קראנו בהתרגשות את הכתבה.הרגשנו שאתה הכתובת .ראינו אותך גם בטלוויזיה בכתבה של מבט שני שמופיעה ביוטיוב והכל התחבר לנו.
אתה האיש.
צריכים את עזרתך "כל המציל נפש" כדי לסייע לנו עם הבן .הוא צפה בכתבה ואמר שהוא מוכן לבוא אליך כי הוא סומך עליך. איך יוצרים קשר? למי פונים? איך מגיעים? מתי מתחיל מחזור לימודים חדש? צור עימנו קשר .אבי ודינה.

מושיק, עשית, ועושה, עבודה לתפארת. חזק ואמץ.
מחפשת מסגרת לנער שלי.

כדאי שתתמקד בחיובי ולא תרסס ביקורת טוטלית לכל הכוונים.
זה לא עוזר לפרוייקט שלך.
מה תורמת הביקורת על החיים בתל אביב?
מה תורמת הביקורת על המכינות?

התל אביבים לא יעברו למצפה וילדי השמנת לא יפסיקו לברבר עצמם במכינות הקד"צ.

לעומת זאת, אתה עוררת אנטגוניזם מיותר.
חוץ מזה,
כל מה שאתה עושה, סדר העדיפויות שלך,ההתמקדות בחוליות החלשות בחברה, החזרה לערכים הישנים של חקלאות,טיולי שטח ובטחון,
ראויים להערכה ולעזרה.
ננסה לגייס עבורכם את התרמילים ואולי עוד כמה דברים.

אכן פסקה אחת בכתבה הרסה את החיוביות של העשייה של מושיק.
הרבה מהומה על לא מאומה !
עוד פרוייקט שנדון לכישלון...

"החבר'ה שם מדהימים, אבל הם מדברים ומברברים את עצמם לדעת ולא יוצא מזה כלום. אני גם יודע לדבר, אבל במטרה לעשות מעשים, ושם רק דיברו. הבדיחה הכי גדולה היא שמשרד החינוך ומשרד הביטחון מתגאים בכך שרבים מבוגרי המכינות הללו הופכים לקצינים. הם מציגים נתון של שלושים אחוז קצונה, ושוכחים שמדובר בנוער מובחר. אם רק שלושים אחוז מהנוער הזה יוצאים לקצונה - זה כישלון".

איך אתה לא מתבייש לכתוב דברים כאלה?
יש לך אחלה פרוייקט, אתה בחור רציני ואכפתי
דואג לעתיד המדינה ולא עומד מנגד.
אז למה לכתוב על פרוייקטים אחרים "מברברים בירבורים" אתה לא היחיד שמתעסק בתחום, יש כאן אנשים שעושים את זה כבר יותר מעשור. כבר קמו כמה וכמה מכינות שמתעסקות בנוער שוליים, בסיכון ובריפריה. כבד אחרים ויכבדוך.

אתה מעורר השראה ונדיר בדורך.
תמיד יהיו אנשים שיחלישו וינסו לרפות ידי אחרים (אנ קוראת להם גזלני אנרגיה) ומולם תמיד יהיו מעטים שינסו לתקן עולם ולהאיר את הדרך.
אומרים שלאדם יש רק הזדמנות אחת להיות תינוק. תינוק נולד עם חצי מוח מפותח, החצי השני תלוי בנו. בהורים, בחברה ובאנשים כמוך שנקרים בדרכם.

איזה סטריאוטיפיות. איזה טמטום. כמה רגשי נחיתות.
להגיד שלגדל ילדים בתל-אביב זה עוול? הכל שטחיות והתעסקות בחומר? מה הקשר בכלל בין מקום המגורים של הילד לעוצמה הרוחנית שהוא סופג? זה הרבה יותר תלוי במשפחה ובאופיו של הילד.
בקיצור, כתבה שלמה הצלחת להתאפק ובסוף יצא האני האמיתי.
לא נורא, כמו שאתה מוכיח תמיד יש אפשרות לתקן.

פרסמו יותר סיפורים כאלו. נדמה שרק גנבים רמאים ושקרנים מקבלים אצלכם כותרות. אנשים מתעוררים כאשר הם מבינים שיש גם מציאות אחרת, שהיא מושגת לא פחות.

http://hacohen.goop.co.il

אין אפילו תגובה רעה אחת בשביל מה אני קורא טוקבקים?

וולף היקר, אני גאה לקרוא ולהכיר איש כמוך שרק רואב את טובת הכלל ולא את טובתו עצמו כמו ש120 שחלקם כלומניקים עושים למען ביתם. איך ניתן לתרום אפילו סכום סימלי למען הצלחת פרוייקט חשוב זה. אשמח שתפרסם דרך אתר זה או דרך הפייסבוק.

המשך בשליחותך הגדולה והמבורכת הזו. אל תיתן למהמורות ולמיכשולים שבדרך, הפנימיים והחיצוניים, לפגוע במוטיבציה ובחזון הנהדרים שלך. אתה ושכמותך הם התקווה שלנו, כאן בארץ הקשה הזו. כל נפש שתצליח להציל, של נער צעיר שסביבת חייו מושכת אותו למטה, היא עולם ומלואו.
חזק ואמץ !

וולף כל הכבוד לך על היוזמה אין אנשים רבים כמוך שמוכנים להקדיש את חייהם למען מטרות נעלות וזה שקום הנערים הללו זה עשוי לחסוך למדינתנו כספים רבים בעתיד ביתי הצעירה עסקה בכך בצבא בחוות השומר ונהנתה עד בלי די למרות הקשיים הרבים וזה אלץ את כל המשפחה להרתם שוב ישר כוח

I am so blessed to be your sister and watch you grow into a visionary and a leader one that leads by example and have a clear understanding of the goals and targets to
which he is leading too.You were born to lead and leading you will do throughout your life. Israel needs you and as i already told you I see you like or not in very high places in the future as a meaningful leader in Israel. Keep up the good, sacred, Nobel and very meaningful work that you do training more leaders to take responsibility for their personal lives and the well being of the society in which they live. All the best...All my love and support...God bless you and the work you do!

עבודת קודש, ירבו כמותך !

מושיק, איש עם חזון , יוזמה וביצוע איכותי.
מושיק אני מאמינה בך.ואתה מראה תוצאות מצויינות.
פשוט גאווה.
אתה דוגמא לטיפוח ערכים של כבוד ונתינה.

אוהבת ומעריכה
מורתך בבית ספר סודי, מצפה רמון.

זה מחזיר אותי ארבעים שנה אחורה לעיסוקי כמדריך חבורות רחוב .המטפל בצעירים באחד השכונות הקשות שליד חיפה.
בין מטופלי אז היה בחור שנון ופיקח אשר ביום למד באחד מבתי הספר המוערכים של אז תיכון מקצועי בוסמת .ואילו בערב היה ראש כנופייה של פורצים וגנבים .יחד עם זאת גיליתי אצלו שתי תכונות שלא היו באחרים .היה אנטי סמים וסרב בעקשנות ליטול חלק במקרה מסוים בשוד קשיש ובהתנכליות לחסרי ישע .
סימנים אלה חיזקו בי את האמונה שבעבודה קשה ושזיפית הנל יהיה בר שיקום .
ואכן לאחר תהליך ארוך ומורכב הוא השתנה .
באותה עת עדיין לא היה פרויקט רפול מצד אחד מאידך ,הצבא סרב לגייס לשורותיו אנשים מסוגו.עם זאת הייתי משוכנע שרק בצבא ורק ביחידה קרבית הוא יסגור דלת על העבר .
ואכן במאמצים רבים הצלחתי לשכנע את לשכת גיוס תוך כדי הסתייעות והמלצה של קצינת המבחן שהייתה לו באותה עת .
רבותי תעצרו את נשימתכם לבסוףהבחור מצא את עצמו מתחיל בקורס היוקרתי "קורס הטייס "

מפקד החייל בזמנו היה עזר וייצמן ז"ל
בשלב היסוד של הקורס הוא נשר אך התנדב לסיירת חרוב .במלחמת לבנון כשהוא בדרגת סמל ראשון נפצע .ועם סיום שרותו פנה לתחום החינוך

עלה והצלח.