באם המושבות, פתח-תקוה, מצבו ומראהו של רחוב
נפתלי הרץ אימבור, מחבר ההמנון הלאומי של העם היהודי, עגום ומוזנח לא פחות מאשר בבאר שבע שבמרכזה הבאר על שם אבי האומה, אברהם.
מאחר ועובדה זו אמורה לנחם חלמאים, ראוי לעשות צדק חברתי עם כל החלמאים ולנחמם ''בבשורה'' שהגדילה לעשות עיר מדושנת
ומטופחת, ממש פסגת השרון, כשהחליטה להפוך
את עצמה לבירת החלמאות בציון, וקראה שמות
לרחובות בתחומה על שם מונחים וערכים שבזכותם
קמה המדינה שהמשותף לכולם בעובדה שהם מתו
ונקברו ושם הרחוב הוא מצבה, להבטיח שלא יהיה סיכוי שיקומו לתחייה, לדוגמא: רח' התקווה, רח' הקיבוץ, רח' העבודה, ושיא הציניות של בעלי ''ההשראה'' הקובעים שמות
לרחובות, שהם עושים צחוק מהעבודה, כאשר
לכל כיכר, מחלף, זוג ארובות, בית חולים
הפ קואים על שם רבין וחשבים שהאזרח הוא פתי
אז גם יש רחוב ''אני מאמין''
מדוע שמות הרחובות לא ישקפו את המציאות?
הרי השמות נועדו בראש וראשונה להתמצאות,
ואם אין תקציב, אם המצב על הפנים או יש ריב
בין עסקנים, אפשר לתת שני שמות לכל רחוב
שם לכל אחד מהצדדים כגון: מעלה מוצאות הכלבים ובכוון ההפוך מורד נוזלי הנובחים,