אז יהיה בלתי אפשרי להוכיח

מעניין כמה חפים מפשע שלא היה להם כוח לעמוד נגד המערכת יושבים בכלא.

איזה סיפור עצוב .האם אי פעם חקרו את האנשים שגרמו לעינוי הדין ? מה קורה אתם היום?

שיחק מזלו של עמוס ברנס שהשופט חיים כהן בא לכלא ואמר לו טעיתי שהרשעתי אותך, עבדך אני. אולם יש עוד חפים רבים שיושבים בכלא כמו אחמד קוזלי + ארבע אחרים שהורשעו גם ברצח דני כץ וגם ברצח דפנה כרמון על סמך הודאה בלבד שהוצאה מהם בעינויים. לפני שבוע דחה השופט אדמונד לוי בקשה למשפט חוזר בעינינם.

והסיבה שמרשיעים חפים מפשע זה האימון שנותנים בראיית ההודאה. לדעתם, אם אדם מודה אז הוא בוודאי אשם. אבל הלחץ בחקירה הוא כל כך גדול, עד שחפים רבים מודים במה שלא עשו. הודאה שהיא לבדה, איננה יכולה לבסס הרשעה, בדיוק כמו שעדות ראיה שהיא לבדה איננה יכולה לבסס הרשעה.

בית משפט שמסתמך על ראיית הודאה אינו שונה בהרבה מהאינקוויזיציה. את העינויים הפיזיים של פעם החליפו עינויים פסיכולוגים מודרניים שהם אפילו יעילים יותר בחילוץ הודאות. בית משפט שמסתמך על ראיית ההודאה לא יכול לבקש מהציבור אימון. כי רבים מאד לא מאמינים בראיית ההודאה.

גורמת להם לקבוע נאשמים ...

המקרה העצוב של ברנס צריך להיות עצוב לכולנו כאזרחי המדינה. זה חייב לקומם כול אזרח כנגד האפשרות שאנשי ''שלטון החוק'' (המשטרה, הפרקליטות והשופטים) מסוגלים לשקר מתוך מניעים פנימיים שלהם (יוקרה וכיוצא בזה) ולגרום לאובדן חרותו הבסיסית של האזרח.
זה נשמע כספור הלקוח ממדינות חשוכות אבל זה קרה אצלינו כאן, בחצר האחורית של מדינה המתימרת להיות סמל לדמוקרטיה וחופש.(זכרו את מלות ''התקוה'').
לכן, על הראשות החוקקת מוטלת החובה להצביע במהרה על ''חוק ברנס'' הקובע האשמה בפלילים של כול מייצג ראשות במדינה שטרם ביודעין או ברשלנות לעינוי דין של אזרח.
אני מודע כי כול אדם יכול לטעות במעשיו אבל כוונת החוק צריכה להתמקד כנגד שקרנים בזדון או למקרים של רשלנות פושעת היכולים לגרום לאובדן חרותו של חף מפשע. החוק המוצע חייב להעניש קשות את האחראים למקרים שכאלה!!!

המלחמה שלו במערכת המשפט לא הייתה מלחמה פרטית, אלא כללית. פסק הדין שבו ניתנו לו פיצויים גם זיכה אותו לחלוטין, אבל קבע לו פיצויים מגוכחים של 5 מיליון ש''ח (סכום שנפסק על 8 שנים בכלא, 30 שנים של עינויי דין, מחלות לב ואחרו שבית המשפט הכיר באחריות המדינה להם, אי השתכרות) מתוכם תנקו חצי מיליון או מיליון לעורך דין. סכום הפיצויים בפני עצמו היה יריקה בפניו של ברנס. ללא ספק הגיעו לו 20-30 מיליון ש''ח כמו כלום.

ושילם בחייו תרתי משמע.אין ספק שמחלתו באה עליו גם היא בשל המצב הנפשי.כשסיים להאבק הרשה לגופו לקרוס.

לדעתי גם הילדים זכאים לדרוש פיצוי על העוולות שגרמה להם מערכת המשפט.

אולי טחנות הצדק יוציאו את האמת בפרשת תאיר אדא רומן זודורוב????????????????

כן, קראו לה רחל הלר ומישהו רצח אותה. מי?

בס'ד

עמוס ידידי היקר[תלמידי בקורס מנהלי משק- בבית הספר למלונאות דביר שבחיפה] אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להכיר אדם ענק שכמוך. אני זוכר את השיחות שקיימנו במשרדי,ואז הבחנתי איזו נשמה עצומה יש לך.אתה זוכר שאמרתי לך בשנת 1998 שאתה תזכה במשפט, ושהצדק יצא לאור, וברוך השם כך היה.יש לי בביתי את החוברות שהענקת לי, ובהן ראיתי את נשמתך האצילית והגבוהה.לא אשכח אותך לעולם. אני יודע שהצדק היה תמיד נר לרגליך, היית גבר שבגברים.עמוס, סבלת מספיק בחייך, ועכשיו השם יתברך רוצה שתנוח מכל מאבקיך למען הצדק. אתה גיבור הצדק.לימדת את כל המדינה מה זה להיאבק על עקרונות הצדק.אני בטוח שדורות רבים יגדלו על השם עמוס ברנס- הלוחם למען הצדק.נוח בשלום על משכבך, לא אשכח אותך כל חיי,ותהיה מנוחתך כבוד.אני מצדיע לך!

ולילדים טוהר ואדיר - מקווה שהערכים הנשקפים ממעשיו של אביכם יאירו את דרכיכם בעתיד

מהיום, גן העדן, יהיה מקום צודק בהרבה!

כולי תקווה, שנשמתו הטהורה והמעונה של עמוס זצ''ל, תסלח ותמחל לכולנו, על שלא הפכנו עולמות, למענו, בכל שנות הסבל הנורא
שעבר.