תינוקת בת 9 חודשים שכבר הייתה אוכלת יפה מוצקים, אינה אוכלת כבר חודש שום דבר פרט לחלב. כאשר אנו מנסים לתת מרקמים שאינם מרוסקים ודלילים לרוב היא נחנקת או מקיאה. אוכלת 2-3 כפיות ממזון מרוסק ואז סוגרת את הפה ומפנה את הראש. האם דרושה התערבות רפואית במקרה זה?

הבן שלי בן שנה וחודשיים אוכל רק דייסה בבקבוק ופירות בבוקר. מאז שהיה בן 5 חודשים אני מנסה להרגיל אותו למרק טחון אך הוא לא מוכן. היתה תקופה שהסכים לאכול דברי חלב אך גם את זה הוא הפסיק. כיום כל ניסיון להכניס משהו לפה מסתיים בנעילה של הפה אם אני מצליחה להכניס לו משהו הוא מקבל צמרמורת בכל הגוף. אשמח לקבל הנחיה איך לפנות אליכם. תודה.

יש לי ילדה בת 4 שיש לה בעיות אכילה מאז ומעולם.
היא אוכלת אך ורק מטרנה, ''גמדים'' בטעם בננה בלבד ועוגיות ''פתי בר'' של עלית בלבד - היא בודקת את הטקסטורה מאחורי העוגיה.
הגדרתך oral defensiveness די עונה על הסיטואציה הקיימת שלנו.

איך אוכל לפנות אליך באופן אישי ולפרט לך על העניין? האם יש לך מייל שאוכל לפנות אליך דרכו?
זה כבר הפך לכאב לב של ממש - איך
אוכל לגרום לה לאכול כמו שצריך??

תודה,
נעמה

יש לי בת שמונה שנים , מאז שהייתה קטנה עד היום היא לא רוצה לאכול , ואם היא אוכת אז רק דברים שהם נמסים בפה.אני מסתכלת על ילדים אחרים שאוכלים זה כואב לי , היא שמה אוכל בפה והכל נשאר בפה עד שאני צועקת ואומרת לה לבלוע, כבר נמאס לי, סוג חדש של אוכל היא פוחדת לנסות , היא לא רוצה דגים , בשר. פיצה, סנדוויצ , פלאפל ....
הרבה הרבה דברים בחיים שהיא לא ניסתה לאכול, ואם אני עושה לה בדיקות דם הכל בסדר, אז תציעו לי מה לעשות,

.

יש לי בת שמונה שנים , מאז שהייתה קטנה עד היום היא לא רוצה לאכול , ואם היא אוכת אז רק דברים שהם נמסים בפה.אני מסתכלת על ילדים אחרים שאוכלים זה כואב לי , היא שמה אוכל בפה והכל נשאר בפה עד שאני צועקת ואומרת לה לבלוע, כבר נמאס לי, סוג חדש של אוכל היא פוחדת לנסות , היא לא רוצה דגים , בשר. פיצה, סנדוויצ , פלאפל ....
הרבה הרבה דברים בחיים שהיא לא ניסתה לאכול, ואם אני עושה לה בדיקות דם הכל בסדר, אז תציעו לי מה לעשות,

.

יש לי בת שמונה שנים , מאז שהייתה קטנה עד היום היא לא רוצה לאכול , ואם היא אוכת אז רק דברים שהם נמסים בפה.אני מסתכלת על ילדים אחרים שאוכלים זה כואב לי , היא שמה אוכל בפה והכל נשאר בפה עד שאני צועקת ואומרת לה לבלוע, כבר נמאס לי, סוג חדש של אוכל היא פוחדת לנסות , היא לא רוצה דגים , בשר. פיצה, סנדוויצ , פלאפל ....
הרבה הרבה דברים בחיים שהיא לא ניסתה לאכול, ואם אני עושה לה בדיקות דם הכל בסדר, אז תציעו לי מה לעשות,

.

בני בן 4.5, נמצא בגן של חינוך מיוחד PDD ובררן אוכל עד כדי פיתה/כריך עם חומוס/גבינה/שוקולד. אוהב שוקולד ובייגלה אבל לא נוגע באוכל אמיתי כמו ירקות או פירות עוף או בשר. ניסינו כבר ממש הכל כולל נסינונות להתניות , מה ניתן לעשות? כיצד ניתן לדעת מה הגורם לבררנות ואז לטפל בהתאם?

אי סבילות ללקטוז הייתה הבעיה שלי במשך כל הילדות. סחבתי שנים של תת-משקל, בעיקר בשל בחילות נשנות וכאבי בטן ,שמנעו ממני תיאבון ונגרמו רק מארוחת בוקר קבועה תמימה: קערת קורנפלקס עם חלב.

במספר הפעמים שאושפזתי בבתי-חולים עם כאבי בטן ובחילות, אף רופא לא חשב לבדוק אי סבילות ללקטוז - כל כך פשוט. והיו רופאים שכבר היו מוכנים להוריד לי את האפנדציט.

זוהי דווקא תופעה נפוצה מאוד (מעל 40% מהאוכלוסייה), שנגרמת בשל חוסר באנזים מסויים אשר באופן רגיל נמצא בקיבה ובלעדיו הגוף לא יכול לפרק לקטוז - הסוכר של החלב.

עד גיל 17 נגררתי עם הבעיה הזו ועם האנורקסיה הלא-פסיכולוגית, עד שלגמרי במקרה ראיתי תכנית בערוץ המדע שעסקה בנושא - ו'נפל האסימון'.
ניסוי של כמה ימים שערכתי על עצמי בעקבות התכנית בו נמנעתי ממוצרי חלב, הביא למסקנה החד-משמעית שאכן זו הייתה הבעייה היחידה כל השנים האלו.

לסיכום, למי שסובל/ ילדיו סובלים מחוסר תיאבון או 'סרבנות אכילה' ובנוסף מהתופעות שאת חלקן תיארתי: כאבי בטן, בחילות, שילשולים והקאות; לפני ההיסטריה והריצות לרופאים ולפסיכולוגים - אני ממליצה לערוך לבד את ניסוי הלקטוז בבית ולוודא אם אכן זה העניין. חבל לסבול בשל בעייה כל כך פשוטה לפיתרון.
ניתן גם לערוך בדיקה בקופ''ח - אבל לדעתי עדיף להימנע מהסבל הנוסף אם תוצאות ה'ניסוי' היו חד-משמעיות.

מה הקשר בין הפרעת אכילה לדלקת ריאות ?

מעניין מאוד ,אך מאוחר עבורי

קראתי בתשומת לב. בני בן השנתיים וקצת הוא שובב גדול. להושיב אותו ליד השולחן זאת משימה קשה, כמעט בלתי אפשרית. הוא מתייחס לאוכל כאל מטרד, שמפריע לו לשחק ולעשות דברים שונים. הוא ילד נורמלי, בריא בנפשו, עם שמחת חיים, נאהב וחם, פיקח מאוד, ובעניינים אחרים, שאינם קשורים באוכל, יש לו סבלנות ואורח רוח מפתיעים לגילו. למן התחלת האכילה - הוא היה סרבן. בשעתו ינק (עד גיל שנה וחודשיים), ובהתחלה כנראה קלט שהמזון זה במקום היניקה, או במקביל ליניקה. גם כשנגמל (בקושי וביסורים), עשה שביתות איטלקיות. הוא אינו פתוח לטעמים חדשים. יש לו אחות כמעט בת שנתיים, שנערצת על ידו - ואוכלת מגוון ובריא - אבל בענייני האוכל בלבד, הוא אינו מושפע ממנה כלל. בקיצור, תכשיט שעושה לנו צרות בענייני אוכל. ישנן תקופות שאנחנו מוותרים ואומרים - כשיהיה רעב - יאכל - אבל הוא אוכל מעט מידי ומתעורר בלילות רעב - ודורש מים - וגם בימים כשהוא רעב מחפש מתוקים, או חסר סבלנות. היש למישהו רעיון?