האם שיעור של פעם בשבוע במשך חצי שנה יכול להביא אותך למצב של התמודדות טובה עם איום אמיתי?

מישהו כתב כאן שצריך להפעיל המון את השכל - אבל בקרב אמיתי אין זמן למשחקים אינטלקטואליים. האם השיטה הזאת מספיק אינטואיטיבית כדי להיות יעילה בקרבות רחוב? או שהיא דורשת התניה מחדש של רפלקסים וכו'?

אני מעוניין ללמוד תורת לחימה כלשהי
וכרגע קרב מגע נראה לי קצת אובססיבי מדי עם סכינים אקדחים ותסריטים חבלניים - וגם הגנתי מדי - אפשרויות היוזמה שם די מוגבלות. האם ג'יו ג'יטסו הוא אלטרנטיבה טובה?

אגרוף תאילנדי הוא גם השיטה הנלמדת במהירות הרבה ביותר - חצי שנה אימונים ואת/ה מוכנים להלחם .
אמנויות הלחימה, כולל ג'יו ג'יטסו, כשמן כן הן - אמנויות , דרכים לשיפור עצמי, ולא בהכרח ללחימה יעילה.
דרושות שנים ארוכות של אימנוים באמנויות לחימה , כמו ג'יו ג'יטסו, כדי להשתמש בהן ביעילות בקרב רחוב ספונטני.
אגרוף תאילנדי, לעומת זאת, הוא הדרך המהירה ביותר להפוך ללוחם קטלני ותחרותי, ואני אומר את זה מנסיון !!

במאמרך ישנם לפי ידעתי ודעתי מספר אי דיוקים וחשיבה שגויה במקצת.לגבי הגיו גיטסו ההסבר יהיה ארוך מידי ולכן אני אכתוב עליו מאמר בנפרד ב-nrg .לגבי משפחת גריסי הם לא המציאו שום טכניקה, כל הטכניקות שקיימות אצל הגרייסים קיימות בשיטות הגיו גיטסו המקוריות כבר מאות שנים,מה שמשפחת גריסי עשו, הם פיתחו את כל המעברים בין הטכניקות על הקרקע ושיכללו את זה לכדי אומנות. כל הבריחים החניקות ההטלות קיימים כבר מאות שנים. הגריסי גיו גיטסו היא שיטה מענינת ןב-mma היא ההוכחה כהכרחית, אך בסופו של דבר זירה וספורט ( ככל שיהיה עם מעט חוקים) הם עדיין ספורט וזירה עם חוקים ולא המציאות בחוץ.בתחרויות ה- ufc הראשונות כל הטיפוסים שהגיעו להתחרות לדעתי ( מהתרשמותי האישים כאשר צפיתי בהם) הם אוסף אידיוטים חסרי ביטחון שככול הנראה לא למדו כלום בחיים או באומנויות הלחימה שהם טענו שהם מיצגים. לוחמים אמיתיים, אנשים ברמות גבוהות שכל החיים שלהם התאמנו וחקרו לעומק( חקרו בכל מובן) אומנות לחימה לעולם לא יגיעו לזירות אלה לדעתי, א: מפני שלאדם כזה אין צורך להוכיח דבר לאף אחד ( אם הוא שלם עם עצמו ועם היכולות שלו).
ו-ב: מפני שאומנות לחימה היא אומנות לחימה ולא ספורט היא מיועדת למציאות ברחובות ותפקידה לשמור עליך ועל אחרים במקרים של אלימות קיצונית וכשזה קורה המטרות שלך הם לא להכאיב אלה לנטרל סופית.
מעבר לכל מה שאמרתי הקו חשיבה שלי הוא שבקטטה ברחוב, אסטרטגית, אני לעולם לא ארד לקרקע ואתחיל להתגושש שם כי תמיד יגיע מישהו מאחור וישבור לי בקבוק על הראש - במקרה הטוב , וידקור אותי בסכין במקרה הרע, וזאת אני אומר לך מניסיון. (זה ההבדל המהותי בין סטריליות של זירה והמולה ולכלוך של רחוב.)
ולסיכום אדם שטוען שאומנות הלחימה שלו היא הטובה ביותר והאפקטיבית ביותר שוגה בחלומות האגו מוגדל ותפיסה שגויה מהיסוד( ואף טיפשות) וסופו יהיה יקיצה כואבת ומזעזעת מחלומות אלו. כי, לדעתי וניסיוני, אין שיטה שהיא טובה יותר או פחות ,יש לוחם טוב יותר - וזה אומר אדם שהעמיק בשיטתו בכל הרבדים שמפנים ויודע אסטרטגיות לחימה וקריאת השטח והמצב שבו הוא נמצא ומפיק את הטוב ביותר מכל זה בעזרת השיטה בה התמחה. וגם אותו לוחם טוב יותר תמיד יהיה לוחם טוב ממנו ,ואין לזה סוף.
תודה ,אשמח לתגובתך דוד.

כמו בהרבה אומנויות אחרות, אין בשיטה הזו כל עומק. המטרה של הגנה עצמית אכן מושגת אבל למי שרוצה קצת מעבר - זו לא השיטה. רק מי שמממש את עצמו תוך השגת איזון נפשי ופיזי יוכל להגיע לרמות גבוהות באמת.אני מזמין את מי שמתעניין לבדוק באתר של ניצן משורר על אומנות הסון קוואן מוו (sunkwanmoo). זה הדבר האמיתי.

שיטה מדהימה (למדתי אותה קצת..), המכריחה אותך לחשוב והרבה. האימונים מאוד קשים, החלק הטכני הוא יפיפיה. הייתי צופה, נפעם, במתאמנים עושים דברים לא הגיוניים בכלל.
מומלץ.

גם צ'אק נוריס למד bjj והגיע לחגורה שחורה אבל אצל משפחת machado וגם דן אינוסנטו תלמידו וחברו הטוב ביותר של ברוס לי אבל גם הפקידו זו אחלה שיטה

בפה מלא אין על החיות של גרייסי!

פגשתי אותם פנים אל פנים !