ובכן, בצוק העתים, נוכח עליית הכולסטרול וגם כן הפרה המשוגעת ושאר מיני רעין בישין, אימצנו בבית את המנהג של הדודה החרדית, שכבר מזמן הבינה שלנקות קישקע זה בילוי מפוקפק.
אז עושים את המילוי (אפשר כמו סנדר, אפשר אחרת, העיקר שיהיה הרבה שומן ותבלינים. בלי זה, אין טעם), ומערבבים אותו היטב. לאחר מכן מכניסים אותו לשקית קוקי או סתם שקית ניילון מחנות הירקות. זו צריכה להיות נקייה לגמרי. אחרי שהעיסה בתוך השקית, מועכים ומקווצ'צ'ים אותה, וצרים מעין נקניק שמן וגדול. את נקניק הקוקי או הניילון מכניסים לתוך הצ'ולנט ושלום על ישראל.
בלאו הכי כולם אוהבים את המילוי ולא כולם אוהבים את העטיפה. אז למה לא להקל על החיים?

אפשר למלא גם עור של בעל כנף, אני מעדים עור צואר תרנגול הודו/ברווז/ אווז, אפשר גם להוריד עוך תרנגולת בשלמותו.
לתפור קרעים ולהותיר פתח אחד ולמלא.
מילויים:
למה רק קמח? נסו סולת, בורגול, אורז, קינואה, קמח חומוס , חומוס מבושל וכתוש.
שלבו מילויים.
הוסיפו בשר קצוץ/טחון. כבדי עוף או אחרים, שקדי בקר (חלאוויאת/ גרשצה / מוז'חס / פנקריאס) או כל אברי פנים אחרים.
ביצים קשות קצוצות. פיצוחים גרוסים או לא- שקדים אגוזים ועוד.
שלבו וגבנו.
ממולאים בעור בעל כנף- רצוי לטגן תחילה - להשחמה (מוסיף המון טעם), אח''כ לבשל.

???

את המעיים הממולאים אמי ז''ל היתה ממלאת באורז עם בצל מטוגן ועגבניות מרוסקות ותבלין בהארט עם מעט שמן ומלח. המעיים אף פעם לא התפוצצו, היו תאווה לחיך, וטעמם עדיין מלווה אותי עד היום.