אדם החי במדינה מסויימת, ראוי שידע לדבר את השפה הרשמית המדוברת בה.
שידבר בביתו איזה שפה שהוא רוצה, אבל אין שום סיבה שבצאתו חוצה יהיה חריג ולא ידבר את השפה הרשמית של המדינה בה הוא חי.
אצלנו, כמדינת היהודים, קיימת אף חשיבות רבה יותר לזה שאזרחי המדינה היהודים ידברו את השפה היהודית, אותה דיברו היהודים לכל אורך ההיסטוריה.
כמובן שאי אפשר לבוא בדרישה זאת מאדם שעלה לארץ בגיל מבוגר וכל חייו דיבר שפה אחרת.
אולם התופעה שצעירים ובני נוער רבים שעלו לארץ כילדים קטנים, או אפילו נולדו כאן, מדברים בינהם בשפת המדינה ממנה עלו (רוסית ואמהרית למשל) היא תופעה לא מכובדת שאינה מועילה להגדרתה של המדינה כמדינת היהודים, ולא כעוד מדינת מהגרים כמו ארה''ב.