א. לא גרתי מעולם בניו יורק, ותודה לאל שכך...
ב. פעם אחרונה הייתי שם בדיוק שבוע לפני שחטפתם בעיטה בישבן מבן-לאדן(ולא שזה הזיז לכם איי איי איי).
ג. התחבורה הציבורית שם הייתה בזמנו סבירה בהחלט(אני מקווה שהקילקול אינו תוצאה של מדיניות החוץ של בן לאדן :-) ).
ד. מכל מה שכתבתי התייחסת רק לחלק של העיכובים... כנראה שאתה לא משתלב באמריקה היטב... אתה עדיין ישראלי - שטחי ורדוד... צא מהקופסה.
ה. כתבתי כמה מילים שאולי לא הבנת מדברי...
1. חיבוריות - היכולת לעבור מכלי תחבורה אחד למשנהו במינימום של זמן מבוזבז על המתנה ביניהם.
2. התפתחות - היכולת להתקדם בפרקי זמן קצרים(דגש) לטכנולוגייה העדכנית ביותר (רכבים, מחשבים, הכשרת כוח אדם וכו').
3. ניוד - יכולת הגישה של כל נוסע לכל נקודה במטרופולין ללא צורך בשימוש מאסיבי בתחבורה הציבורית כלומר: יכולתה של התחבורה הציבורית להגיע לכל נקודה במטרופולין, מבלי שתצטרך לעשות מסע כומתה רגלי או נסיעה ביותר משני כלי תחבורה ציבורית על מנת להגיע ליעדך.
4. מחיר - מחיר שווה לכל נפש מבלי צורך במישכון הרכב, הבית והחיים...
5. אלטרנטיבות - כמות האפשרויות להגעה במינימום זמן ליעד כלשהוא ברחבי המטרופולין.
6.גודל - התפוח הגדול, גדול מת''א פי כמה בדיוק? כנ''ל לגבי כמות התושבים בו.
ו. אני לא מחפש תירוצים... הייתי מעדיף תחבורה ציבורית יעילה ופחות העשרה של חברות הדלק.
ז. הסיבות ל''כוח'' של התחבורה הציבורית בגוש דן הן:
1. קהל משתמשים שבוי(ראה סעיף 4).
2. מדיניות מוניציפלית מאפיוזית - צביעת מדרכות סיטונאית באדום-לבן למען העשרת קופת העיריה(שאינה אחראית לתושבים בשטחה בכלום).
3. הזנחה מכוונת של המדינה, בכל הקשור לנושא הכבישים, הדרכים והצלת חיי אדם בכלל...
4. רכב כיום נחשב לפריוילגיה רצינית עקב עלותו המפלצתית לאדם הפשוט, לא רק במחיר הקניה הדרקוני, אלא גם התחזוקה השוטפת, ושוב הדלק הדלק והדלק.
5. אי חיפוש (נכתב במכוון) מתמיד והימנעות של מקבלי ההחלטות, בכל הקשור לעתיד התחבורה במטרופולין ובארצינו בכלל.
שורה תחתונה:
אם כל הנ''ל היו מתקיימים, אז ללא היסוס הייתי משאיר את רכבי בחניה ונוסע לעבודה בתחבורה הציבורית.
אני שונא את העומסים המיותרים של הבוקר באיילון או גהה.
הבעיה היא שעם הפקקים אני מגיע לעבודה ב 30-45 דקות.
בתחבורה ציבורית זה לוקח מעל ל150-165 דקות.... (לצד אחד).
אז מה אתה אומר?, שווה לי לנסוע בתחבורה הציבורית לעבודה?