גם בחורף 2001 זה היה ככה, והישראלים החכמולוגים כמוני יצאו לגלוש למרות שהיה רק מעט שלג.
התוצאה - המון פציעות. אני שברתי חוליה בגב. תיזהרו ואל תצאו לגלוש על קרח!!!
טלו קורה מבין עיניכם!!
דעו לכם כי רבים מאיתנו, המכורים לסקי, מוותרים על החופשה הדו-שנתית של כל אחד ואחד מכם וחוסכים שקל לשקל במשך כל השנה כדי לצאת לשבוע אחד מהנה ומאתגר של סקי.
בניגוד לחופשתכם, החופשה שלנו היא חופשה ''ירוקה''.
בנוסף, בניגוד לכם, אנחנו קצת יותר ''תרבותיים'' מכם ולא משאירים עטיפות של חטיפי אנרגיה על השלג הצח (במקרה שלכם במבה, ביסלי ותפוצ'יפס וגם ממחטות מחלון המכונית...)
אני ממש מצטערת שאני קורעת את התחת בעבודה, ומרוויחה בסדר יחסית (כיום, אחרי שצברתי מעמד במשך ארבע שנים באותו מקום עבודה).
אני גם מתנצלת מקרב לב על שאני מעזה לאסוף במשך השנה אגורה לאגורה מהמשכורת שעשיתי במו ידי, כדי לצאת לחופשת סקי אחת לשנה. לא, באמת. כי רק בגללי כולם עניים, ואני אכלתי את כל הכסף של המדינה, כולל את החיתולים של צאצאי החד הוריות.
נו באמת. האם אין גבול לצרות העין ולטמטום? לפי תגובות 1 ו-2 כנראה שממש לא.