שקיים הרטלין שכולם פוחדים ממנו ומניסיוני -כלל לא בצדק. ישנה גם אפשרות של טיפול בתרפיה באומנות. ועוד. הטוב ביותר לפנות לרופא המשפחה ולנוירולוג ילדים ליעוץ. בהצלחה.
נ.ב. אני כותב מתוך ניסיון מוצלח ביותר עם ילדי
ולא רק ליד טלפונים סלולריים בעת הריון.
גם קרינה חזקה מעמודי חשמל, מיקרוגל וכדומה, לא ממש מועיל.
אגב, גם בלי כל אלא, אנו מקפים הילה של קרינה אלקטרומגנטית שהורסת ברמות שאנו עדיין לא מבינים.