התנועה הפמיניטית משליכה מעולם אמריקאי פוריטני על כולם.
הבועה האישית הים תיכונית שונה.
אנשים נוגעים וחיים בשלום עם צפיפות ונגיעה.
גבר איטלקי מדבר בידיים ונוגע, זה חלק מתרבות שלמה, שרק כהנת אינקויזיציה תקרא לזה תקיפה.
גם אצל ההומוסקסואלים יש תרבות חמה, המבקשת קרבה, מגע וליטוף. זה לא מיני בהכרח.
אין לנו בגנים פחד מכניסה להריון, אין לנו תרבות של בתולים קדושים, וסלקציה היא הברירה הביולוגית הנקבית.
נגיעה אינה הטרדה, אבל נגיעה לאחר סרוב היא כן.
אלכס המגיב הוא דוגמא להפרעה אישיותית קשה הרווחת כאן, בה אין גבולות, אין פרופורציה ויש רק קצוות.
אם מגע אקראי הוא אונס, אז אנסו כמה שיותר.
אין לי בעיה עם סטריאוטיפ - כשהוא מתאים לי.
לא רוצה לוותר על שונותי. התרבות שלי מינית יותר. חופשית יותר ומורדת יותר בכהני הטעם הטוב.(היא תוצר של רוב, אך בודאי לא של כולם)
אינני סטרייט, יש הבדלים גדולים ביננו.
ויש גם דמיון.
לך לבקש החזר ממי שמכר לך לןקשים.