עם כל לידה מגלים אילו ניסים היו בקודמתה
ועכשיו עם פג שנולד בשבוע ה26 ומתפתח עדיין לא יודעים כמה יש להודות לה' על כל נשימה ונשימה.

אחרת אלו לא הרופאים שלמדו 7+ שנים רפואה שהצילו את הבן שלך אלא אתה והאיום שלך, לפחות בחלק הראשון קצת לקחת את האשמה, אבל מייד הרסת כשהאשמת את בקבוק היין.

שהעובדות לא יבלבלו אותך, לא פלא שאתה שמאלני.

מר מרוז , זה שווה התנצלות !! כתבת מספיק יפה גם ללא ההשמצה הנמוכה הזאת ...

גדול והורג את כולכם''
אז אל תטיף לאחרים , הא שמנדריק !!!

בתור אמא לשלוש, שותפה לתחושה. כתיבה מקסימה!

גם היא היתה שם, פעמיים, בחדר הלידה, וגידלה 2 ילדים שאיזשהוא נס מחזיר אותם הביתה בשלום, ונדמה לי שיש ילד אחד עם איזה קושי, אז מאיפה השנאה הדוחה שמקלקלת קטע שאמור להיום מרגש?

Guy, As someone who became a father at a late age I can relate to everything you say here. There isn't a day go by when I am not scared shitless about my kids well being. Looking back I remember how I used to go to the beach on my own with some friends at the age of 13 and stay the whole day, no cell phones back then, and get home after dark. I can't seem to have the same confidence as my parents had. Is that me or did times really change that much...?