וגם לא יצאנית! מהרגע הראשון שהיא פגשה את מנדי ב-1960 במועדון הקברט של פרסיבל מורי בסוהו (מנדי היתה בת 16 וכריסטין בת 18 וחצי) היא לא סבלה אותה. אח''כ הן התיידדו באופן שטחי, ככה לתועלת הכלכלית של שתיהן, גרו ביחד בדירה, נסעו ביחד לטיולים מחוץ לאנגליה (לדרום צרפת ולארה''ב), בילו ביחד והתהוללו. אולם זאת לא היתה חברות אמיתית! לאחר התפוצצות הפרשה, מנדי יצאה מן העניין ללא פגע ואילו חייה של כריסטין נהרסו לגמרי והיא לא הצליחה מעולם לשקם אותם! היא התרוששה כלכלית, חיה בעוני ובתחושת זעם ומרירות כנגד כל אלה שהשערוריה ההיא עשתה להם רק טוב. באוטוביוגרפיה האחרונה שלה שיצאה בתחילת 2001 the truth at last: my story, כריסטין קילר היתה מלאה יותר מתמיד בתחושת בוז ומרירות כלפי מנדי רייס דיוויס, והיא די לכלכה עליה. זה מאוד טבעי ומובן משום שמנדי בסך הכל הצליחה בחיים, בניגוד אליה. למרות שגם את מנדי תייגו כזונה, לא נראה שזה הפריע לה להצליח בחיים ולהפוך ל''מכובדת''. לכריסטין קילר, זה תמיד הפריע והיא עד היום נחשבת לאחת הנשים הבזויות והמושמצות במאה ה-20. זאת למרות שהיא מעולם לא התפרנסה באופן קבוע מקיום יחסי מין תמורת כסף! היא עשתה את זה רק בשעות מצוקה, כשהכסף נגמר לה ולא היתה לה דרך טובה יותר להשיג אותו. גם מנדי קיימה יחסי מין תמורת כסף. אם כריסטין היתה יצאנית, מנדי גם כן היתה יצאנית, משום ששתיהן קיימו יחסי מין תמורת כסף לפעמים אבל לא באופן קבוע. כריסטין עד היום דוחה לחלוטין את ההגדרה שלה כיצאנית, זונה, נערת ליווי, נערת טלפון ו/או כל שאר תארי הגנאי מהסוג הזה. מבחינתה של כריסטין קילר, זונה היא רק מי שמתפרנסת באופן קבוע מקיום יחסי מין, ואילו מי שלוקחת לפעמים כסף לאחר הזיון, עדיין לא נחשבת לזונה, ולא ראויה לכל התארים המעליבים הללו שהודבקו לה בזדון ושלא בצדק לדעתה (ואני בהחלט מסכימה איתה!).