בחסות המדינה הציונית קם ציבור שנהנה מהטבות מפליגות, תוך חוסר שיוויון לשאר הציבורים ועל חשבונם, וזאת תוך שהוא בז לאותה מדינה ולאידיאולוגיה העומדת בבסיסה. גם על החובות המעטות שהוא עדיין נדרש לבצע, כמו לשלם מיסים על הכנסה, הוא מתקומם.

הוא יודע: אפשר לנצל את הדת וה''חרדיות'' כדי להפוך להיות מדינה בתוך מדינה, רק זכויות ואין חובות, ואין פוצה פה ומצפצף.

למה? כי הדת קדושה והציבור ''קדוש'' ואסור לגעת בפרות קדושות.

פראיירים לא מתים רק מתחלפים! ואתם, הציבור החילוני, פראיירים דגולים! עדיין לא קם ציבור יותר פראייר מהציבור החילוני במדינה הזאת...

כי זה לא ממש נראה ככה.

שסוברים שהמדינה לא אמורה להתקיים בכלל, ולכן נהנים מתשתיות העירייה בלי לשלם מיסים כמו כלנו.