אני עשיתי את אותו מסלול בכיוון ההפוך : מנאלי - קאזה - קיבר - רה-קונג-פיו - סנגלה - צ'יטקול - שימלה - פרווטי.
העמקים ספיטי וסנגלה שונים מאוד אחד מהשני (ומפרווטי)- ספיטי היא מדבר ההרי שמזכיר קצת את מדבר יהודה - רק הרבה יותר קיצוני במימדיו - ופסגותיו לבנות תמיד.
בסנגלה הנוף יותר אלפיני וצבעוני.
בשניהם יש חורף קשה ואני לא חושב שיש בו מה לחפש שם (אוקטובר-אפריל?).
בשני המקומות תמצאו אנשים טובים ומדהימים שחלקם הגדול חיי את חייו בדיוק כמו אבות אבותיו - משפחות חקלאים שעובדות קשה מאוד חצי שנה ואז יושבות ספונות בביתן כל החורף מסביב לפרה.
בתקופה שבה טיילתי בסנגלה (ספטמבר), כל התוצרת החקלאית בשדות הייתה ארוזה באלומות צבעוניות והעמק כולו נראה כמו ציור של ואן גוך.
המקומיים טוענים שנשות סאנגלה הן היפות בהודו והסיבה שהאיזור היה סגור למבקרים עד לפני כמה שנים היא כדי שהודים עשירים מהדרום לא יבואו ויקחו להם את מיטב בנותיהם של הסנגלאים...
לא בטוח שזאת אכן היתה הסיבה - אבל הן בהחלט מאוד יפות, לבושות שמלות משקעות (מעל מכנסיים) והשיער של כולן קלוע בצמה ארוכה מאחור.
בקיבר התארחתי אצל משפחה מקומית שמארחת תרמילאים בביתם (בתשלום כמובן, אבל זה לא בדיוק גסטהאוס, לפחות לא לפי הסטנדרטים של פרווטי) - לתרמילאים יש כמה חדרים ואת הגג - וכשהמשפחה מכינה אוכל היא מזמינה אותנו להצטרף אליה.
למיטב הבנתי, הבן הזכר השני מכל משפחה נדרש ל''היתרם'' למנזר המקומי בגיל 5 - ומאותו רגע הוא מתחיל מסלול חד כיווני בנבכי עולמם הדתי.
במשפחה שאני התארחתי אצלה שמו של הבן השני היה ''טנזנג לאמה'' והוא היה כולו בן פחות משנתיים וכבר הסתובב לבד בכפר וטיפס על סולמות והיה יותר אינטיליגנט מכל בן גילו שיצא לי לפגוש (וגם יותר מכמה מבניגי גילי) - הממ... עכשיו הוא כבר אמור להיות במנזר...
מי שמגיע בנסיעת יום מספיטי לרה-קונג-פיו - מוטב יעשה אם יקח את מוניות השירות שעולות לקלפא ולא ישאר את הלילה ברה-קונג-פיו כי לטעמי די מגעיל שם וקלפא הרבה יותר נחמדה ורק כמה דקות מעל רה.
מקווה שהועלתי למישהו במשהו.