והיא יושבת לי סופר בין הסלון פינת האוכל והמטבח, והספרים מקבלים כבוד גדול.
ראו להלן הכתבה על אורלי רובינזון ומה היא חושבת על עיצוב טוטאלי ואנשים שמפקידים את ביתם בידי אדריכלים ומעצבים...
יאללה יאללה

שמחתי לקרוא שכבודה של הספריה הבתית הושב. לפני כ-10 שנים כששיפצתי את ביתי ''אסר'' עלי מעצב הפנים להציב ספריה בחדר המגורים, ומאחר וששלמתי כסף עבור עצותיו נותרו להם הספרים בחדר העבודה.
לאחרונה שבתי והרגשתי שהספרים הם חברי הטובים ביותר והחזרתי אותם לחדר המגורים - ומאחר ואני רוחשת כבוד לספרים הם נמצאים אחר כבוד מאחורי דלתות זכוכית שקופות כדי להגן עליהם מפני האבק השחור שמספקת העיר הגדולה ועתה הם לא רק מוגנים אלה חשופים לכל מתענין ... הספריה הביתית פריט מחם לב.

כך אני שומר על הספרים מכל פגע.אין לי ספרים בשירותים או במטבח.גם לא קוראיפ שם. ספר ראוי ליחס של כבוד [ואם הוא לא ספר כזה-אז אל תקנו אותו...]

כי המדינה לא נגמרת בתל אביב, יש עוד חתיכה קטנה בדרום שקוראים לה הנגב, 60% משטח המדינה. בנגב הזה יש המון המון המון אבק וללא דלת זכוכית הספרים ייאכלו על ידי אבק ולכלוך. תקראו ספרי גיאוגרפיה בבקשה ותבינו.

לאחרונה רכשנו ספריה מהממת של חברת ''קוביטק'' מפולימר קשיח בצבע קרח שקוף (יש גם כחול, כתום,...) והדבר החכם הוא שקיבלנו את החלקים בדואר והרכבנו בעצמנו.
בהצלחה