יש לי הרגשה חזקה שהכותב עושה רומנטיזציה מטורפת לסין. בתור אחת שגרה בבייג'ינג כבר קרוב לשנה, נורא מצחיק אותי שמדברים על החיים הבריאים של הסינים ולא לוקחים בחשבון שהכל פה מזוהם, הדגים מלאים כספית, האוכל מרוסס ברמות מטורפות, כל האוכל ''מועשר'' במונוסודיום גלוטמט וטונה שמן, כולם פה מעשנים כמו קטרים והאויר מזוהם ביותר, עד שימים עם שמים כחולים הם נדירים ביותר כאן. מעבר לזה, לגבי אתרי תיירות, למה לא לומר את האמת? העיר האסורה משעממת עד מוות כי כל שכיות החמדה שלה נבזזו מזמן, אפשר לראות אותם בטייפה, לונדון ופריז, אבל לא בבייג'ינג. לכבוד האולימפיאדה הכל ''משוחזר'' ונצבע בצבעים רעשניים שמתאימים לאום אל פאחם ונראים מגוחך לגמרי במקום שאמור להיות עתיק. הכל פה מסחרה אחת גדולה ולמצוא פריט עתיק פה זו משימה בלתי אפשרית בעליל כי הכל מזוייף ועובר תהליכי יישון כדי לקבל מראה עתיק. זו התרבות הסינית - יריקות ברחוב, בהיה בזרים, ניסיון לרמות כל מה שזז, אכילה של כל מה שזז וכולי. מה ההתלהבות הגדולה?